שלום
השעה עכשיו היא 3:10 לפנות בוקר ואני שמח שאני פה ולא במקומות אחרים שבהם העיניים שלי מבלות בשעה הזו.
אני כבר עשר שנים בערך בנפילה הדרגתית ומתמדת. אין טעם לחכות שאגיע לתחתית- כל כמה זמן אני מגלה תחתית חדשה. אז חאלאס! מספיק!
והנה תוך כדי כתיבת השורות האלה, הגאווה מיד מתחילה לתת לי עצות אחיתופל- למה לי כל זה? יש מיקרים קשים ממני ואולי בכלל אני לא מכור? ואז היא עוטפת אותי במין שאננות שכזו כביכול מנחמת, כאילו הכל בסדר ושהכל יחלוף לו מעצמו וכאילו אין לי בכלל יצר. אבל, אני כבר מכיר את עצמי וכבר עמדתי בדיוק במקום הזה.אסור לי לעבוד על עצמי.
הגיע הזמן לעבודת ה'.
סוף סוף אני מתחיל לעשות את הצעד לשינוי!
בעז''ה אני מתחיל מסע של 90 יום
תודה רבה ולילה טוב