חבר ומורה דרך יקר!

הרבה דברים שכתבת למדתי,

אבל מהתגובה הזאת אני כנראה אמשיך ללמוד וללמוד עוד הרבה זמן.

אני שומר את זה לעצמי בכדי להפיק ממנו את מירב התועלת, ומקווה שממש בקרוב המורדים שבעולם הקטן שבי יניפו את הדגל הלבן וייכנעו אל נפשי האלוקית.

תודה רבה לך על הזמן שאתה משקיע לעזור לי ולכל החברים.

זכותך גדולה מאוד.

הרגשתי צורך להגיב, לא יודע למה.... אולי כי פשוט לא יכולתי לקרוא את זה בלי לקרוא בעצם על עצמי...
תודה שנתת לי אומץ, עכשיו אני מבין שאני בחברה טובה (וזה לא בציניות!!!)
תודה רבה!

סליחה שאני מתערב, יש כאן בשרשור בנושא הפתיחות, אולי יכול מישהו להסביר לי איך אני יכול ליפתח בפני אחד מהחברה כאן שיכול להיות שהוא מכיר אותי ואינו נמצא כאן אלא כמתחזה (איני מתכוון לאף אחד אבל זו הרגשתי). כשתיפתר או כשתוסר מחשבתי זו אוכל לחשוב על פתיחות עם חברי הקבוצה שכאן.
אל תגידו זה מכאן וההוא משם ואינך מכיר אף אחד, כי לצערי כבר הסתובבתי בהרבה מקומות ואני מכיר הרבה אנשים כאלו וכאלו.

מולי היקר!

האם אתה מכיר אותי?, מאוד מאוד יכול להיות..., אבל זה לא משנה, כי אני נמצא בדיוק על אותו מקום שאתה נמצא בו, אז מה הבעיה שאני מכיר אותך, להיפך אם אני מכיר אותך, יכול להיות לנו קשר יותר טוב בדרך להחלמה, כי שנינו חולקים את אותה בעיה שאין לחברים האחרים שלנו.

ולא נראה לי שאתה צריך לחשוש למתחזה, כי אין שום מתחזה שיכול באמת להבין את רגשות המכור ולהשים פוסטים של מכור, וכפי שראיתי כבר כמה פעמים שנכנסים לכאן חברים ומתחילים להתקיף את התוכנית, ושצריך פשוט להתגבר על הייצר ולא להגיד שזה מחלה וכולי וכולי.  פשוט מאוד, אי אפשר להתחזות למכור אמיתי, אז אם אתה רואה חבר שכותב פוסטים של מכור, פשוט מאוד, תשלח אליו מסר אישי (אם אתה מפחד להיפתח כאן מעל הפורום), ותתקשר איתו כך.

סיפר לי חבר בהחלמה, שפעם הוא מצא בקבוצה חיה את מדריך הנישואין שלו... הוא לא ברח, הם פשוט התחבקו.... כולנו חולקים את אותו גורל, ועל כן אין שום סיבה שמישהו שמכיר אותך ימנע אותך מלהיפתח.

על אף שאני מאוד מבין את הקושי, כי גם אני עדיין לא הלכתי לקבוצות חיות (משהו שאני מתכוון לעשות בקרוב ממש) רק בגלל הפחד המשתק הזה, אבל בראש אני כבר מבין שאם אמצא חבר שמכיר אותי זה לא יפריע לי כלל, ולהיפך, לפעמים זה יכול מאוד לעזור.

אוהבים אותך

אוהב

שלום 'יש תקווה' ותודה על הדברים. אני מודה לאלוקים על הזכות שהמילים שלנו נגעו ומאחל לך שתמצא כאן את מה שאני מצאתי.

ל'מולי',

אני לא יודע מה איתך, אבל במקרה שלי זה לא בדיוק חשש, כי אני לא רואה אף אחד שיגיע לכאן ולא חייב להיות כאן... זה כמו לחשוב שיש מתחזים שמאושפזים במחלקות מסויימות בבית חולים.

אבל זה לא העיקר. הענין עבורי הוא לא האם יש כאן מישהו שאני מכיר או לא (אגב, יש כאן הרבה, גם כאלו שאני מכיר מהחיים הרגילים), אלא עד כמה אני מחוייב להחלמה שלי. אם אני מחוייב להחלמה, אז אני מוכן לקחת סיכונים. אתה יודע, כאשר השתמשתי בתאווה, לקחתי סיכונים. למשל הסיכון שהבית שלי יתפרק, הסיכון שיפטרו אותי מהעבודה, הסיכון שיתפרסם ברבים מי אני ומה אני. כן, לקחתי סיכונים. אז לא להגיע לקבוצות בגלל שיש חשש שמישהו יזהה אותי, זה לא כל כך הגיוני, כי זה בדיוק ההיפך ממה שזה נשמע.

זה נשמע שאני אדם אחראי ולא מוכן לקחת סיכונים ולכן לא הולך לקבוצות, אבל במציאות זה אומר בדיוק את ההיפך: שאני אדם חסר אחריות ומוכן להמשיך להסתכן בכך שכל עולמי ייחרב והעיקר שלא לפגוש מישהו שאני מכיר.

