ברוכים הבאים, אורח

התמודדות מזוית שונה
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: התמודדות מזוית שונה 1838 צפיות

התמודדות מזוית שונה לפני 9 שנים, 1 חודש #69722

  • איכפת
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 61
שלום לכולכם!

אחרי כמה שבועות שוטטות באתר, ולאחר שחוללתי מהומה על לא מאומה וללא מתכוון, ולאחר הרבה הרבה התלבטות ומחשבה, הגעתי למסקנה לספר בקיצור את קורותיי, אולי הדברים יביאו תועלת למישהו, ואולי גם אני יקבל תועלת מכם.
בשונה מרובכם, איני משתתף בתכנית 12 הצעדים, והאמת שעדיין לא למדתי לעומק את פרטי התכנית, סיפורי אם כן הוא שונה וקצת מזוית אחרת ממכם.
לא אכנס לפרטים במה בדיוק נפלתי ואיך, לחובבי סיפורים כאלו יש אתרים אחרים עם פירוט הרבה יותר עשיר ומפורט, שם יוכלו להשביע את תאוותם, לא לשם כך התכנסנו כאן.
ובכן, מאז גיל צעיר ממש נמשכתי לתאוה בצורות שונות ומגוונות, במשך השנים עם התבגרותי התאוה לבשה ופשטה צורה, אך השורש נשאר כל הזמן, כמו כולכם קויתי שלאחר חתונתי הכל ייעלם ואפתח פרק חדש בחיי, וכמו כולכם אז לאחר תקופה התאכזבתי מרות.
הצניחה הגדולה החלה עם פריצת המכשירים הסוללריים לחיינו כשעדיין לא היו מכשירים כשרים, והודעות שונות ומשונות החלו להופיע ע"ג המסך, אז התוועדתי לעולם מלא הנמצא מעבר לקו, שעות ע"ג שעות ביליתי בהקשבה לסיפורים ולשיחות עם אנשים.
הדבר כאב לי מאד והציק לי עד עומק נשמתי, בהזדמנות הראשונה שהחלו לשווק מכשירים כשרים רצתי וקניתי מכשיר כשר, ובהזדמנות הראשונה שבזק התקינו תכנית 'קו ונקי' הצטרפתי לתכנית זו, אם חשבתי שבכך פתרתי את הבעיה, אז התבדיתי מהר, היום במבט לאחור אני מסתכל לאחור ולא מאמין לעצמי שזה הייתי אני, אבל המציאות חזקה מעל כל דמיון, היו לי ימים שפשוט נסעתי למרכז השירות של חברת הסלולר עמדתי בתור מעל שעה רכשתי מכשיר לא כשר עם סים לא כשר חוזר לביתי מתקשר לאן שהתקשרתי, מתחרט עד עומק נשמתי נלחם בתוך תוכי עד טיפת דמי האחרונה וזורק את המכשיר הפסול לפח, ולמחרת נוסע שוב למרכז השירות ורוכש חדש וחוזר חלילה, לפעמים יום אחר יום, ולפעמים שבוע אחר שבוע.
אותו דבר היה לי גם המסלול של קו ונקי, הצטרפתי אליו במלא ההתלהבות, לאחר תקופה מתקשר לבזק ומבקש לבטל את המסלול, שולח פקס וכו' כדי לאשר את בקשת הביטול, ולאחר חצי שעה חוזר ומתקשר שוב להצטרף למסלול קו ונקי, וכך חוזר חלילה לפעמים כמה פעמים ביום, עד שהמוקדנית בבזק כבר החלה לחשוד שמישהו חומד לה לצון.
הפרק הבא החל אם רכישת מחשב נייד {לצורך תורני}, כאשר יום אחד גיליתי את האינטרנט, ואז נחשפתי לכל מה שאינטרנט מסוגל, לאחר כמה שבועות קשים ומתישים פניתי לטכנאי שינתק את רשת האלחוטית, וגם כאן חזר אצלי אותו סיפור, הייתי הולך לטכנאי אחד שינתק ולמחרת לטכנאי שני שיחבר שוב וחוזר חלילה אצל עשרות טכנאים.
כל זה היה מלווה בהרבה נפילות {ושוב תזכורת לחובבי פירוט יתר של סיפורי הנפילות, יש אתרים הרבה יותר מפותחים בתחום, שם זה הרבה יותר מפורט ומלוים בתמונות וסירטונים} והרבה יסורי נפש, עם המון קבלות טובות ועם המון אכזבות קשות ומרות, אני כותב זאת כך בשורות ספורות, אבל המציאות היתה גהינם עלי האדמות, הרגשתי שכמה שאני מנסה ומשתדל וכמה שאני מקבל על עצמי איני מסוגל לעמוד בכך, {נשמע לכם מוכר?}.
ואז, הגיעה הישועה הגדולה, כנראה שה' הגדול אבא שבשמים ראה בעניי וראה שאני רוצה לצאת מהבוץ, אך לא מספיק רוצה באמת, אז הוא הנחית עלי כזו מכה אבל כזו מכה שעד היום היא עדיין מלווה אותי, איבדתי המון המון דברים, הייתי נתון בסערה גדולה שאיימה לשבור את כל קורות ביתי את כל כולי, ה – כ – ל ,  ה – כ – ל, ממרום מעמדי הנכבד נפלתי לבירא עמיקתא מבוזה ומושפל וכמעט מנודה, איבדתי מקור פרנסה, ובתוך כל הים הסוער הייתי אמור לתפקד כבעל וכאב במשרה מלאה ובתעריף 2 לאור הסערה שפקדה אותנו.
