ברוכים הבאים,
אורח
|
|
|
|
|
|
|
נודה לך ונספר תהלתך 'על חיינו המסורים בידך', תודה על האפשרות למסור לך את השליטה על החיים
'אנחנו כמו אנשים שאיבדו רגל, הם אף פעם לא מגדלים רגל חדשה'. (הספר הגדול עמ' 29). |
|
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.
|
|
מה לך, יחידה, תשבי דומם כמלך בשבי, כנפי רננים תאספי וכנף יגונים תסחבי, כמה לבבך יאבל, כמה דמעות תשאבי, דבקת ביגון עד אשר קבר בתוכו תחצבי.
דומי, יחידתי, לאל, דומי ואל תעצבי, עמדי וצפי עד אשר ישקיף וירא יושבי. סגרי דלתך בעדך, עד יעבר-זעם חבי. |
|
|
|
נודה לך ונספר תהלתך 'על חיינו המסורים בידך', תודה על האפשרות למסור לך את השליטה על החיים
'אנחנו כמו אנשים שאיבדו רגל, הם אף פעם לא מגדלים רגל חדשה'. (הספר הגדול עמ' 29). |
|
"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָ ם אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי."
|
|
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך" |
|
|
|
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך" |
|
"אלוקי תן בי הדעת,
להבחין בין אמת לחלום, לב מבין ואוזן שומעת, הן על כפיך נשאתני הלום". |
|
|
|
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך" |
|
|
|