חבר יקר,
אתה לא רוצה את הסוף שלי, או שאתה לא רוצה את הסוף שלי במחלה? כי היום, בחסד אלוקים, לגמרי לא מובן מאליו, אני נקי שלוש שנים, ומודה לו על כל מה שהוא עשה ועושה עבורי.
אתה שואל איך עשיתי את זה, והתשובה היא פשוטה: לא עשיתי את זה. הבנתי שאני לא יכול לעשות את זה, העסק הזה גדול עליי בכמה מידות, ולכן אין לי ברירה אלא לתת למישהו אחר לעשות את העבודה. כשזזתי הצידה, הוא עשה את זה עבורי.
השאלה היא איך לומדים ליישם את הכניעה הזאת, ואיך מבצעים אותה בפועל. מה שעבד עבורי היה להשתתף בקבוצות, לקחת ספונסר, ולעבוד לפי 12 הצעדים. זה עבד ביום הראשון שהגעתי לתכנית, וזה עובד היום. זה לא תמיד קל, הרבה פעמים זה קשה, אבל זה תמיד עובד, וזה מה שחשוב עבורי.
וכעת תרשה לי הערה קטנה על השם שלך. אתה רוצה לעשות תשובה שזה דבר נפלא בלי ספק, אבל עבורי זה לא מספיק, אני צריך לרצות חיים נורמליים. ואסביר את עצמי: כל זמן שהבעיה היתה העבירה, אז בעצם אני הייתי בסדר גמור, ואלוקים הוא זה שדפק לי את העסק, וממילא הדרך שבה התמודדתי עם התאווה היתה ממקום צדדי. זה לא שאני עמדתי מול עצמי, אלא אני (הרצון להשתמש בתאווה) מול אלוקים (שלא רוצה שאעשה את זה). אז נכון שכיהודי חרדי מאמין זה איום ונורא ללכת ככה נגד רצונו, אבל זה לא היה מספיק חזק עבורי כדי שאקח אחריות על החיים שלי.
רק כאשר הבנתי שאני הורס לעצמי את החיים, התחלתי לפעול כאדם שזקוק לעזרה אמיתית. זה לא בגלל שאלוקים פחות חשוב ממני, וכשזה היה תלוי בו לא היה אכפת לי, ממש לא. הענין הוא שכדי לעשות את השינוי בחיים הנדרש על מנת להחלים, זה צריך להיות אינטרס אישי שלי נטו.
חלק מהאינטרס יכול להיות כמובן בגלל שמפריע לי העובדה שאני עושה עבירה וזה נגד רצונו של אלוקים, אבל בשורה התחתונה זה הכאב שלי.
מקווה שלא סיבכתי אותך כאן, אבל זה פשוט זעק לי מהשם שלך, וחשבתי שאולי אוכל להועיל משהו. בכל מקרה, אם זה שונה אצלך - אז תתעלם מהקטעים שעוסקים בכך, ונתמקד יחד בפיתרון שעליו שאלת, אותו פיתרון שיכול לעבוד גם עבורך, אם אתה רוצה את מה שעבד עבורי.
אם אתה מעוניין לשמוע יותר או שיש לך שאלות על הדרך והפיתרון - אשמח להרחיב ולענות ככל האפשר.