בתקופה הראשונה העצב והיאוש שהשתלטו עלי גרמו לי ליפול שוב ושוב, באותם ימים הרגשתי נורא ואיום, לא היה לי רגע אחד של שמחה באותם ימים, הייתי ממורמר, מלא כעס וטינה על כל העולם, ובעיקר על עצמי, ידעתי בתוך תוכי, שרק אני אשם בכל מה שקרה לי, מאסתי בחיים, נפשי שאלה למות כפשוטו וכמשמעו, הייתי מתחנן יום יום לבורא עולם שיקח אותי מהעולם הארור הזה,הייתי הוזה על כך בהקיץ וחולם על כך בלילות.
ואז ה' הטוב שלח לי רוח טהרה ממרום ושלח אותי לאחד מגדולי וצדיקי הדור אשר את נפשי אני חייב לו, בגודל צדקו וברוחב בינתו הביאני המלך חדריו, נסך בי עוז ותקוה לעתיד יותר טוב, ובעיקר נטע בי אמון בכוחותיי וכשרונותיי, הוא שלח אותי לאיש מקצוע המקובל על גדולי ישראל כולם שדרכו אינה סוטה מדרך התורה, ולאט לאט התחלתי לחיות מחדש, לא ביום אחד זה קרה, לא ביומיים, ואף לא בחודשיים, ימים קשים עברו עלי, מלאי נפילות ואכזבות, אך לאט לאט הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו עזר לי להעלות על דרך המלך.
ולא, הפרנסה שהיתה לי לא שבה אלי, למרום מעמדי לא חזרתי, צלקות כואבות עדיין נשארו חקוקות בי ומתעוררות מפעם לפעם, התאווה גם היא לא נעלמה ומקננת בתוכי בעוז, אך מאדם ללא מעצורים נהייתי אדם השולט על רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, ב"ה אני כבר מעל ארבע שנים נקי בחסדי שמים.
אני יודע ומבין שלא מה שעזר לאדם אחד חייב לעזור למישהו אחר, ולכן אין בדבריי דלהלן לשלול דרכים אחרות כי הרבה דרכים למקום, אך אפרט מה הועיל ועזר לי, אולי מישהו יזדהה עם חלק מהדברים ויקח אותם צידה לדרך.
ואלו הן:
א.  האמונה השלימה שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, ואם הוא שולח לי נסיון זו ההוכחה הכי גדולה שאני יכול לעמוד בה, אחרת הוא לא היה מנסה אותי בזה, וממילא כל 
    המחשבות שאינני נשלט ואיני מסוגל זה דמיונות שוא פרי עצת היצר הרע.
ב.  הידיעה שעצם התאוה הטביע בי הבוב"ה, הוא לא מצפה ממני שלא התאווה כלל, הוא כן מצפה ממני שאתגבר על תאותי ולא אפול למרות תאותי.
ג. הידיעה שהקב"ה רואה את מאמציי הכנים להתגבר על תאוותיי, ועל כל התגברות והתגברות אקבל שכר מאתו ית"ש, וגם אם בסופו של דבר נפלתי, אז לצד העונש על
      הנפילה אקבל שכר על המאמצים להתגבר, ולפום צערא אגרא.
ד. לדבר אל ה' בשפתי ולהתחנן בפניו שיהיה בעזרי, ולהראות לו את הנכונות מצידי - והבא ליטהר מסייעין בידו.
ה. גם כשהרגשתי שאני חייב ליפול, אני דוחה זאת בלכה"פ שעה האחת, בדרך כלל לאחר שעה, התאוה מוסחת או נחלשת.
ו. לברוח מיד מכל מקום סכנה ומיועד לפורענויות, וכמובן לא להתקרב לשטח אש – "סחור סחור אמרינן לנזירא לכרמא לא תקרב".
ז. להסיח את דעתי בדברים אחרים שאני מאד אוהב ומחבב.
ח. ללמוד לזהות מה הן מצבי הרוח שמזמינים את התאוה להתפרץ, ולהיות בהכון.
ט. לא לנסות לגרות את עצמי ולעצור רגע לפני ,,, אלא לא להתחיל כלל.
י. לימוד מוגבר של ספרי מוסר ויראה מאוזנים הן חיזוק על חשיבות כל התאמצות גם אם בסוף נופלים, והן על גודלמ העונש בזה ובבא לעוברי רצונו.
יא. ההתבוננות באהבת ה' אותנו וברחמיו הגדולים עלינו, ואיך אני מעיז לצער אותו.
יב.  עשה לך רב וקנה לך חבר - כי הדברים היו טמונים בתוך תוכי פנימה המון שנים, מתוך לחץ נורא ואיום, דוקא ליבון הענינים עם אחרים נסכו בי כוחות להתגבר.
אשמח לקבל את תגובותיכם המחכימות.

