ברוכים הבאים,
אורח
|
|
|
אבא, ראה נא בסבלי, פני אלי ורפאני, שחום ואהבה יעטפוני. תעזור לי לסלוח קצת לעצמי, ולא לבכות על הזמן שלא הולך אותי. אנא עשה גם לי כעין קריעת ים סוף קטנה, כדי שאזכה לראות קצת יבשה, שהרי מצבי לא גרע מנחשון בן עמינדב שקפץ למים ללא דאגה. שאין לחלק ולומר שלא הייתה לו ברירה, כי המצרים וכן שאר מזיקים הקיפוהו מכל פינה, שהרי גם אותי לא שאלו כשהורידו את נשמתי להאי עלמא, כך שלא הותירו לי הרבה ברירות, אלא לבחור כזה תפקיד נעלה ("מכור"), אשר בזכותו אצטרך תמיד להיות בקשר איתך. אבא, עזור לי בבקשה לקבל את התפקיד הזה בשלווה, אך יחד עם זאת, אומץ לפעול היכן שאפשר אפי' טיפה, אך כיון שזה יכול לתסכל, כי העולם הזה די מבלבל, אני מבקש כרש בתפילה ובתחנונים, את התבונה להבחין בין שני הדברים. תודה, אבא. |
|
|
|
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם... |
|
אבא, ראה נא בסבלי, פני אלי ורפאני, שחום ואהבה יעטפוני. תעזור לי לסלוח קצת לעצמי, ולא לבכות על הזמן שלא הולך אותי. אנא עשה גם לי כעין קריעת ים סוף קטנה, כדי שאזכה לראות קצת יבשה, שהרי מצבי לא גרע מנחשון בן עמינדב שקפץ למים ללא דאגה. שאין לחלק ולומר שלא הייתה לו ברירה, כי המצרים וכן שאר מזיקים הקיפוהו מכל פינה, שהרי גם אותי לא שאלו כשהורידו את נשמתי להאי עלמא, כך שלא הותירו לי הרבה ברירות, אלא לבחור כזה תפקיד נעלה ("מכור"), אשר בזכותו אצטרך תמיד להיות בקשר איתך. אבא, עזור לי בבקשה לקבל את התפקיד הזה בשלווה, אך יחד עם זאת, אומץ לפעול היכן שאפשר אפי' טיפה, אך כיון שזה יכול לתסכל, כי העולם הזה די מבלבל, אני מבקש כרש בתפילה ובתחנונים, את התבונה להבחין בין שני הדברים. תודה, אבא. |
|
"בכל אחד ואחד מישראל, מגדול ועד קטן, אור אלוקים חיים ביפעת קודש בוער ומאיר."
"אני ה׳ השוכן אתם בתוך טומאותם״, ובין כך ובין כך בנים אתם לה׳ אלקיכם. אשריך ישראל." "כשהנשמה מאירה גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים" |
|
אבא, ראה נא בסבלי, פני אלי ורפאני, שחום ואהבה יעטפוני. תעזור לי לסלוח קצת לעצמי, ולא לבכות על הזמן שלא הולך אותי. אנא עשה גם לי כעין קריעת ים סוף קטנה, כדי שאזכה לראות קצת יבשה, שהרי מצבי לא גרע מנחשון בן עמינדב שקפץ למים ללא דאגה. שאין לחלק ולומר שלא הייתה לו ברירה, כי המצרים וכן שאר מזיקים הקיפוהו מכל פינה, שהרי גם אותי לא שאלו כשהורידו את נשמתי להאי עלמא, כך שלא הותירו לי הרבה ברירות, אלא לבחור כזה תפקיד נעלה ("מכור"), אשר בזכותו אצטרך תמיד להיות בקשר איתך. אבא, עזור לי בבקשה לקבל את התפקיד הזה בשלווה, אך יחד עם זאת, אומץ לפעול היכן שאפשר אפי' טיפה, אך כיון שזה יכול לתסכל, כי העולם הזה די מבלבל, אני מבקש כרש בתפילה ובתחנונים, את התבונה להבחין בין שני הדברים. תודה, אבא. |
|