שלום לכולם,
שמי אריאל ופעם ראשונה שלי כאן בפורום. אני כאן כי אני מכור לאוננות, וכמובן (אני אמהר להגן על עצמי ואומר ש)היו לי תקופות יותר נקיות ותקופות פחות נקיות, אבל האמת שמה שגרם לי להכנס לכאן עכשיו זה פחות האוננות אלא בעיקר הפחד העצום שהתיישב לי על החזה. מכירים את זה? זה ממש הרגשה פיזית של משהו שנמצא לך בחזה והמשהו הזה הוא פשוט פחד פשוטו כמשמעו.
זה מגיע מהחטא שחטאתי היום לפני כמה שעות. סתם כי מרחתי את הבוקר במיטה עם סרטים, אז חוסר המעש מוביל אל האוננות בשביל סלול. האמת שבזכות שלמדתי תורה בשבת היו כנראה כמה מלאכים שמאד התאמצו למנוע ממני לבזבז את זרעי, ובאמת היה דיי מסובך לחטוא... בסוף התגברתי עליהם והצלחתי לבצע את זממי 8)
אני עדיין בתפיסה הילדותית שאני יכול לענג את עצמי עד הנקודה שהזרע רוצה לצאת ואז לעצור. וככה זה עובד כמה פעמים עד שאני מגיע לנקודת האל חזור.
במחילה מכבודכם על הפירוט. קצת פרקתי.
ועדיין מפחד. ולא פחד תודעתי מהעתיד או משהו כזה. כי האמת שכבר יש בי איזו אדישות כלפי החטא וזה כבר לא מדכא אותי כמו פעם. אבל יש את הפחד הבלתי מוסבר הזה.
ותודה על הבמה.

אחי ממש הראת לנו שלב שלב איך לאונן אה?צוחק אחי,תאמין לי שאני כבר לצערי יודע טוב איך לאונן..

אני כמוך עד לפני איזה חודש התחלתי לאונן ותמיד אמרתי שאני רק יתחיל ואני יפסיק לפני שהזע יצא שאני רק יהנה אבל אף פעם לא הצלחתי לעצור אחי..אין זה פשוט השתלט עליי
עד שבאמת אמרתי לעצמי מה הקטע שאני מתחיל ומפסיק באמצע ?,אני עובד פה רק על עצמי ודופק את עצמי ולאט לאט באמת הצלחתי
באמת שזה לא היה קל מדבר אליך אחי בתור מאונן כפייתי אבל לאט לאט זה נהיה קצת יותר קל הוספתי כל פעם עוד קצת זמן של שמירה
עדיין קשה מאוד ואני  עדיין במלחתות מטורפות אבל אני שומר כבר חודש ואני ממשיך
בהצלחה אח שלי

ידידיי,

נראה לי שכולנו כאן מנסים להיות יותר נקיים ופחות בזבל, ותיאורים כמו שכתבתם לא בדיוק משרתים את המטרה.

כולם רוצים לפרוק את מה שיש להם בלב ולקבל עזרה משאר החברים, ולכן רצוי מאוד לשים לב ולהזהר שלא לחצות את הגבולות העדינים בין כתיבה על המצב לבין תיאור סנציוני.

תודה על ההבנה

זלמן

הפחד.
אוהו, כמה שאני מכיר אותו.
אפילו ביום כיפור, כשאני מרגיש טהור ובכיוון הנכון, אני אומר לקב"ה בפה מלא - אבא, אתה יודע שאני מתחרט, אבל אני באמת לא יכול להבטיח לך שזה לא יקרה מחר. מה אני אעשה, ההתמכרות גדולה ממנה? אני מרגיש שזה שולט עלי...
עוד סוג של פחד זה איך אני יכול להסתכל על עצמי בראי? מה זה אומר עלי? אם ההורים או החברים שלי היו יודעים....

ברוך הבא למועדון.
ממליץ לך לקרוא קצת בפורום, להתעודד ולהתחזק עם כולנו ביחד.
ולשאול את שאלת השאלות - אתה שולט בזה או שזה שולט בך?

תודה על התגובות והשיתוף, זה מאד תומך.

וזלמן, צר לי שרגשותיך נפגעו, ואכן אני לא בקי במנהגי המקום פה, אבל לי לפחות כן יש צורך לפרוק ואני חושב שאחד התנאים לכך שמישהו לא ירגיש בזבל (ואני אגב לא מרגיש ככה כרגע) זה שהוא לא ישמור את הזבל בפנים. וברור שלא צריך לנבל את הפה, אבל אם לא כאן המקום לפרוק אז היכן הוא? האם זו לא גם אחת מהמטרות שלשמה הוקם הפורום הזה?

אח יקר ! תשמע רגע גבר,גם אני חשבתי שזה יהיה בדיוק כמוך,אני יעשה יביא אבל שנייה לפני יעצור ! זה נמשך כמה חודשים לא עבר,אתה לא מבין שהאש הזאת בתוכך אומרת לך לעצור את זה !!! עד שהבנתי,אין דבר כזה מבצר שמגן עליי,אני בונה את המבצר ! כי בסופו של דבר אם אני פורץ את הדלתות ושובר לעצמי את ההגנה ונותן ליצר לעבור אז מי יגן עליי ? מי ? אי אפשר לפתוח את כל הדלתות ולעמוד אחד על אחד מול היצר,נכון זה אפשרי אבל מרגע שאתה מתחיל אתה מאבד שפיות,צריך כל כך הרבה כוחות שלא תמיד יהיו שם תתחיל לבוא לפה,לקרוא סיפורים,חיזוקים,תוכנית 12 הצעדים,החיזוק היומי ולאט לאט תתחיל לעבור את זה
יש שורה באיזה שיר שאני מאוד אהבתי "אז למדתי את השפה של הבודדים ופתאום שמעתי כל כך הרבה" אתה לא לבד !!

לא אמרתי שלא תפרוק את מה שיש לך בלב, אבל יש הבדל עצום בין לפרוק את מה שיש על הלב לבין לכתוב דברים שיביאו את המגיב הבא לכתוב לך את המשפט:

אחי ממש הראת לנו שלב שלב איך לאונן אה?צוחק אחי,תאמין לי שאני כבר לצערי יודע טוב איך לאונן..

אם מישהו מרגיש שהדברים שלך הם בעצם תיאור איך ליפול - נראה לי שעברת את הגבול.

אוהו איך אני מכיר את הפחד הזה, כל כך טוב אני מכיר אותו.
שמע, להגיד שתגיע עד הסוף ואז להגיד שתפסיק או להגיד שרק תראה את אתרי הזבל זה לא עסק.
כל יום תגיד לעצמך למה היום לא כדאי לפגום ותגיד שמחר אתה כבר תפגום.
חוץ מזה, כשאתה מרגיש תאווה תיכנס לערוץ מאיר ותשמע שיעור ותגיד לעצמך שאתה לא נופל עד שהשיעור לא נגמר.
בהצלחה מרובה.
אין יאוש