lonofel כתב on 10 אפר' 2012 11:26:

יש לי את הפילטר הזה, ולפעמים הוא באמת קופץ לי ברגע הנכון...
אבל את זה הוא לא חסם כי אין לו ממש רשימה של אתרים ישראלים לחסימה, זה כבר עניין של עבודה עצמית או התרחקות מהמחשב..

הוא חוסם 99 אחוז אם לא תתאמץ לעשות את זה זה לא יגיע וכן הוא יעזור ובהצלחה אחי היקר !

ראשית כל, כל הכבוד על ההשקעה לענות בכנות על השאלות. זה לא קל...

כעת ברשותך אנסה לחדד את השאלות כדי שנוכל להמשיך הלאה:

ממה שאתה עונה על השאלה הראשונה נראה ברור שאתה חושב שמדובר בבעיה זמנית פשוט כיון שאתה לא נשוי. זה גם מה שאתה כותב בתשובה השלישית. ולכן, במילים פשוטות אתה כותב שבעצם אתה אדם רגיל עם דחפים טבעיים לגמרי וביום שבעז"ה תתחתן אתה תנתב את זה למקום הנכון והכל יהיה בסדר.

ובכן, צר לי מאוד לאכזב אותך אבל אתה טועה ובגדול. החתונה לא רק שלא תפתור לך את הבעיה אלא תחמיר אותה מאוד. ברגע שהתאווה שלנו מגלה אופנים נוספים היא רק מגדילה את המחלה.

אם אתה חושב שאני מטורף - זאת זכותך, אבל בכל זאת הייתי ממליץ לך להתכתב עם כל אחד מהנשואים כאן בפורום והם כולם יספרו לך את אותו דבר. כולנו היינו בטוחים כמוך שהאישה הנכונה תפתור לנו את הבעיה, אבל זה לא קרה. אשתי מקסימה ואוהבת והכל, אבל הבעיה שלי לא נפתרה אלא הוחמרה פי מאה. (אגב, הבושה מאשתך לא תעזור, אין שום סיכוי שהבושה הזאת תחזיק אותך. זה פשוט לא עובד ככה למרבה הצער).

לגבי השאלה השניה. אני לא שואל האם ניסית כל עצה שיש בעולם כולו, זה לא התחום שלנו. מה שאני שואל בעצם זה האם אתה מבין שלא משנה מה שתעשה, בסופו של דבר תמיד תגיע חזרה לזבל? או שאולי אתה חושב שיש איזה מילת קסם שפשוט עוד לא מצאת, וברגע שיגידו לך אותה הכל ייעלם והתאווה תישאר זכרון רחוק וכואב?

זה מאוד נוגע להבנה של ההתמכרות. אם אתה חושב שאנחנו סתם אנשים עם נפילות (כמו שעולה מהשאלה הראשונה והשלישית) אז אתה תמשיך לחפש את מילת הקסם (מהתשובה השניה). אבל אם תבין מהי התמכרות ואיך זה פועל - יש סיכוי שתפסיק לחפש את הקסם ותתחיל לעבוד באמת קשה.

אשמח לקרוא מה אתה חושב ולנסות להמשיך ביחד מכאן.

zalmen כתב on 10 אפר' 2012 13:45:


תודה רבה לך! עד עכשיו באמת חשבתי שיש מילת קסם, ככה זה מתואר בכל מיני ספרים ומאמרים של רבנים...
אני מתחיל להבין מה שאתה כתבת במקום אחר (או מישהו אחר כתב... לא זוכר) - התמכרויות זה לא תחום לרבנים.

אם זה דורש באמת עבודה קשה אז אני כבר לא בטוח מאיפה להתחיל...
הרי אם כל כלי נגד ההתמכרות הוא לא ברמת יעיל בלי עבודה צדדית שאני לא מצליח להתמיד בה, אז עם איזה כלי ניתן להתחיל?

iLoveYouTate כתב on 11 אפר' 2012 11:08:
תוכנית 12 הצעדים כל יום לקרוא כלי

אוקיי, כעת יש על מה לדבר.

ראשית כל אקדים, כל ה"כלים" שאתה אומר שאתה לא מצליח להתמיד בהם, הבעיה היא לא הכלים אלא אתה. מה שאני מדבר הוא לא כלי נוסף שתצטרך שוב לנסות להתמיד בו אלא שינוי מוחלט של דרך החיים שלך. אבל כדי להתחיל בכלל, חייבים להיכנע. זה פרדוקס אבל זאת הדרך היחידה להצליח. כל זמן שתחפש את מילת הקסם הזאת ותהיה משוכנע שאתה יכול להתגבר - זה לא יעבוד.

