שלום חברים אהובים. אני חבר חדש בקהילה ואני רוצה לספר לכם שאני יצאתי לחלוטין מגלישות אסורות לפני 3 שנים. אני היום בן 20. אני אפילו יכול לספר שהפסקתי לפגום בברית לפני יותר משנתיים-לגמרי.
הסיפור שלי כזה: יש אנשים עם יצר חלש, יש כאלה עם יצר בריא, אני הרמה השלישית- אלה שיש להם יצר חזק במיוחד. בימי נערותי מגיל 13 קישרתי כל דבר אפשרי למין. ושלא תטעו, אני ה"תומים" של הישיבה, זה באמת לא קשור למידות. בגיל 15 התחלתי לפגום בברית דרך קבע וכן לחלוש את אתרי הפורנו בהתרגשות מדהימה. הייתי מנצל כל רגע של חוסר תשומת לב כשההורים שלי היו בסלון וקופץ לאינטרנט. כשהורדתי את הרסן מהתאווה שלי היא גרמה לי לצלול עמוק. הייתי רואה סרטים בטלוויזיה(יש לי "יס") שכל נושא הסרטים היו הוללות, וזה מה שחיפשתי. אבל גם אני הייתי מרגיש את המועקה הגדולה והבושה מהקב"ה אחרי כל נפילה. היה לי אח נכה, הוא היה צדיק אמיתי. כל פעם הוא היה מחבק אותי באהבה גדולה ומנסה לעזור לי לא ליפול. הוא מאוד האמין בי. כשהייתי בן 16 מצבו הבריאותי הדרדר והוא אושפז במצב קשה מאוד ב"שערי צדק", הבית התרוקן פתאום מהאור הגדול שהוא האיר בו, והיינו 4 חודשים במשמרות מתמידות סביבו, הוא לא היה רגע לבד, גם בלילות. אז הבטחתי לו שבשבילו אני אפסיק ליפול באינטרנט. השחיתות מפסיקה. התחלתי בתהליך הדרגתי, בתחילה עברתי מסרטונים של יחסים מלאים לסרטונים שיש בהם רק נשים, אח"כ עברתי לתמונות של נשים כשהגדר היא ששם אפשר ליפול אבל בסרטונים בשום אופן לא. מתמונות עירום הזזתי את הגדר לתמונות לבושות יותר ובסוף התחלתי להתרחק מטלוויזיה ומחשב וללמוד יותר תורה, ולעסוק בפעילויות אחרות. זה ארך זמן. בסופו של דבר אחי הקדוש נפטר בט"ו באב, שמסמל אותו מאוד, שאהב אותי והאמין בטוב שאני גם כשנפלתי שוב ושוב. אני מאמין בעצמי מאוד. החלטתי שהאתגר הבא הוא שמירת הברית. החלטתי שאני רוצה להיות נאמן לקב"ה ושבשבילו אני עושה את זה. זה קירב אותי אליו מאוד. ניסיתי שבוע להפסיק, ואח"כ שבועיים וכו' כשהסוד הוא לא להשתולל מכל תמונה, תהיה רגוע. ראית דבר לא צנוע? חטאת מספיק, אתה לא צריך לפגום בברית בגלל זה. אחים אהובים שלי, יש לנו כח אדיר, אם נהיה בראש של לוחמי ה' נגד היצר שלנו באמונה שהוא עומד מאחורנו-מובטח לכם ש98% מהנפילות יפסקו. אני פנאט ולא נפלתי גם ב2% הנותרים.

בקיצור - אתה כבר לא מכור, למרות שזאת מחלה שיכולה להפתיע אותנו ממש בכל רגע.
מאחל לך בהצלחה פה באתר, ואם בכל זאת יש משהו שאתה צריך לעזרה, כולנו פה בצוותא כולם למען כולם.
שבוע טוב

המטרה שלי פה היא להראות שהמילה "זה אפשרי" ביחס להתמכרות הזאת היא לא בשמיים, זה באמת אפשרי. אני מאוד אשמח לדבר עם אנשים על הבעיה הזאת ולחזק אותם ואפילו להציע להם פתרונות. כולנו באותה סירה.

שלום פני אריה היקר

תודה לך על החיזוק. קראתי בכמה מקומות בפורום וזה הועיל לי.

אם יורשה לי לשאול בכנות,
האם בלי החוויה המטלטלת שעברת, אם האח זצ"ל לא היה נחלה ונפטר, האם המחשבות והדיבורים האלו היו שומרים אותך נקי?

אני שואל מכיוון שכולנו כאן רוצים נקיות. ומסכימים עם החיזוקים והעידוד. אבל משום מה כשמגיע גל תאווה אז הידע הזה לא נותן לנו כח להינצל מההתקפה. האם אצלך הכח להישאר נקי זמן כה רב, בא מהידע והאינפורמציה לבד?