בזמנו, באחד הביקורים שלי בגהינום, ראיתי שם מישהו שאני מכיר. היה כזה הלם אבל בתכל'ס די מהר נרגעתי כי אמרתי לעצמי שאין לו שום אפשרות לספר כלום. מה הוא יספר, שהוא ראה אותי שם?... אז נניח שחבר מגיע לקבוצות ומזהה אותי, האם הוא יספר שהוא היה בקבוצות של מכורים למין והוא ראה אותי שם?

וגם אם נניח שבסופו של דבר בגלל שמישהו יזהה אותי בקבוצה אז אנשים יידעו עליי, אין ספק שעדיין זה עדיף. כי אפילו בחישוב קר, עדיף שאנשים יידעו שהייתי עמוק בתאווה אבל היום אני בהחלמה, מאשר שאנשים יידעו שהיום אני בתאווה.

אז בשורה התחתונה, זה הכל שאלה של אחריות אישית וסדר עדיפויות, אבל ברור שכאשר אני לא מוכן לוותר על התאווה, גם סדר העדיפויות שלי וגם האופן בו אני לוקח אחריות הם מעוותים ואז אני מספר לעצמי סיפורים מאוד נחמדים על כך שבעצם אני בכלל איש אחראי...

בוקר ושבוע טוב
תודה רבה לך אוהב וסוד היקרים
יש הרבה צדק בדבריכם ובהגיון צרוף ובשכל קר אף אני מסכים לכך ובינתיים אני נותן למילים לחלחל והלואי אגיע להחלמה אמיתית ולפחות למעשים נכונים ולעלות על הדרך הנכונה.

בזמנו לפני שהגעתי לקבוצה חיה בפעם הראשונה מאוד חששתי ממה שאתה מתאר - מולי.
בסופו של דבר עשיתי לעצמי אישהי סימולציה, מיהו האדם שיהיה הכי גרוע שאפגוש שם, והגעתי למסקנה שזה יהיה אבי שיח', הפכתי בזה שוב ושוב, והשתכנעתי שזה לא יהיה כזה נורא, מרגע זה הייתי מוכן נפשית לפגוש כל אדם, ואכן פגשתי כמה שמכירים אותי, וזה היה מאוד משחרר...

בס"ד
למולי היקר!
אתה ממש צודק בשאלה שלך...


זה גם מה ששאלתי כשהציעו לי ללכת לקבוצות
ופחדתי פחד מוות שאפגוש שם משהו...
ובאמת לאחר כמה פגישות פגשתי שם חבר מוכר והייתי נבוך
אך הוא הסביר לי שאם פגשת חבר בקבוצת SA
זה לא בגלל שאותו חבר בא לקבוצה כדי "לאסוף תותים"

שנה טובה כתיבה וחתימה טובה

אני קורא את הסיפור בפעם ה-12,767 (מספר הפעמים שהסיפור נקרא),
ואני יכול לספר גם על עצמי סיפור דומה, כמובן במידה רבה,
אבל הסיפור שלי אוחז בשלב אחר,
ואני לא יודע מה לעשות ואיך להתחיל את הדרך חזרה למעלה.
אשמח אם מישהו יוכל ללכת איתי צעד בצעד,
כמו תינוק שלא יודע ללכת לבד.
תודה רבה.

בעל ניסיון יקר,
אם אתה רוצה להתחיל לצעוד, אתה מוזמן לקרוא כאן: www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=3538.0,
לשלוח מייל לכתובת שרשומה שם, להתחיל להשתתף בקבוצות הטלפוניות ומשם להמשיך הלאה (ספונסר, צעדים).
בהצלחה!

wow
אני צריך להודות שלולי זכות איזנ מצוה שעשיתי נקלעתי לgye, הייתי כבר בשאול מות ואבדון

וואהו,,

סוד,,

אני קורא ומזדהה ממשיך וכמעט בוכה,,
הסיפור כל כך דומה, כל כך קרוב,
אני עדיין בהתחלה,ממש בהתחלה,
ה' יעזור לי להגיע בס"ד למצב הפיכחות והנקיות שלך ושל כל החברים האחרים כאן !!!!

להתראות,
אריאל,

זלמן,
עברתי אותו מסלול בדיוק עם כל הקשיים האלו בדיוק,
הסיפור הוא ממש שלי, רק ב"ה אשתי לא יודעת מכל זה, ואני אברך כולל, יש לי כבר כמה ילדים,
ולדאבוני בערבים אני צופה בגרוע מכל, למרות הסינון,
ליתר לפרט שברחוב גם כן, אין לי שמירת עיניים לו לרגע אחד!
איך עשית את זה?
אני ח"ו לא רוצה את ההמשך שלך!

סוד,,

תענה לו,,
תצעק לו,,
את הזעקה הגדולה והחזקה שחייבת להשמע ולזעזע עולם ומלואו,,

יש תשובה!!!
יש מקום !!
יש פיתרון!!

סומך עליך כתמיד שלא תאכזב אף פונה,,

ברוכים הבאים,
מוזמן לפתוח נושא שלך, ולשתף מאיפוה הגעת, ולשחרר,
ובהעז"ה תהיה איתנו והחיים שלך ינצלו כמו שלי ולעוד חברים,
תמשיך לבוא,
חבל על כל יום של סבל, אוהבים.