 

 
נערך לאחרונה: לפני 9 שנים, 1 חודש על ידי .

בעניין: התמודדות מזוית שונה לפני 9 שנים, 1 חודש #69723

  • מוישלה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1667 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • נקי בחסד אלוקים מי"ב בטבת תשע''ג 20/12/12
  • הודעות: 1007
תודה רבה איכפת על השיתוף
מאוד הזדהיתי עם הכאב
שמח בשבילך שמצאת דרך וכיוון
יהי אלוהים אתך
מה לך, יחידה, תשבי דומם כמלך בשבי, כנפי רננים תאספי וכנף יגונים תסחבי, כמה לבבך יאבל, כמה דמעות תשאבי, דבקת ביגון עד אשר קבר בתוכו תחצבי.
דומי, יחידתי, לאל, דומי ואל תעצבי, עמדי וצפי עד אשר ישקיף וירא יושבי.
סגרי דלתך בעדך, עד יעבר-זעם חבי.

בעניין: התמודדות מזוית שונה לפני 9 שנים, 1 חודש #69728

איכפת היקר,
שמחתי לראות את השיתוף שלך. אני מאד מזדהה עם מה שעברת (עד כמה שפרגנת לנו לדעת)
בעיקר הזדהיתי עם הדרכים בהם מצאת את הדרך החוצה.
בשונה מרוב חברי הפורום שיש לי תחושה שלא יבינו כיצד הדברים האלו גרמו לך לצאת אני דווקא מזדהה ויכול לומר שיצאתי (וליתר דיוק - הגעתי עד הלום) באמצעות אותם דרכים.
יתכן וההבדל ברמת ההתמכרות בין כל החברים הוא ההבדל במציאת הדרך החוצה. בהתמכרות ממש גבוהה צריך אולי כלים נוספים.
מעניין מה חושבים שאר החברים.
בכל אופן תודה תודה ומקווה בהזדמנות לעלות גם את הסיפור שלי.

בעניין: התמודדות מזוית שונה לפני 9 שנים, 1 חודש #69729

לא הצלחתי להבין מה מביא לכאן אדם שנקי ארבע שנים. אשמח לתשובה
מי יתן, ויימתק לי הניקיון, כפל כפליים מהעונג שמציעה התאוה.

בעניין: התמודדות מזוית שונה לפני 9 שנים, 1 חודש #69730

  • איכפת
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 61
אל גל לא קל.

שאלתך במקומה, ואענה לך.

