ר' משה מנסה נ"י
שלום
ר' זלמן גר בחוף המזרחי של ארה"ב,
כך שהיום שלו מתחיל בערך ב15:00 אצלנו,
וחוץ מזה מותר לו להיות עסוק ,
ואל תדאג הוא מחוייב לנו ולעצמו.
תודה
מוטי

טובע יקר,
בעניי, אינני יכול להבטיח לך עצה שתושיע אותך לגמרי, אבל מספר עקרונות חשובים שלא כ"כ מופנמים אצלנו בכל זאת ארשום לך, התעמק בהם ואקווה שתמצא את שאהבה נפשך.
ראשית כל, אנשים אוהבים לטפוח לעצמם ולאחרים על השכם על עצם המלחמה ביצר. אינני בא לזלזל בכך ח"ו, אבל דומני שזה חלק מעצת היצר הרע לגרום לך לבזבז את זמנך על מלחמות ולהפסיד לך את החיים.
אתה צריך מישהו (ואפי' אתה בעצמך) שילקה אותך בשבט לשונו, כי אין דבר כזה "לא יכול"! אם היו משלמים לך מליון דולר על כל יום נקי האם לא היית מצליח להתגבר? רק שהחיים התורניים והחסידיים כנראה לא סיפקו אותך מספיק, וכך נשאבת לתוך הבור ההרסני הזה, אבל אין זה אומר שאינך יכול להתנתק ממנו.
ואיך מתנתקים?
יש אימרה מתוקה מהרה"ק ר' שמעל'ה ז'עליחובער הי"ד עה"פ מכה נפש בהמה ישלמנה, וחז"ל אומרים אל תיקרי ישלמנה אלא ישלימנה, ודרש הרה"ק במתק לשונו, מי שרוצה להכות את נפשו הבהמית ולעקור תאווה כלשהיא, עליו להשלים את החסר בתאווה אחרת! אדם אינו יכול ואינו מורשה להותיר חללים ריקים בנפשו, כי נפשו הבהמית התרגלה לסף הנאה מסויימת, והוא צריך להשלים את החסר, כמו מכור לעישון שממלא את החסר במשהו מתוק שהוא לוקח לפה וכדו', כי אם לא - לא יוכל לשלוט בעצמו.
לכן, הינך חייב למצוא משהו שמאתגר אותך, (אני למשל ישנתי עד 2 בצהריים, עד שהתחלתי ללמוד נהיגה בשעה 6:30 בבוקר...), ויגרום לך הנאה אמיתית, כמו לימוד משהו מהנה וכדו', רק כך תצליח לדחוק את התאווה האסורה. מניסיון!!!
לעוד כמה עצות פרקטיות שעזרו לי מאד שלח לי מייל ל-machur1000@gmail.com
בהצלחה רבה
חיים שיש בהם

ל"חיים שיש בהם". אני יכול להרגיע אותך ואף כדאי שתקרא בפורום ובמדריך באתר שהעצות שהבאת רשומות ונתנות להרבה מכורים כאן בפורום ובחיים בכלל...
ברור שהאדם צריך למצוא לעצמו עיסוק ותחליף לחוסר התהומי שנפער עקב עזיבת התאווה ובחירה בדבר אחר מתוקן וטוב יותר.
על זה המליצו חכמים ורבנים מובהקים שלימוד התורה בריתחה דקדושה מכניעה מבדלת וממתיקה את הצורך בתאווה הבהמית שחדרה לתוכנו.
לכן.. לא בטוח שהעצה שלך תפרוץ דרך ואולי כן אבל שתדע לך שהרבה ניסו למצוא לעצמם תחליף לתאווה ולא כולם תמיד הצליחו להתמיד במעשיהם..

שיהיה יום טוב ונקי!

מוטי, משה מנסה התכוון בדבריו ל"טובע" שנעלם. הוא הפנה את השאלה לזלמן כי זלמן התחיל בדוח שיח עם "טובע".

"חיים שיש בהם"- ראשית ברוך הבא. נפלא שאתה משתתף איתנו בפורום.

אני מתאר לעצמי שלא הגעת לכאןרק  בשביל להציע לנו מנסיונך, אז אולי תציג את עצמך ותספר לנו מה מציק לך ומה הביא אותך הלום.

מוטי,

כמדומני שגם משה מנסה מתגורר באזור מגוריי, לפי שעות פעילותו... אכן, הוא כתב לטובע הראשון שנעלם כאילו בלעתו האדמה - וחבל מאוד.

חיים שיש בהם,

יישר כח על הדברים הנפלאים. אני מקווה שאתה משתמש בשיטות האלו ומיישם אותם.

