שלום לכולם
אני כאן, ומצד אחד אני רואה שזו צרת רבים וזה קצת נחמה אך לשוטים....
אבל ברגע של רצינות, ברור לי שאני מכור, ברור לי גם שזה הורס אצלי כל חלקה טובה, אבל מצד שני ההתעסקות בדברים הללו הם עבורי סוג של מרגוע לנפש בבריחה מבעיות יום-יומיות לא פשוטות שיש לי, וכשאני חושב על כך אני אומר לעצמי אוקי אגמל, אבל אצרוך את זה ברגעי משבר לא בגלל התמכרות אל בגלל בריחה מהבעיות שלי, האם גם עם זה אפשר להתמודד?

הבעיה שלנו היא החיים ( לפחות שלי) . אני מפותח אולי גופנית וגם אני בגיל 24 אבל מבחינה ריגשית אני ילד. שלא תבין לא נכון מבחוץ הכל נראה תקין , אני אדם "מוצלח" . אבל הבעיה היא פנימית . לא יודע להגיב לחיים נכון , מגיב קיצוני מידי , מצפה יותר מידי.
ברוכים הבאים . אתה מוזמן להשאר ולאט לאט לאט לאט להחלים.

כן אח, גם עם זה אפשר להתמודד. ובעיקר עם זה אפשר להתמודד.
זה שיש אנשים שמש"זלים כי קשה להם להתגבר זה באמת לא בסדר. מה שמיחד אותי כמכור זה שאני בורח לתאווה במקום להתמודד.
בשביל זה יש לנו את תוכנית 12 הצעדים שבה אנחנו לומדים להרפות מהשליטה שלנו על העולם, ולתת קצת מקום לאלוקים, לבוא ולטפל בכל המקומות שבהם עזרה אנושית כבר לא יכולה להועיל לנו.
בדיוק בשביל הזמנים האלה שאנחנו זקוקים לברוח למקום החם והאהוב שלנו, יש לי רשימת חברים שאני מתקשר אליהם ומשתף אותם. יש לי ספונסר שמכוון אותי לבדוק ממה אני זקוק נואשות לברוח, ואז עוזר לי לבקש את האומץ לטפל בבעיות שלי. יש לי קבוצות ששם אני משתף את כל מה שעובר עלי, בשביל לא להשאיר דברים להתבשל עליהם מבפנים.
בקיצור יש כאן דרך מופלאה. קורים כאן המון ניסים.
צריך רק דבר אחד. להבין שאני מוכן לעשות הכל הכל בשביל להפסיק את המערבולת הזאת.
בהצלחה.

אוהבים אותך אבריימל,
ברוך הבא למועדון המכורים.
כמו שאמר 'חסר-אונים', אני מגדיר את הבעיה שלי כיום : בריחה.
במקרה שלי ברחתי לתאווה.

יש עוד המון התמכרויות, והן לגיטימיות יותר. מיילים, מחשב, אינטרנט, פייסבוק, סיגריות ומה לא. אבל התמזל מזלנו ואנו מכורים למין, וזה מצריך טיפול אינטנסיבי, וזה הנס שלנו. בהמשך זה משתלם ביותר. אנו מקבלים חיים טובים נוסחה משופרת, למי שעושה את העבודה.

בהצלחה!

שלום לך וברוך הבא. גם לי 'הבור' הזה מוכר. וכן החיים השתפרו ועדיין משתפרים ללא היכר, הרבה מעבר למה שהיה נדמה לי כאפשרי. מה שמייחד אותי כמכור זו חוסר היכולת להפסיק את השימוש בתאווה. אני מתחיל להתאוות ומשוכנע שיש לי כח לעצור, 'המציאות' מספקת לי הוכחות 'חותכות' שאני עדיין בשליטה ופעם אחר פעם אני מוצא את עצמי עושה את אותן פעולות ומחכה לתוצאה שונה.

מערכת הרמאות העצמית הזו לוכדת אותי בכל פעם מחדש. אני באמת לא רוצה ואני באמת לא מתכנן ואני באמת לא חושב שזה יתפוס אותי, אבל... וזה אבל גדול מאוד. אני 'אוכל את אותה הצפרדע' תמיד. הפחד משפיטה נידוי בושה ואשמה רעילים גרמו לכך שאסתיר עוד את מי ומה שאני, החיים הכפולים שהוכרחתי לחיות עצרו את ההתפתחות שלי.

התאווה סיפקה לי מרגוע מכל אלו, מה שמכונה כאן בפורום לעיתים 'בריחה', בזמן השימוש אכן השגתי שיכחה, באמת לא כאבתי, אבל לא כל שימוש היה בריחה, לא פעם השתמשתי סתם. כי האמנתי 'לראש החולה' שלי, הלכתי לקנות סגריות, ו... מצאתי את עצמי עוד פעם בגיהנום. יש לי חברים שלא היה חסר להם כלום, נולדו עם כפית של דבש בפה, ובל אופן הם מכורים מעל האוזניים.