א. כפי שהדגשתי הנקיות שלי היא ברמת הבפועל, ולא ברמת המשיכה.
ב. הגעתי לאתר לגמרי לגמרי במקרה, ובהחלט נהניתי מחלק מהפוסטים שהיטבו להגדיר את תחושותיי יותר טוב ממה שהייתי אני מסוגל, היו לי כמה הערות ושאלתי אותם בתום, והשאר ,,,, היסטוריה.

בעניין: התמודדות מזוית שונה לפני 9 שנים, 1 חודש #69731

  • מוישלה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1667 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • נקי בחסד אלוקים מי"ב בטבת תשע''ג 20/12/12
  • הודעות: 1007


יתכן וההבדל ברמת ההתמכרות בין כל החברים הוא ההבדל במציאת הדרך החוצה. בהתמכרות ממש גבוהה צריך אולי כלים נוספים.
מעניין מה חושבים שאר החברים.
בכל אופן תודה תודה ומקווה בהזדמנות לעלות גם את הסיפור שלי.

להפסיק להשתמש בלי תחליף?
עדיף למות.
מה לך, יחידה, תשבי דומם כמלך בשבי, כנפי רננים תאספי וכנף יגונים תסחבי, כמה לבבך יאבל, כמה דמעות תשאבי, דבקת ביגון עד אשר קבר בתוכו תחצבי.
דומי, יחידתי, לאל, דומי ואל תעצבי, עמדי וצפי עד אשר ישקיף וירא יושבי.
סגרי דלתך בעדך, עד יעבר-זעם חבי.

בעניין: התמודדות מזוית שונה לפני 9 שנים, 1 חודש #69733

  • איכפת
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 61
למה בלי תחליף, ביום שהפנמתי שהקב"ה נתן לי כוחות להתגבר, וכל התירוצים שאיני מסוגל זה דמיונות שווא של היצר הרע {כן יש דבר כזה, והוא בכלל לא חולה, לדאבוננו}, אז מצאתי לי תחליף והיא ואני קרבת אלוקים לי טוב.
האם אינך מתרגש כל פעם מחדש שהצלחת בכוחות עצמך וכמובן בסייעתא דשמיא להתגבר על הנסיון, האם אינך חש את השמחה הגדולה בשמים מזה שאתה מתאמץ לעשות את רצונו ית"ש, האם אינך יוצא בריקוד נלהב כל פעם שהצלחת לדחות את התאוה בשעה אחת.
הידעת איזה תרומה אדירה תרמת לעצמך וכל הבריאה כולה.
האין זה תחליף נהדר ומתוק מאין כמוהו?

בעניין: התמודדות מזוית שונה לפני 9 שנים, 1 חודש #69739

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
תודה ששתפת. ממה שכתבת נראה שיש לא מעט מהמשותף בין החוויות שלך לחוויותי וחוויותיהם של חברי, וכן, גם בין הי"ב שלך ל 12 שאני מכיר. אחד הדברים שקנו אותי ב 12 היה הענווה. אותה אמירה שחזרה על עצמה לאורך הדרך, הדוברים השונים שאינם מכירים איש את זולתו, חזרו פעם אחר פעם על המנטרה -  אנחנו מדברים על הניסיון שלנו. אין לנו בעלות על פיתרון יחיד. אני מכיר כמה בודדים יוצאי דופן שהסתייעו באופנים שונים. מדבריך עולה ונראה שגם אתה ביניהם.

לטובת הכלל היה מעניין לפתוח את מה שקורה איתך היום מעט יותר, לשם כך אצטרך לנהל איתך איזשהו דו שיח 'פולשני' יותר ביחס לעברך (לדוגמא, מנסיוני עולה שיש מצב שהמכה שהוכית מסייעת לך לפחוד מהתאווה אולם האובססיה\הבריחה - זולגת למקומות אחרים...) 

אני נוהג ליטול רשות לפני כן... אתה מעוניין? 
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: התמודדות מזוית שונה לפני 9 שנים, 1 חודש #69741

  • איכפת
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 61
שלום לך אסירותודה

הנך יכול להיות לשאול מה שאתה מבין לנכון.

אענה על מה שארגיש שאני יכול לענות ע"ג הפורום. באם אראה שהחקירה הפולשנית אינה נוחה לי בשידור חי, אעשה זאת בפרטי.