תרשה לי לומר לך שבמקרה הספציפי שלי, גם אם היית משלם לי מליון ש"ח ליום, אחרי תקופה הייתי נופל שוב ושום דבר לא היה עוצר אותי. הייתי אומר "לעזאזל עם הכסף" ונופל. ככה שאם יש כאן אנשים שהם מכורים במצב שלי - רצוי לנסות כלים יותר אגרסיביים מאשר דמיון מודרך (פוסט בנושא בהמשך היום בעזרת ה' יתברך).

קבלו ביטול
טעות לעולם חוזרת
מוטי

לכל המקבלים אותי בברכת "ברוך הבא" - חן חן לכם.
ראשית, אני משתדל מאד להעזר במה שכתבתי, ומניסיון זה עוזר הרבה פעמים. לא כל עצה יכולה לעזור תמיד, ויותר נכון העצות נשחקות וצריך להמציא אותן מחדש, אבל בעיקרון מונח כאן יסוד עמוק מאד, והמ"י.
שנית, לא חשבתי לרגע שלא תיפול עם הכסף, התכוונתי רק לומר שזה צריך להיות אבן בוחן בשבילך, האם התאווה הזו נשלטת או לא, כי ברור שכמה פעמים זה יעזור לך עד שתיפול שוב ח"ו, ואם כן זאת אומרת שקיים בך כח נסתר שיכול להתמודד עם הקשיים.
ואוסיף עוד, שמעתי פעם עצה נפלאה (במקור נגד הדיבור באמצע התפילה), אם יבוא אליך מסיונר ויציע לך אלף דולר כדי שתפתח את המחשב ותיכשל, האם היית עושה זאת?
ולזה שרצה לדעת מה אני מחפש כאן, עברתי דרך ארוכה ומחכימה מאד עם הרבה תובנות והבנות, וכעת אני עובד על תמצות ההתמודדויות שלי על מנת שתוכלו לעזור לי במה שאני מתקשה.
שוב תודה על התמיכה עד כאן.
חיים שיש בהם

שוב תודה על הדברים המחכימים. אני בפירוש מנסה לאסוף כל עצה נוספת שאני קורא ולהשתמש בה.

יחד עם זה, שים לב שכתבת נקודה מאוד עמוקה. אתה שואל האם התאווה הזאת נשלטת או לא. התשובה שלי היא: לא.

אני יכול לא לאכול במשך יום או יומיים, אבל הצורך לאכול הוא לא דבר נשלט. הוא חלק מהחיים שלי. לצערי הרב, ההתמכרות שלי היא דומה לכך. אני לא יכול להפסיק את השימוש בתאווה סתם ככה, גם אם אני יפסיד מליון דולר. אולי שבוע, אולי חודש ואולי שנה כן, אבל בסוף אפול. זאת אומרת שאני לא שולט בתאווה.

ורק כשהבנתי את זה, התחלתי לטפל בעצמי באמת, וגיליתי שלמרות שאני לא יכול לשלוט בתאווה, ה' כן יכול. אז ביקשתי ממנו עזרה והוא שמח מאוד שפניתי אליו.

ל"משוש חיי"
לא התכוונתי ח"ו לפסול תגובת אי מי, ואם מדברי קיבלת את הרושם שכן - קבל את התנצלותי.
מה שהתכוונתי, שלפעמים אנשים שמלטפים מישהו שנפל לא מועילים לו אלא מזיקים, כי לפני הנפילה הבאה ילחש לו היצר את החיזוקים האלו, לכן צריכים לשנן גם את ההלקאה העצמית (בגבול כמובן, ולא בכמות שתפיל אותך בעצבות).
ולגבי לימוד התורה, אני מניח שאינך טירון, כי אם כן היית יודע שצריך הרבה רחמי שמים להצליח ללמוד בריתחא אם אתה שקוע בזוהמה הזאת, לכן מה שכתבת אינו כ"כ אקטואלי למי שנמצא במצב של "טובע", אלא הוא אמור לזנק החוצה מהבוץ ע"י משהו שהוא אוהב (ואפי' דבר גשמי כל זמן שהוא בגבולות ההיתר), ואח"כ יש לו סיכוי להצליח לבנות את עצמו לאט לאט, כי אין קיצורי דרך...
שוב סליחה,
חיים שיש בהם

זלמן,

מה הכוונה "גם אם תפסיד מיליון דולר". הרי אם באמת ברגע הנפילה יעמדו על המאזניים מיליון דולר - ברור שאתה תמנע מנפילה...(?!).

