ברוך הבא לך חבר יקר.

אני מודה לך על כתיבתך, הריענון להחלמה שלי כשאני שומע את הסיפור של החבר החדש הוא עצום.
הצורך לזכור מהיכן באתי הוא חיוני להחלמה שלי לא פחות מלדעת היכן אני כעת.
אני מאחל לך שעל ידי הענווה אותה פגשת יחד עם חוסר האונים הנפלא יהיו לך לעזר לזכור תמיד מביכן באת ולאן אינך רוצה לחזור, ורק להיום לעשות את הפעולות הנכונות כדי להמשיך ולציין V בסופו של יום.

אחד ההבטחות של התוכנית הוא "שלא נרצה לסגור את הדלת על העבר"
זותומרת, שהעבר שלנו הוא משהו שבלעדיו לא היינו מקבלים טיפול אחמי"ם מאבא אוהב....
יומחלים

עוד שאלה, אם מישהו יכול לעזור.
אני מאוד רוצה להצטרף לבוצת 12 הצעדים אבל היא מתקיימת בשעה 1.30 ואני עובד בזמן הזה.
מה עושים?

בס"ד
יש גם ב11 בלילה
ביום ראשון ב10 בלילה למתחילים
ביום שישי ב15:00

ישר כח על המכתב, בהצלחה!

כל לילה ב11?

forum.gye.org.il/index.php?topic=2133.0

יש כאן את כל הפרטים על הקבוצות.

דבריך נפלאים, הזכירו לי הרבה חוויות... שלי היו קצת יותר קשות.. ובכל זאת משהו נגע בי הכי הרבה-



זה מזכיר לי את הכתוב בספרות על האדם ששקע בבוץ עד כמעט שכל ראשו התכסה ואז הוא הרים את ראשו למעלה וראה חבל, הוא נאחז בו ופתאום שם לב איך שהוא מתחיל לצאת, עד שכמעט יצא לחלוטין אבל משהו עדיין השאיר אותו למטה... הוא היה צריך תמיד לזכור להסתכל למטה ולראות מהיכן הוא הצליח לעלות וכן שהוא צריך לעזור לעוד אחרים להביט מעלה... הייתי ממליץ לך לקרוא את הקטע.

יכול להיות שקצת חרגתי מן הכתוב בספרות (מי שיכול להפנות למקום המדוייק אשמח לקרוא שם שנית)... רק מה שבאתי לומר הוא שאל תשכח שצריך לנקות בדרך ולעבור הרבה, זה לא כל כך קל.
מקווה בשבילך שתמשיך באופטימיות ובשמחה שנשמעת מקריאת דבריך,
אוהב, אח.

תודה על העידוד.
אגב, הסיבה לכינוי שלי הוא כי אני חושב שהמשימה שליד דומה לחרישה - עבודה קשה, אך היא מכשירה את הקרקע כדי שמשהו יצמח בסוף.
בהצלחה לכולם.

יום אחד טייל השועל ביער ופגש ארנב היושב בפתח המערה ועוסק בכתיבה נמרצת.
שאל השועל את הארנב:"מה אתה כותב"?
ענה לו הארנב:"אני כותב עבודת תזה,במסגרת לימודי הדוקטורט".
שאל השועל:"מה נושא התזה?"
השיב הארנב:"ארנבים טורפים שועלים".
פרץ השועל בצחוק פרוע ואמר לארנב:"זוהי תזה שטותית".
אמר הארנב לשועל: "בוא, היכנס עימי למערה ואנוכי אוכיח לך את התזה".
נכנסו השניים למערה ומייד החלו נשמעים קולות מאבק וריסוק עצמות.
לאחר כשתי דקות יצא הארנב את המערה,ניגב את שארית הדם מעל שפמו והתיישב להמשיך בכתיבתו.
לאח זמן קצר הופיע הזאב ופנה לארנב:"ארנב, מה זה אתה כותב?"
ענה לו הארנב:"אני כותב עבודת תזה במסגרת לימודי הדוקטורט".
שאל הזאב: "מה נושא התזה?"
השיב הארנב: "ארנבים טורפים זאבים".
הזאב התגלגל מצחוק ואמר לארנב: "התזה שלך מגוחכת".
אמר הארנב לזאב: "בוא, היכנס עמי למערה ואנוכי אוכיח לך את התזה"
נכנסו השניים למערה ושוב החלו להישמע קולות מאבק וריסוק עצמות.
לאחר מספר דקות יצא הארנב את המערה כשהוא מנגב את שאריות הדם שעל שפמו והתיישב להמשיך בכתיבתו.
עד הערב הלכו הנמר והדוב בדרכם האחרונה של השועל והזאב והארנב שוב ושוב ניגב את הדם מעל שפמו.
הנשר, שריחף לו כל אותן שעות מעל קרחת היער וסקרנותו גברה מרגע לרגע, נחת סמוך לארנב ושאל אותו:"ארנב מה הסיפור שלך?"
ענה לו הארנב:"בוא הכנס למערה ותראה"
נכנסו השניים למערה ושם הצביע הארנב על אריה ענק, עייף אך מרוצה.
"זה המאסטר  שלי" אמר הארנב והוסיף:"לא חשוב מה היא התזה, חשוב מי המאסטר".

מצאתי את זה בפורום. כל כך אהבתי את זה - שהייתי חייב להעתיק.
המסר: כאשר היצר מגיע - אל תלחם איתו לבד. אתה ארנב מסכן, שלח אותו למאסטר - לקב"ה. הוא כבר יטפל בו.

מקסים!
;D

חורש היקר,

תודה רבה על מכתבך, אמנם קראתי אותו כבר במייל היומי לא מזמן אבל עכשיו קראתי בשנית.
מזדהה עם כל מילה אתה ממש דיברתי מגרוני.

אם אתה רוצה אתה יכול לשלוח לי בפרטי את המייל שלך ואני אשלח לך את שלושת הספרים: גדול,לבן,12 12.

תודה, השגתי אותם כבר.
ההזדהות של החברים כאן זה עם זה מרגשת, שרק יהיה בהחלמה לכולם.

תודה אני הכרתי את הסיפור אבל אף פעם לא לקחתי אותו לצד של המחלה.
כיף לראות איך הדברים שאתה מכיר פתאום משתלבים בתוכנית בצורה כל כך רהוטה ויפה.
תודה שהארת את עיני!
אוהב, אח.

הקפצה

שרשור מעניין... תודה דייב..

שמח מאוד על ההקפצה הזאת!! אחד המכתבים הכי מרגשים שקראתי!! חיבר אותי מאוד!! שייך לכל נפש

אוהבים