אבא יקר שבשמים, אני כותב לך בגלל שמאסתי באימרות סתמיות בתפילה, בהבטחות ריקות מתוכן!
אני מכור, ואני מודע לכך שאתה יודע את זה, הרי אתה יצרת אותי!
אתה מכיר את כל המלחמות שעברתי בניסיון להתגבר ולנצח, ואת כל הפעמים בהם נפלתי ונכשלתי.
אז למה בכל זאת אני כותב לך? חוץ מההתחלה שהתבטלה לאחר שני השורותו שבאו אחריה?! אני מרגיש חסר אונים, אני צבוע, כלפי חוץ אני כל מה שהיית רוצה שאני יהיה, ומבפנים, אני כל מה שאתה שונא! גם אני שונא את מה שאתה שונא! אני שונא את עצמי, ואני אוהב אותך יותר מאת עצמי!. אז למה אבא יקר שבשמים קשה לי לקבל ולהעזר בעזרתך כדי להחלים, להגמל. אני יודע שאני חלש ולא משנה כמה זה ניראה הפוך כלפי חוץ.
שנינו יודעים שאני מנסה, ושנינו יודעים שלא משנה כמה אני מנסה אני נכשל!. זה אומר שתיכננתי להיכשל מראש? הרי אין לי שליטה על התאווה הזאת! אני פשוט עבד אליה.
בגדתי באישתי, הלכתי לזונות, עשיתי את כל הרע בעיניך!!! למה אתה לא נותן לי את הכוח להתגבר? למה זה צריך להיות כל כך קשה? זה מרגיש לי בלתי אפשרי! אני לא יודע איך לקבל ממך את הכוח לנצח, אני חסר כל יכולת להכניס אותך לתוך הלב שלי בצורה אמיתית.
לבטל את רצוני כדי לעשות רצונך! אני כועס על עצמי, אני יודע שאין לי על מה כי זה לא בשליטתי. אבל עדיין זה כואב כל פעם מחדש!
אני חושב שאני אפסיק פשוט לבקש ממך את הכוח לנצח את המחלה, אני רק מבקש שתיתן לי את הכוח ואת היכולת לקבל את עצמי! עם כל ההתמכרות והתאווה, הקליפות והגועל נפש שקיים בתוכי! לקבל את כל הביוב שצף בנשמתי כל פעם מחדש אחרי שאני נכשל!
אבא יקר שלי, אתה יצרת אותי, ואתה סללת את הדרך שלי בחיים.
היום, אני מחזיר אלייך את הכדור! אני מסיר מעליי כל אחריות וכל ניסיון!, אני התייאשתי מעצמי, אני לא מאמין בעצמי יותר! אני מקווה שלא תוותר עליי.
פשוט אני כבר לא יכול לחיות ככה!!! אם תחליט להרוג אותי אני אשמח, עם כמה שיותר סבל! סבל שיכפר על חטאיי!!
אני מבטל את עצמי ואני נכנע לפניך מלך מלכי המלכים.
רק בבקשה, אני מתחנן!!!!, אם אתה בוחר לתת לי לחיות, תתן לי הכוח להתנקות!
ערכתי