שלום,
רק לפני יומיים התודעתי לאתר הזה ואני רוצה לשתף אתכם בסיפורי,
כבר מישיבה קטנה אני שטוף בחטא ברמה של כמה פעמים בשבוע, וניסיתי להפסיק מדי פעם וזה לא הלך, אני ממש מיוש, אני יודע שזה החטא הכי חמור, ושהקב"ה שונא אנשים כמותי, ואני לא יודע אם יש תקוה וסיכוי לצאת מהתמכרות הזאת,
במיוחד שאני עמוק בשידוכים ואם אני מתחתן ככה, מי יודע איך יראה הבית שלי,
תודה

קודם כל זה ישיבה תיכונית ולא קטנה.
שנית, מאיפה הגעת למסקנה שהקב"ה שונא אנשים כמונו?!
אל תשכח שהקב"ה הוא אבא שלנו, כמו אבא שלא יכול לשנוא את בנו אפילו אם הוא חוטא כל הקב"ה.
הקב"ה נמצא איתנו בבור והוא מנסה לעזור לנו.
נסה להגיד לקב"ה: "אבא, ההתמכרות הזאת חזקה. בלעדיך אני לא יכול להצליח! בבקשה ה', תן לי יד"
מיד אתה תרגיש הקלה, אתה תרגיש את ה'.
אם תוותר לה' ותיתן לו להילחם את המלחמה הוא ינצח.
אם אתה עדיין לא מאמין אני בטוח שזלמן תכף יענה לך ותאמין לי שהוא כבר ישכנע אותך יותר ממני.
בהצלחה מרובה,
אין יאוש

אחי אהובי,
(אולי כדאי שתבחר לך כינוי קצת יותר אופטימי... קצת לא נעים לי לקרוא לך 'עצוב', כאילו שזאת מהותך)

זה טוב מאוד שאתה מכיר בחומרת החטא. ההבנה שהמעשים האלה הם שליליים היא בסיסית בדרך לשינוי דרכינו, ביצירת המוטיבציה הבסיסית לשינוי.  אבל זה לא מספיק. אין לך מה להמשיך להאשים את עצמך בצורה עוד יותר עמוקה ועוד יותר כואבת. לא משם תבוא הישועה.
וההוכחה לכך - תקרא שוב את ההודעה שלך ותראה איזה כמויות של יאוש נשקפות מבעד לשורותיה המעטות.
עם יאוש לא מתקדמים.
אוקי, יש לנו בעיה, התמודדות, התמכרות, איך שלא תקרא לזה.
אז מה עושים עכשיו? מה הלאה?
מה הצעדים המעשיים לשנות את החיים שלנו?


אצטט לך את המשפט הראשון מתוך הפרק הראשון במדריך:

"הכלים המוצגים במדריך הזה לא נועדו ליצור מוטיבציה להפסיק – הרי הפסקנו כבר אלפי פעמים. עמוק בפנים, זה הדבר שכולנו הכי רוצים לעשות – להפסיק. הכלים המוצגים כאן נועדו לעזור לנו להישאר נקיים, אחרי שהחלטנו להפסיק."

רק אזכיר לך דברים שבטח את יודע, אבל הם בהחלט צריכים חיזוק, וראוי לחזור עליהם שוב ושוב, כתשובה לשאלותיך:

ודאי שיש לך סיכוי לצאת מההתמכרות הזאת.
אנשים במצבי התמכרות הכי קשים הצליחו לצאת.
יש כלים, ב"ה.
ה' לא יתן לנו ניסיון שאיננו יכולים לעמוד בו.
אבל אנחנו צריכים להתחכם, לחקור ולחפש, מה הדרכים הכי טובות ויעילות להצליח לעמוד בו.
"נחפשה דרכינו ונחקורה...", איך עושים את זה חכם.
ה' לא רוצה ברעתך, חלילה.
בדיוק להפך. כל מה שהוא מעביר אותך, כל הנתונים שיש לך, כל החינוך שקיבלת, כל הדחפים הנפשיים, המפגשים עם אנשים, עם טכנולוגיה, עם ספרים, הכל הכל מושגח ומדוד ונקבע על מנת שתוכל להגיע לטובה נצחית המתאימה ונצרכת במיוחד לך.
הבית שתקים, בע"ה בקרוב, יהיה הבית הכי נכון עבורך (ועבור כלל עם ישראל, בע"ה), עבור תיקונך האמיתי, המשמח, השלם והנצחי.

נשאיר לקב"ה את הדברים שבתחום האחריות שלו, ונסמוך עליו.
אנחנו, מצידינו, צריכים להתחכם, ולמצוא תחבולות ראויות ואפקטיביות, על מנת לעשות את התפקיד שלנו.

בהצלחה!

לחבר העצוב,

ראשית כל, ברוך הבא. הגעת למקום הנכון. כאן תמצא עוד הרבה אנשים כמוך שנאבקים באותה מחלה, וביחד בעז"ה גם תמצא את הדרך לצאת החוצה.

אשמח להרחיב בהמשך, אבל אני טיפה לחוץ בזמן, אז ברשותך אעיר על שתי נקודות:

א. הקב"ה לא שונא אותך. הוא אוהב אותך הרבה יותר ממה שאתה אוהב את עצמך. הוא אוהב אותך בכל מצב, גם כאשר אתה נמצא בזבל. הנביא אומר את זה במפורש וכותב על הקב"ה "השוכן איתם בתוך טומאותם". זה חשוב שתשנה את הגישה כי מה שאתה חושב עכשיו זה בסך הכל עוד שיטה מלוכלת של היצר הרע להפיל אותך. תנסה לחשוב האם בגלל הגישה הזאת נמנעת פעם מנפילה או שזה רק גרם לך להרגיש יותר גרוע, מה שגרם בתורו לעוד נפילה.