אם אני מחכה לחתונה בתקווה שהיא תושיע אותי - אני לא יעבוד לפי התכנית ולא יצליח לצאת מההתמכרות. לכן השלב הראשוני והבסיסי ביותר הוא להכנע לגמרי ולהבין שאין שום אפשרות שאנצח לבד את ההתמכרות הזאת. להרים ידיים.

אם אתה חושב שאתה בשלב הזה - יש על מה לדבר. אבל אם אתה עדיין חושב שזה פשוט ענין לכח רצון וקצת יותר מאמץ - אז ניפרד כאן כידידים ואני אאחל לך את כל הטוב שבעולם.

בקיצור מאוד: אם נכנעת - ישנה שיטה של 12 צעדים, שעזרה למליוני אנשים מכורים (מכל סוג שהוא) בעולם כולו. את השיטה הזאת אי אפשר לקרוא (כמו שכותב "לא נופל") וחייבים לעבוד עליה בקבוצה. אם אתה בשל להגיע לקבוצה ולהתחיל את העבודה, ישנה הבטחה של מאה אחוזי הצלחה שתצא מהבוץ.

כעת הכדור בידיים שלך.

zalmen כתב on 11 אפר' 2012 14:14:

אני באמת כבר נכנעתי... ולפי דבריך וגם בהסתכלות לאחור אני יודע שאין דרך שתועיל לי בעזרת כוח רצון בלבד, כי הרצון הוא דבר מאד דינאמי (=משתנה בקלות), ואם לרגע אחד רציתי להפסיק, רגע אחרי אני רץ כמו משוגע להמשיך עם זה.

"להגיע לקבוצה"? מה זה בעצם? קבוצת תמיכה כמו בסרטים של אלכוהוליסטים אנונימים?
זה ממש אנשים שיושבים במעגל ומדברים?
או שזו איזו קבוצה פה בפורום?

אני לא הולך להפחיד אותך וגם לא להוריד לך את החששות. אני יספר לך דברים כהוויתם ואתה תחליט מה מתאים לך.

הבשורה (עבורך) היא שאפשר להשתתף בקבוצה בטלפון. כל יום מתקשרים לשיחת ועידה וביחד עובדים על הצעדים. כל אחד מספר על ההתמודדות ואיך הוא מיישם את הצעדים ואחר כך קוראים חלק מהספר הגדול (זה הספר הבסיסי של התכנית).

הבשורה הפחות טובה (עבורך) היא שהרבה יותר מומלץ להגיע לקבוצה אמיתית. כן כן, בדיוק כמו זאת שראית בסרטים על אלכוהוליסטים אנונימיים ונגעלת. תאמין לי שמה שטוב לגויים אלכוהוליסטים והצליח להפוך אותם משתיינים לאנשים רוחניים - טוב גם לי. לא מעניין אותי למה, אני יודע דבר אחד: זה עובד.

ובגלל שאני מוכן לעשות ה-כ-ל כדי לצאת מהמצב שלי, אני מוכן גם ללכת לקבוצה הזאת.

(בסוד אגלה לך, שכאשר תגיע לקבוצה לא תאמין איזה אנשים איכותיים אתה תמצא איתך. תגלה אנשים חרדים ודתייים מכל הזרמים וכל העדות, לצד חילונים רציניים, שכולם נפלו בטעות בדיוק כמו וכמוני).

אם תרצה עוד מידע - בשמחה.

אני לא יודע אם מה שאני עומד לכתוב זה נובע מתוך פחד מלהשתתף בקבוצה, או שזה אמיתי.

אבל אני לא ממש בטוח שאכן ניסיתי את כל הכלים.
עד עכשיו קראתי את תשעת הכלים הראשונים במדריך, ומתוכם 7 כבר ניסיתי בעבר (עוד לפני החוברת, על דעת עצמי) ולא הצלחתי.
אני כרגע כביכול מתרכז בחוברת ובהשתתפות בפורום, ומקווה שבעזרת ה' זה מה שיעזור, כי באמת לא ניסיתי את הכל. אבל מצד שני ברור לי שכמו הכלים הישנים, גם החדשים תלויים ברצונות הדינאמים שלי.
אז אני לא בטוח מה לעשות - להמשיך רק בעזרת הכלים הסטנדרטים, או לעשות קפיצת מדרגה כזו, שלא בהכרח נצרכת (וגם קצת מפחידה).

תשמעו, התפנה לי קצת זמן אז אני אמשיך את הסיפור שלי, שכתבתי בהתחלה.
מן הסתם לרובכם אין הרבה עצבים לקרוא אותו... אם אני כותב אז אני את שלי עשיתי, אם מישהו יקרא אותו אז זה פלוס...