מה שאני חושש ממנו זה שלארוך זמן אני כבר לא עומד על המשמר ובעקבות זה מתדרד ונופל. אני מסכים שצריך כל החיים לשמור על מתח ולהזהר מלהכנס לבורות שאין דרך יציאה מהם, אני גם מסכים שצריך הלבין היטב את גורמי הנפילה וההתמכרות בשביל לטפל בשורש שלהם. אבל למה אתה לא חושב שאני יכול להרגיל את הגוף והנפש להסתדר בלי ההתמכרות? לא ממש מרגיש שזה כמו אוכל לגוף.

אתה בעצמך מספר שעברת שנה שלימה בנקיות.

זאת בדיוק הנקודה. עברתי שנה בלי נקיות ואז נפלתי. זה לא היה משהו שיכולתי למנוע אותו, זה היה כתוב וחתום מראש.

אז לצום אפשר שבוע ולא ליפול אפשר שנה. אבל בסופו של דבר אדם רגיל אוכל, ובסופו של דבר אדם מכור נופל. ככה ה' ברא את העולם.

ואותו אחד שניסה להרגיל את הסוס להפסיק לאכול די התבאס כי עד שהוא הרגיל אותו להפסיק לאכול - הסוס מת...

אם אתה חושב שבהבטחה של מליון דולר יותר חזקה מהתאווה שלי - אתה טועה. זה יעזור יום, או שבוע או חודש או שנה או עשר שנים. אבל יום אחד אני יגיד: לעזאזל עם הכסף והמח שלי פשוט יעשה חסימה אוטומטית לכל מה שהגיוני ואני אפול.

אפשר לחשוב על זה בצורה שונה ודומה כדי להבין. בא נאמר שאני נשבע (ואני באמת מקיים מה שאני מבטיח) שאם אני נופל אני נותן 5000 דולר לצדקה. סכום שבודאי אני לא יכול לעמוד בו. לכמה זמן זה יחזיק אותי? נכון, כמו שאתה כותב "ברגע הנפילה - ברור שאמנע מנפילה", אבל כשזה יחזור עוד ועוד פעם - הגדר פשוט תיפול ואני אצלול לתהום.

אם זה היה אחרת - כבר מזמן הייתי עושה שבועה אחת ובזה נגמר הסיפור. אבל אני לא יכול לשכוח ולא אשכח אף פעם איך אני "מסומם" כאשר אני ננעל על תאווה. אני יודע טוב כמה זה מסוכן, כמה זה רע, כמה אסבול וכו' - אבל הטיל כבר נעול על המטרה ושום דבר שאעשה לא יפסיק את זה.

זלמן היקר,
הרשה לי לומר לך שיודעני ממישהו שהפקיד אצל חברו צ'קים על סכום גבוה מאד, וכל פעם שנכשל (לחבר היתה דרך לדעת זאת) נמשך מחשבונו צ'ק. בפעמים הראשונות הוא קילל ושטם אותו, אבל אח"כ התעשת והצליח להיגמל. זאת אומרת, אם הגבול נמצא אצלך ביד כמו שהזכרת, אתה צודק, כי אחרי כמה פעמים הגבול נשחק. אבל צירוף שתי הגבולות הללו יכול לעזור במקרים מסויימים.

מצוין!

כל מי שזה עובד עליו, אני ממליץ לו בכל פה לעבוד בשיטה הזאת. מעולם לא טענתי שאין עוד דרכים לנצח את ההתמכרות, וכל דרך היא טובה וראויה. כתבתי שאצלי זה לא היה עובד.

אם בהתמכרות שלי סיכנתי באופן הכי ממשי את אשתי, הילדים, העבודה, הבית, הקריירה ועוד - תאמין לי שצ'קים בידים של ידיד לא היה עוזר לי...

אלו ואלו דברי א' חיים.

יש אנשים שעדיין לא מאבדים את שפיותם 'לגמרי' וציק שנמצא ביד חבר, או שבועה שתלוי ועומד, עדיין עוזרת להם, ואם כך היא המצב, הם צריכים להשתמש בעצה זו, אבל יש אנשים שהם מכורים במצב כזו שכשמגיע הניסיון הם פשוט נהיים מסוממים, ואין שום עיצה שיכולה לעזור להם זולת עבודה בשיטות אחרות כדוגמת ה12 צעדים, ולכן אין אפשרות לתת המלצה או אי-המלצה גורפת, האדם צריך לדעת באיזה מצב הוא עומד.

אכן, וזאת בדיוק הסיבה שיש כאן מדריך כל כך מפורט, כדי שכל אחד ימצא את המקום בו הוא עומד ויעבוד בשיטה שהכי מתאימה עבורו.

אנחנו מכירים את זה מרפואת הגוף וזה לא שונה ברפואת הנפש. לפעמים צריך מנוחה במיטה, לפעמים כדור ולפעמים ל"ע ניתוח. הכל נכון, השאלה רק באיזה שלב ובאיזה מחלה.