להבנתי זו טעות להתעסק עם מה ״לא״ לעשות, זה גורם להתבוססות בתוך המיץ שבדיוק אותו אתה לא רוצה.
איך לא לפנטז? למשל לא לפנטז על.... ואחרי 2 דקות איך עדיין לא לפנטז... על...
איך לא להגניב מבטים על... וגם ההיא שצועדת ממול, איך לא לשלוח מבט גם לכיוון ההוא?
איך לא לאונן? יופי עברו 5 דקות, איך עכשיו לא לאונן? איזה סיבה יש לי לא לאונן? האם היא עדיין קיימת ומשתלמת?
אחרי הרבה זמן הבנתי שעלי לעסוק במה ״כן״. לדוגמה, אני מוותר ונכנע, ומתחבר לריבונו של עולם.
לא לכופף את המחשבות והרצונות, אלא להציע משהו אחר במקומם