שלום פני אריה
בתפילה לאלוקים שישים מילים נכוחות בפי.
הכאב ניכר מבעד למילותיך. כמה כוחות נפש, כמה התמסרות, כמה רצון לעבוד את הבורא בהכנעה, ולכבד את זכרו של אחיך הקדוש.
לאחרונה אני חווה אובדן כואב של בן משפחה קרוב. הזדהיתי מאוד עם הדברים שכתבת. הוא סבל רבות בחייו, גם לו הקב"ה ייעד אתגרים לא רגילים, גם אותו הציב הקב"ה בעולמו עם מגבלות, שלא כאחד האדם. וכעת, לאחר מותו, אני מבין יותר ויותר כיצד הוא ביטא את שבו, כיצד השפיע טוב, כיצד האיר פנים. כיצד החותם שהטביע בי ובשאר בני המשפחה יישאר לעד חלק מאיתנו. ויש כ"כ הרבה מה לזכור, מה ללמוד, מה לנהוג בחיינו כפי שהוא נהג. הכ"מ.
הקב"ה גם נתן לנו את המחלה, את ההתמכרות למין. אצל כל אחד זה בא לידי ביטוי בצורה אחרת. הן המחלה, והן הניסיונות הרבים כל השנים האלו, להפסיקה. יש ששקעו בזה בתדירות יומיומית עד שכל יומם וחייהם סבבו סביב זה. יש שנופלים פעם בכמה חודשים. יש שהצליחו להחזיק בכוחות עצמם ימים, שבועות, ואף שנים. יש שלא הצליחו יום אחד. יש כאלה שהלכו הכי רחוק שאפשר עם השימוש, יש כאלה שלא אוננו פעם אחת בחייהם, אך הכמיהה, החיפוש והאובססיה גרמו לכך שאיבדו שליטה על חייהם.
הצד השווה שבין כולנו, כפי שאני מבין אותו, הוא שבריחה לתאווה היא בריחה מהתמודדות עם הסוגיות הפנימיות של החיים, סוגיות הלב, המעקשים ומחסומים. אצלי היא גרמה לניתוק רגשי, חייתי ליד החיים, לא חייתי אותם בעצמם. ולא, לא עבדתי את בוראי.
בספרות של שיטת 12 צעדים מסופר על אדם שבגיל 30 הבין שההתמכרות תגרום לו לא להגיע להישגים העסקיים להם הוא שואף (שם מדובר על אלכוהול). הוא החליט להפסיק, והצליח להיות נקי 25 שנים. הוא סיים את הקריירה שלו עם ממון רב. ביום צאתו לגמלאות הוא פתח בקבוק. תוך שבועות הגיע לדפוס חיים של מכור כבד. לאחר 4 שנים הוא נפטר מסיבוכים שקשורים להתמכרות.
אם גוי שיכור אחד הצליח להיות נקי 25 שנה כדי לעשות כסף, כנראה שיהודי קדוש אחד יכול לא ליפול הרבה מאוד זמן כדי לעבוד את בוראו, לכבד את זכר יקיריו. אולי שנה. אולי חמש. אולי 25.
לי זה לא עזר. אני נפלתי יום יום, גם כשהייתה לי סיבה הכי טובה בעולם להפסיק, הרצון הכי עז - כי ידעתי שבכל אוננות אני הורס את עצמי יותר ויותר, ידעתי שאעניש את עצמי אח"כ, ידעתי שכל חיי, כל ההחלטות שלי, כל עבודת ה' שלי, כל מה שאני - נצבע בצבע הקודר והאיום של אדם בהמי וחלש. כך הסתכלתי על עצמי באותם ימים. הייתי אומר את זה לעצמי תוך כדי השימוש עצמו, הייתי צועק על עצמי מבפנים: "אתה הורס את עצמך!!!! תפסיק!!!!".
זה מאוד כואב, ידידי. זה כואב להבין שהתשובה שלנו, כנראה לא נמצאת בתורתנו הקדושה, לפחות לא כפי שהבנו אותה עד כה.
כולנו דורשי ה'. כולנו בני מלך. אנו מאמינים בני מאמינים, החפצים להידבק בו ובמצוותיו.
רצה הקב"ה וגילה לעולם את דרך ההחלמה ממחלת ההתמכרות בצורה משונה. כך זה נראה לנו. הניסיון המצטבר של החברים פה עולה למאות שנים (!) של עבודה יומיומית בדרך המוסר והיראה, החסידות והקבלה, הלמדנות והייסורים, השמחה וההמתקה. כל זה לא עזר. מאחורי עשרות השמות שכותבים פה יש הרים של כאב, של תסכול של תחינה. אלי!!! מדוע אני לא מוצא בתורתך את המזור לפצעי??? הכיצד זה אני כ"כ רוצה להתקרב אליך, לדבוק בך, ואני לומד/גורס/משנן/מתפלל/מתחנן/מתברך/טובל/משתטח כ"כ, ושנייה/יום/שנה אח"כ אני עוד פעם מתבהם כ"כ, מתמכר להנאה הרגעית, הבהמית המלוכלכת הזאת!!! הרי אני בנך האהוב, האוהב...
אין לנו עסקים בחשבונות של שמייא. אנחנו לא מנהלים את העולם. אנחנו לא יודעים מדוע ואיך בחר הקב"ה להשפיע את הטוב של העבודה הרוחנית בשיטת 12 צעדים כפי שבחר. אך אנחנו יודעים שזה עובד. זה הניסיון המצטבר של רבים כ"כ בכל העולם,כבר שנים רבות.
ובתוכם יהודים רבים, צדיקים, שכל חפצם תמיד היה להידבק בבוראם ולשמור מצוותיו.
המציאות מלמדת שדרך העבודה הרוחנית כל עבודת ה' מקבלת אור אחר. אני מרגיש היום קרוב אליו יותר מתמיד. אני גם מקפיד יותר במצוות בהסתכלות כללית, אני מרגיש אדם רוחני יותר, מאמין יותר, דבוק יותר.
בהחלמה.

