שלום לך
אתה מתאר דבר קשה מאוד וליבי איתך, אני מזדהה עם הרגשת הסבל הנוראית של התסכול האשמה והבושה שהתאווה מספקת לנו, ודרך אגב אין קשר לבעיה הזו לחילונים או דתיים או חוזרים בתשובה, ההייפך, ישנם כאלו שמאוננים פעם ביום וזה עושה להם טוב.
הבעיה שלי באופן אישי הייתה בצורך המטורף של העוד ועוד ועוד, כל ריגוש שחוויתי חיפשתי משהו יותר גדול, הצורך המטורף הזה לעוד ועוד התאים לי בסוף להשוואה לשיכור אלכוהליסט שמחפש את העוד ועוד אלכוהול בלי סוף, או נרקומן שמחליט שהוא מתנקה ויותר לא משתמש בסם וזורק הכל ומחליט שעדיף להתאבד ולא לחזור לסמים, ובסוף הוא מוצא את עצמו באותו מקום, מצד שני ישנם כאלו שמעשנים פעם פה ושם, או לוקחים נייס גיי וזה לא עושה להם את האובססיה לצרוך עוד ועוד, וזה ההבדל בין מכור ללא מכור.
כשהגעתי לפה היה לי ברור שאני מכור, כבר לא בגלל הקטע הדתי והבעיה של פגם הברית שהתייאשתי מלנסות לא לפגום, פשוט איבדתי שליטה על חיי, כל היום חייתי רק סביב להשיג עוד ועוד ולהזריק תאווה לתוך הוורידים, פה מצאתי פתרון שעובד לי בחסד אלוקים כבר מעל תשעה חודשים שזה מטורף בשבילי, וזה פתרון שעובד רק לעשרים וארבע שעות, וזה חלק משנים עשר הצעדים של סקסוהליסטים אנונימים, שזה תוכנית שחיברה אותי בחזרה לאלוקים אוהב והצילה את חיי.
אם תישאר פה ותקרא את החומר, תתקשר למרכז סיוע, תקבל מספרים של חברים שעוברים את אותו מסלול וסובלים כמוך, יש מצב שתעלה על הדרך המובילה לשפיות במהרה, ואני מאחל לך מכך הלב.