ב. למרות דעת המגיבים הראשונים, אני מרשה לעצמי לחלוק עליהם ולטעון שכל הנפילות והבלאגן לא קשור בשום אופן לעבירות. אנחנו אנשים חולים, לא רשעים. זה הבדל עצום והוא נוגע באופן ישיר לדרך ההחלמה שאנחנו יכולים לקחת על עצמנו. כל זמן שתראה את עצמך כאדם "חוטא" אתה תנסה לצאת מהמצב בעזרת תשובה וכלים דומים, אבל למרבה הצער - כל הכלים האלו לא מתאימים לאנשים במצבנו ולכן לא יעזרו לך. כשהבנתי שאני חולה, הלכתי לטיפול שמתאים לי, ומאז אני מתחיל לראות את האור בקצה המנהרה.

אשמח להמשיך להרחיב בעז"ה אחרי החג.

באהבה,

זלמן

קיץ טוב לכולם
התרגשתי לקרוא שמישהו בכלל קרא את דברי, זו הפעם הראשונה מזה שנים רבות שאפשר לדון בעניין הקריטי הזה עם אנשים אחרים,
ואני מחכה להרחבת הדיון, ותודתי העמוקה נתונה למייסדי המקום הזה, שיוכל בע"ה לחלץ אותנו מן המיצר,
רציתי להוסיף עוד נקודה, כמו שאתם בודאי מבינים, אף אחד מסביבי לא מדמיין אפילו את מצבי, אני נמצא במעמד חשוב וכו' ולפעמים אני חושב שבעצם אני בסה"כ שקרן, שבעצם אני כלום, ואני נוזף בעצמי איך אני מרשה לעצמי להתוכח בלימוד,, בהלכה, אני בכלל לא "מאן דאמר".
הבעיה היא שכשיתחיל הזמן לא תהיה לי גישה קבועה לאתר, ולכן אני צריך למצוא מהר שותף או מדריך שאוכל ליצור איתם מידי פעם קשר גם בטלפון,
שלום.

פה כולנואותו דבר,הגיל הוארקמספר ומה שחשוב זזה המילים שחודרות ללב.

לבחור העצוב,

הרגשות שאתה מתאר הם משותפות לכולנו. המחלה הרסה לכולנו את הרוחניות ואחר כך באה בתלונות שאנחנו שקרנים. זה עוד טריק של היצר.

חברותא להיות בקשר זה צעד ראשון להחלמה, ולכן מומלץ שתתקשר לקו החם (המספר מופיע באתר), ותבקש מישהו שיהיה איתך בקשר. יחד עם זה, אתה בטח מבין שתצטרך עוד הרבה עבודה כי לבד זה לא יספיק.

בכל מקרה, שיהיה לך המון הצלחה, וכשיש לך זמן - תקפוץ לכאן לחזק ולהתחזק.

(זלמן, רק אעיר שאיני חולק על תוכן דבריך, ואני חושב שרק הטרמינולוגיה שלנו שונה. כשאני מדבר על 'תשובה' ו'חטא', אני לא מתכוון לומר בזה שהפתרון הוא דווקא על ידי לימוד תורה, או התייעצות עם רב.
מבחינתי גם מחלה פיזית לגמרי היא סוג של חטא, וההבראה ממנה זה סוג של תשובה. כל תנועה של תיקון והבראה והשתכללות נכנסת בעולם המושגים שלי תחת כותרת ה'תשובה'. אם המילים "מחלה" ו"טיפול" עוזרות לך או למישהו אחר להסתכל אחרת על הדברים, ולתקן בצורה יותר אפקטיבית, הרי שאני חותם על הניסוח הזה בשתי ידיי, ואיני חולק עליך כלל)

תודה ידידי,

אני לא אכעס גם אם אתה כן חולק עליי... זאת זכותך המלאה.

אצלי באופן אישי היה חשוב לעבור למונחים נייטרליים מקצועיים כדי להפסיק את ההענשה העצמית והרגשות אשמה שרק החמירו את המצב. כאשר הבנתי שאני "חולה" הבנתי שאני צריך "טיפול". אבל בפירוש כל מינוח הוא מתאים ומקובל.

אצל החרדים זה ניקרא ישיבה קטנה-וגם אצל הלאומיים יש ישיבה קטנה לאומית-אבל בכל אופן שמח אמר שהוא חרדי

הבנתי, תודה.

לבחור העצוב,

הקב"ה שונא זימה, הוא לא שונא אנשים בעלי תאווה, הוא ברא אותם כך.

הקב"ה ברא אותך עם תאווה, כי הוא רוצה שתלחם בתאווה ותחליש את הזימה בעולם. אתה החייל הכי חושב שלו, כי זימה זה הדבר שהוא הכי שונא.

עצתי לך, תתקשר לקו החם כפי שיעץ לך זלמן, תבקר אותנו כאן, תקרא את הדיונים. זה יחזק אותך מאוד במלחמה. אתה תראה שיש כאן אנשים שונים וכל אחד מתמודד עם זויות שונות של המלחמה בתאווה. זה יעזור לך להגדיר לעצמך איפה אתה עומד בכל הסיפור הזה, ומה הדרך שמשפיעה עליך.

הדבר הכי חשוב הוא שתדע שאתה נמצא בזמן הכי טוב לעבוד על התאווה, אל תחכה עם זה יום אחד מיותר. אתה בשיא כוחך.