אישיות של מכור התפתחה על האלרגיה שלי לתאווה, משהו בתוכי לא מכוייל נכון, לא סגור על עצמו. אני כמו אדם שיש לו אלרגיה לבוטנים, הוא פשוט מתחיל להתגרד ולהתנפח. כשהתאווה (לא מין, תאווה - יש כאן לא מעט מאמרים מסביב לזה) פעילה אני עושה דברים נגד רצוני בלי לשים לב, 'מתגרד', מתעורר רק אחרי שאני 'בתוך השק'.

התועלת הגדולה שאני מצאתי כאן היא דווקא לא בהתמודדות, כי אני כבר לא מתמודד עם כלום, לימדו איך לא להיכנס להתמודדות. בעבר לא הצלחתי לקבל עזרה גם כשביקשתי כי 'לא שמתי הכל על השולחן', פה אני נמצא עם אנשים כמוני, יש להם נסיון דומה לשלי, הם מכירים את כל 'השטיקים' של המחלה הזו. יש לי פחות פחד שמא ישפטו אותי, הם מקבלים אותי כמו שאני וזה עוזר לי מאוד לא להסתיר כלום.

כל ההשתדלות הזו מאפשרת לי לפנות מקום בנפש למי שבאמת יכול לעזור לי. להיות קרוב לאבאל'ה אוהב. אני מאמין שרק בורא עולם שומר עלי. 'בזמן אמת' אני פשוט לא שם לב למה שקורה איתי. ואני ננעל ולא מוכן להקשיב לאף אחד.

לא פשוט בשבילי, בשבילו? כסף קטן. הוא עושה את זה בהצלחה שמונה שנים ועשרים וארבע ימים.

בהחלמה.

אז זהו, גילתי את הפורום הנפלא כאן, ונרשמתי, וכעת אני צריך לשבת במנוחה ולהבין מה הולך, יש קבוצות טלפוניות ויש מפגשים, יש 12 צעדים ויש 90 יום, ישנם המון פרטים שנועדו בכדי לעזור לי! אבל, ע"מ להבין בדיוק מה הולך כאן צריך לשבת לקרוא בעיון את המייל שקיבלתי מצוות האתר, לקרוא בשימת לב את ההודעות הפרטיוות שחברים יקרים שלחו לי לתיבה, לקרוא קצת בפורומים ולהבין, ובשביל ה צריך כמה דקות פנאי מול המחשב, וכשההזדמנות הזו מגיעה מיד מתחילה להזדחל המחשבה: יש לך פנאי ליד המחשב לא עדיף להיכנס לאתר שכתובתו מתחילה ב S וכו', והיצריות מנדנדת וכך לא יצא לי עדיין לקרוא בעיון ובשימת לב את הפרטים.....

מצד אחד אתה באופוריה הנה אני נכנס לתוכנית ואגמל, ואהיה טהור, ואז מגיע רגע האמת, כשהיד נשלחת בהינף לחייג מספר מסויים, ואז ראתה מבין שכן! כעת רגע מבחן! אתה רוצה להיגמל אז תאמר לעצמך לא!!! ותוותר ותתגבר על המתיקות המסוכנת שמתחילה להתפשט בכולך, והלב חומד והראש זועק, ואני אנא אני בא????

היי חבר
ברוך הבא.
לא אוסיף הרבה מלל, אני מבין שיש לך מספיק חומר קריאה.

אתן לך טיפ פשוט.
תרשום על פתק 3 ממספרי הטלפונים שאתה מעוניין לשוחח איתם משמור עינך,
ואז רחוק רחוק מהמחשב, באיזה פינה שקטה ואנונימית, תוכל להתקשר לחברים בלי המשיכה לחיפוש של s...

אשריך שהיתה לך הכנות לכתוב את זה. כנות זו תכונה חשובה להחלמה.
מחכים לשמוע איך ההתקדמות.

אוהב
הושיעה

האם אני צודק?

התובנה הכי חשובה ביציאה לדרך הגמילה, כי עלי להקריב משהו! לדעת שישנה בעיה, שאני מסובך עמוק בתוכה, וע"מ להתחיל להזדחל החוצה ממנה, עלי להקריב!!! לשבור את הרצון שלי לשבור את המאוויים, בתחילה קצת קצת, ובהמשך הרבה יותר, אי אפשר גם להיגמל וגם להישאר נינוח לכל אורך הדרך...

אבריימל היקר,

צודק לחלוטין!

אולי חוץ מההגדרה של "בהתחלה קצת קצת". כי זה לא תלוי בכמויות. יש כאלו שההתחלה היתה להם יותר קשה והיו צריכים לוותר על יותר מקצת.
אבל וודאי שכל דבר בעיתו ובזמנו.

האם הצלחת כבר להתקשר לאחד מהחברים?