מאז כל מה שתיארתי בהתחלה עברה כבר שנה וחצי, כאשר כבר מהאוננות הראשונה ידעתי שזה לא בסדר.
התביישתי, פחדתי שחניכים שלי בבני עקיבא ידעו מזה. בכלל לא הבנתי איך הגעתי למצב הזה שבו אני לא שולט בעצמי - רוצה להפסיק ולא יכול.

ניסיתי הרבה פעמים "לחזור בתשובה", אבל זה היה יותר חזק מכל מה שהכרתי עד אז.
זו היתה התמודדות חדשה שלא הכרתי... כבר הייתי אובד עצות.
הנה הודעה שכתבתי באתר כיפה וברגע האחרון החלטתי שלא לשלוח אותה,
המקום שהרגשתי לנכון להעלות אותה זה פה (העלתי גם ב"חברים מקשיבים"), כי אולי אחרים פשוט לא יבינו.

ציטוט מדויק של ההודעה:
אבקש מבנות שקוראות את השאלה לא לקרוא, זה מתוך דאגה לכן בלבד.

כבוד הרב,
אני לא יודע אם למישהו יש כלים להתמודד עם השאלה שלי או לא.
אני כבר יותר משנה לצערי הרב מאד מאד מוציא ש"ז לבטלה בתדירות גבוה.
אני ממש ממש רוצה להפסיק עם זה ופשוט לא מצליח, במהלך השנה האחרונה ניסיתי בהמון דרכים להשתלט על היצר. החל בלימוד תורה שעות אין ספור ובשינוי דרך החיים שלי לחלוטין.
ב"ה התחלתי להתחבר יותר ללימוד, וזה מושך מאד את תשומת הלב של חברי שמפרגנים לי מאד על היותי "צדיק" ולא יודעים מה אני באמת.
באמת שחוץ מהחטא הזה שום דבר בחיי לא היה לי קשה יותר מזה, ב"ה גם לפני שנפלתי בפעם הראשונה התחזקתי מאד ברוחניות וגם עכשיו אני ממשיך להתחזק, אבל כל הגדול מחבירו יצרו גדול המנו ועכשיו היצר רק מתחזק וזה מתבטא בהמון רבדים שלא ראוי לפרטם.
בתום שנה של נפילות, מצאתי את עצמי סוגר שנה עם המון חטאים מאחורי, המון חזרות בתשובה שלאחריהם נפלתי שוב ושוב והחלטתי שאני שם לזה סוף - עשיתי תעניות יחיד במשך שבוע רצוף וממש ממש רציתי לנצח הפעם אחת ולתמיד, אבל יום אחרי התענית האחרונה - נפלתי שוב.
אחרי הנפילה הזאת מצאתי את עצמי בדרך לפגישה עם חברים בערב עוצר בחניה של בניין ולא מצליח לעצור את הבכי שלי...
אני רק חייב להדגיש שאני שומר נגיעה ושומר על העיינים כל עוד אני בשליטה עצמית, ולפעמים היצר פשוט נופל עלי, אני פתאום מנסה חזק מאד לתפוס גירויים מהסביבה ולחפש איך להלהיט את היצר הארור הזה.
אני כבר לא מצליח לחשוב על פתרון אחר חוץ מלמות. ולכן אני כותב את כל המכתב הזה מתוך סערת רגשות עזה.
המקום היחידי שבו אני מרגיש שאני יכול לכתוב זה בצורה אנונימית כזאת, כי החברים, המשפחה, החניכים בסניף והר"מים מכירים אותי בתור צדיק ונחמד, והם לא יקבלו אותי בתור מסכן כזה.
אני חושב שאני חייב לבזבז את כל הכסף שעבדתי עליו בקיץ על איזה יעוץ פסיכולוגי ארוך ומורכב, כי אני לא מסוגל להתמודד עם זה לבד.

כבוד הרב, האם אתה יודע מה ניתן לעשות במצב כזה?
גם אם אין תשובה כרגע, אשמח לדעת למי אוכל לפנות, כי אני לא יכול לשאת את זה לבד יותר.
אל דאגה, אני עדיין לא התייאשתי (אע"פ שזה נשמע שכן) ובאמת שאני אשמח לתשובה מחלצת כלשהי.
הסוף (אגב-זה היה בסוכות, לפני כחצי שנה)

נ.ב. אני רק אכתוב שבשביעי של פסח היתה לי עוד נפילה, אבל היום בשבת היה לי כזה יום מדהים שפשוט לא הצלחתי להפסיק לחייך במשך כמה דקות... פשוט הלכתי ברחוב, חייכתי לעצמי ושמחתי עד הגג! זה האיחול שלי לכולנו...