״הושיעה נא״ היקר, כשאהבה תלויה בדבר, בטל הדבר- בטלה האהבה. נכון שאחי עזר לי לצאת מהבוץ, אבל אם זה היה הוא שמחזיק אותי, אנחנו יודעים היטב שמאחורי קבלה עצמית הרבה פעמים מסתתרות נפילות רבות ולא מצליחים לממש את הקבלה הזאת, וכמו כן, גם אני לא הייתי מצליח להמשיך ובוודאי שלא להיות נקי, אם זה היה תלוי באחי. אני רוצה להזכיר לך אחי שיש לי יצר מאוד חזק, אבל -אני- יצאתי לקרב. אחי היה תירוץ כדי לדרבן אותי, המניע האמיתי שמחזיק אותי יום יום, הוא הרצון הלא מתפשר לכבד נשים כבנות אדם ולא לבזות אותם בהסתכלות נמוכה עליהן. אני מציע לך אחי שתבדוק מה הדבר שבאמת דוקר אותך כשאתה נופל, הוא יוציא אותך החוצה אם תתפוס בו מספיק חזק ולעולם לא תרפה. אני אספר לך חוויה שהייתה לי בישיבה: הישיבה בשבילי היא גן עדן מקדם, המקום בו אני מרגיש שלם עם עצמי, עם הפנימיות הטהורה שלי. באחת הפסקות הצהריים שכבתי במיטתי בקומה השנייה כשאין אף אחד בחדר..פתאום מחשבות הציפו אותי וגירשתי אותם, חשוב לא להתרגש ולפעול בקור רוח נגד כאלה מחשבות, כדי שלא יערערו את היציבות שלך, אבל אז לא ידעתי זאת וכמה שנלחמתי הרגשתי שאני בוער באזור המעיים, בלי שצללתי למחשבות, תוך כדי שאני נלחם בהם. הבערה הזאת היתה כלכך חזקה, שאפילו אני הלא מתפשר התכוון להכנע, אבל כלל אחד יש לי, לא משנה כמה מייסר וכמה קשה, אני! לעולם לא אחטא בידיים במזיד כשאני יודע שזה אסור. לכן התכוונתי להכנע וללכת לישון בכזה מצב בידיעה שח״ו היצר יגזול אותי בעת אישן. עצמתי עיניים, ופתאום החל להתנגן בראשי: ״צמאה,צמאה נפשי, לאלוקים, לא-ל חי..הבנתי שהקב״ה מצפה ממני להמשיך להלחם גם כשחשבתי שזה אבוד..המשכתי להלחם ובאותו רגע ראיתי שה׳ עוזר לי והחמה שכחה. אחי, כשתראה לקב״ה שאתה איתו עד הסוף ואתה לא פוחד שהמרפקים ישרטו לך בדרך, אתה תראה סיעתה דשמיא. רק, משפט אחרון אחי האהוב: אל תתייאש אין פירושו ״אל תתייאש מאיזה נס שיציל אותך באורך פלא, אל תתייאש פירושו- בעת הנסיון עצמו אל תתייאש ואל תרים ידיים! תלחם ואל תרפה וכשאתה לא מסוגל- תמשיך כי כל המושגים שהיו לך עד עכשיו נכתבו בידי היצר המריע, אתה כן מסוגל. גם כשאתה בוער אתה מסוגל, רק תנסה להיות רגוע בלי לחץ..ותשנה מיקום. בהצלחה אחי!

אשריך.
אתה צודק,היצר שלך גדול.
אבל...
אצחי זה מחלה, לא יצר. לכן קסלות לא יעזרו.
מה שיעזור לי זה לקחת את התרופה.
התרופה שלי היא: 12 הצעדים של סקסוהוליסטים אנונימיים.
שבת שלום.