אף אחד (ובודאי לא אני) לא יכול לומר לך מה אתה צריך לעשות. כל מה שאני יכול לעשות זה לספר לך מה היה נכון עבורי.

אני ניסיתי הכל כולל הכל וידעתי בוודאות של מאה אחוז ששום דבר לא ישנה אותי ולא יצליח. כשהייתי במצב הזה הסכמתי לעשות כל מה שיגידו לי כדי לצאת מהמצב וכאשר המליצו לי על הצעדים אפילו לא שאלתי מה הם כוללים. אמרתי נעשה ונשמע והתחלתי קבוצת תמיכה בלי שום רקע ושום חקירה ודרישה.

אם אתה עדיין לא מרגיש מה שאני הרגשתי, ואם אתה חושב שעדיין יש לך מה לנסות בדרכים אחרות - זאת ההחלטה שלך. מה שכן, מסיום ההודעה האחרונה שלך לגבי הנפילה הנוספת, נראה לי שלפחות בנתיים, הפורום והכלים האחרים לא ממש עזרו לך.

שלום נשמה טובה, קראתי את דבריך
מדהים אותי לראות שיש לך אכפתיות לזה...
אני ואתה מאוד דומים...אסרנו על עצמנו את הקרבה לזה, וזה התפתח בשלב מאוחר יחסית (18)...
אני בטוח שתוכל לצאת מזה, אחרי הכל נשמע שאתה בחור מאוד איכותי...
הדרך לא קלה, אך אני מאחל לך המון בהצלחה במסע...
יש כאן צוות של תותחים לפי מה שאני מבין, ועושה רושם שממש תומכים
בהצלחה!

שלום לך 'אוהב ה' היקר'. אתה יודע, באופן פרדוקסלי, אחד הדברים שההתמכרות הזו גורמת לנו היא לאהוב אותו. אחרת, אנחנו נשנא את עצמנו ואותו כל כך חזק, ורק נפיל את עצמנו לבור תחתיות. אתה מבין, לנו המכורים, אין 'פושר', אין 'באמצע',  זה או להיות מחובר או להיות בבוץ.

קראתי את דבריך בכאב גדול. אני בן 26, אברך בישיבת הסדר, שמתמודד עם ההתמכרות שלי מגיל 13-14 בערך. 'אוהב'היקר, לגלות שאתה גילית את ההתמודדות הזו רק בסוף התיכון, וואו, איזה כיף לך:-/

אני מזדהה עם דבריו של זלמן כמעט מילה במילה - אחד הדברים שאני לא הבנתי על עצמי עד לחודש האחרון הוא שלא באמת הסכמתי לעשות הכל. אני אסביר, איפשהו עמוק בתוך הלב, אני חשבתי שהחיים שלי יכולים להמשיך כרגיל, שאם רק אני אעשה א' או ב', אז 'התדמית' שייצרתי לעצמי, של מדריךל בבני עקיבא, של בחור רציני בישיבה, יישארו כפי שהיו, שעם קצת עשייה חיובית אני פשוט אשכח מהכל. אפילו החתונה נראתה לי בזמנו פיתרון. אבל האמת היא אחרת, האמת היא שהאישיות שלי לא תתן לי להשתחרר מבעיות העומק שלה, אתה מבין. זה לא סתם, שאנחנו מכורים, יש לנו איזה חור, איזה חוסר עמוק, ואנו מקשרים אותו לסיפוק המהיר הזה. במובן מסוים, היינו עם 'אישיות מכורה' עוד לפני שגילינו את הפורנו, כפי שאתה עצמך חווית (ובניגוד אלי, למשל). העבודה עליה מדבר זלמן היא עבודה על העומק, ותחילתה היא ההבנה המאוד ראשונית שאין מה לעשות, אני באמת חייב להשתנות. אתה מבין, זלמן למשל - חטף את הסטירה מהמציאות ורק אז התנער, והוא קורא לי ולך ולכולנו להתנער בלי לחטוף את הסטירה הזו, אלא שאנחנו מדחיקים ומדחיקים...

חברי החדש והיקר, אני לא רב, רק מכור וותיק, אבל כל מה שאני יכול להגיד לך על התעניות האלה הוא שהנפש היא כמו קפיץ - אתה לא יכול לסתום את החור על ידי התאמצות וכוח הרצון. אתה צריך לעבוד על השורש של הסתימה, על הפחדים, החרדות והחששות שהיא באה להחליף. תענית היא כמו 'הורדת ידיים' עם היצר, אתה מפעיל את השרירים שלך נגדו, וכשאתה מרפה, הוא חוזר ומוריד לך את היד. העבודה הנדרשת היא עבודה של הכלה, של בניית אישיות עמוקה אשר לא נרתעת מחולשות, שמאמינה בעצמה ובאלוקים, וזה בדיוק מה שעושים כאן בעבודת הצעדים (או בקבוצות שמבוססות על עולמו של ר' נחמן, אגב).

יש לי הרבה מה להוסיף על עניין 'הדייטים', איך יוצאים עם בנות כשאני מכור ועוד ועוד, אבל נראה לי שאכתוב את זה בפוסט נפרד. (אם אתה יוצא עכשיו אשמח שתגיד ואכתוב בקצרה כאן).

לסיום, אני מרגיש הזדהות גדולה עם מאבקך. אשמח ליצור אתך קשר ב'פרטי' (אפשר לשלוח הודעות אישיות כאן בפורום...)

נ.ב.: לאחר מאבק עיקש של היצר שלי נגד הK9 מצאתי דרכים שונות ומשונות לחסום אותו גם בשביל מומחי מחשבים...אם אתה מעוניין, צור איתי קשר גם כן...

כואב בכאבך
נתן

קודם כל, תודה רבה לכולכם, גם למי שמזדהה וגם למי שמציע עצות.

לזלמן- אתה כל כך צודק, יש כלים חדשים שלמדתי, אבל יחד איתם גם נפילות חדשות.



נתן, לא הצלחתי להפנים לגמרי מה שאמרת... הבנתי את אותו רעיון ממה שזלמן כתב פה גם לפני כן- שצריך שינוי פנימי מלא בכל הרבדים: עם הקב״ה, עם עצמי ועם האנשים שאני מכיר.
אבל מה שעדיין לא הפנמתי זה איך???!!!
איך עושים דבר כזה? האם קבוצת 12 הצעדים היא דבר שמשנה אתה האישיות?
וגם מה הקשר בין האישיות שלי להתמכרות, בעצם האישיות שלי הייתה בנויה לקבלת התמכרות עוד לפני הנפילה הראשונה?


עוד נושא קטן שקצת מפריע לי:
מה זה אומר שההתמכרות היא נתיב בריחה? אני לא נופל מתי שאני בדיכאון...
למרות שסדר היום שלי ממש ממש לחוץ וצפוף, אני לא נלחץ מזה לדעתי.
אשמח לקבל פירוט לגבי זיהוי של מה גורם להתמכרות, חוץ מאשר פגם באישיות (שאני דוקא כן מעוניין לתקן, אבל אני לא בטוח עד כמה זה אכן קשור להתמכרות)?

טוב, אני רואה שנתן עושה כאן עבודה טובה ולא כל כך צריך אותי, אז אכתוב בקצרה, ואתן לנתן להמשיך ולהרחיב.

העבודה על הצעדים היא ממש לשנות את המסלול חיים שלנו. עוברים באיטיות ובזהירות על כל פן של החיים שלנו ויורדים עד לשורש ושם מתחילים את השינוי. זה בעיקר בצעד השני כאשר מוסרים את עצמנו לרשותו של הקב"ה באמת ומתחילים חיים אחרים - חיים רוחניים.

אני לא מומחה להתמכרויות, אבל אני יכול לנסות לחלוק איתך מנסיוני. נראה שהייתי תמיד בעצם "מכור" אלא שזה היה באופנים אחרים לפני שגיליתי את התאווה. זה יכל להיות בכעסים או עצבים, אבל זה היה אותה בריחה מתוקה מהתמודדות עם עצמי. כאשר גיליתי את המין והתאווה - הם נכנסו לחלל הריק בנפשי שתמיד חיכה לאיזה סם שימלא אותם. כעת מה שאני עושה הוא שאני ממלא את החללים האלו בקשר עם הקב"ה ובחיים רוחניים ואז אין יותר חור ואין צורך יותר בשום תאווה.

לגבי נתיב הבריחה. אני מציע לך לשבת עם עצמך בזמן שקט ולנסות להיזכר מתי מתרחשות הנפילות. האם למשל כאשר אתה מרגיש דחיה אתה רץ לפורנו? אולי כאשר אתה מרגיש לא מסופק? האם ביום טוב שהכל הולך כפי שאתה רוצה ואתה מרגיש סיפוק אתה עדיין נופל? אני מניח שלא. אז מתי אתה כן משתמש בפורנו? כאשר תחפור קצת תגלה שהפורנו הוא הפתרון שלנו לכל מיני בעיות באישיות שלנו שאין לנו דרכים להתמודד איתם.