בעניין: התמודדות מזוית שונה לפני 9 שנים, 1 חודש #69754

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
תודה על האמון. במחשבה שניה ולאחר קריאה נוספת של המאמר שלך והתייעצות, אני חש שזו תהיה שגיאה לפתוח את העבר שלך מבחינה ציבורית. אם תרצה נמשיך לדסקס את זה בפרטי. כן אכתוב, שפגשתי במהלך השנים, כאלו שחטפו זפטה רצינית שלא הזיזה להם כהוא זה. איני מכיר אותך, ויתכן בהחלט שהמקרים הבאים לא ידברו כלל אליך ואל ליבך אבל בכל זאת אתן לך דוגמא; הכרתי מגיד שיעור, בן עליה רציני הידוע במקומו כבעל חסד גדול וכמי שבקי בכל מקום בש"ס, שיש לו חיבה יתירה לבני מינו ולמרות שהוא נעצר על ידי סוכן סמוי, דקות לאחר ששוחרר הוא שב למקום ההתרחשות על מנת למצוא סוכן שאינו סמוי...

יש לי חבר קרוב, דמות תורנית מובהקת שכתביו מעטרים ספריות רבות וגם הוא חולה, מאוד. אופי התאווה שלו הוא תוקפנות. משרבו המותקפים האיש נתפס, גורש בוייש ונכלא לפרק זמן משמעותי מאחורי סורג ובריח. משהשתחרר עבר לגור בעיר אחרת ולמרבה הפלא שב ותקף, שוב עבר על החוק. הנ"ל נתפס ונאלץ 'בהמלצת' הרב המקומי לעבור בשלישית לעיר נוספת. למזלו הטוב (עפ"י דבריו) הוא הגיע לקבוצות ההחלמה ודווקא מאז הוא נקי. (שנים רבות) יש גם כאלה שהבומבה גרמה להם להרתע מהמעשים או לשנות סיגנון פעולה. המכה בתוספת סיוע מקצועי גרמה לכך שהם פיתחו עמידות אל מול מה שהיה אופי הפעולה האובססיבי ביותר שלהם.

הכרתי גם כאלו שהפחד מהשימוש\עונש\להיתפס גרם להם להחליף אובססיה באובססיה. לדוגמא, אוכל. קניות. ביזבוזים. ומעל לכל חוסר שקט אחד גדול. כשאתה מדבר איתם אתה מדבר עם קפיץ, פקעת עצבים חסרת סבלנות היודעת הכל ומבינה את הנאמר עוד לפני שהמדבר סיים את המילה השניה... בקיצור, הרעיון הוא להפנים שהבעיה האמיתית היא לא רק התאווה. יש בנפש משהו שבור הצריך תיקון\ריפוי. ואת זה מאוד מורכב לעשות לבד, כן, גם עם איש מקצוע (אגב, אני לא מכיר איש מקוצע רציני אחד שיחלוק על הערך המוסף של הקבוצות) זה מורכב. ולא רק בגלל הזמינות. המבט מגובה העיניים על הסיטואציות היום יומיות הן אלו שמאפשרות את הגדילה וההתפתחות.

משפט אחרון לסיום, שוב, איני יודע עליך שכן איני מכירך, אולם, בחלק גדול מהמקרים, הפחד להתגלות, (חרף הטיפול הנפשי) למעשה מנציח את המשך ההסתרה והחיים הכפולים. הם אלו שגורמים לנפש  להימשך עוד לכיוון התאווה. ולמשך הרבה יותר זמן מארבע שנים, ואיני בא להמעיט מגודל הנס שנעשה לך על ידי אביך האוהב שבשמיים.

בתקווה שהיה לתועלת.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: התמודדות מזוית שונה לפני 9 שנים, 1 חודש #69768

  • איכפת
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 61
א.  תודה רבה על ההתייחסות, הרגישות, וכובד הראש לפני מענה. כל הכבוד לך.

ב.  חז"ל כבר אמרו ש'אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו' אומר על כך השפת אמת, והיות ואף פעם אין מציאות להיות 'בדיוק' במקומו של האחר, אז ממילא א"א לדון אף א' אף פעם, כלפי מה הדברים אמורים, סיפרת סיפורים נוראיים והזויים שבמבט מהצד נראה משהו לא מציאותי, אבל אני כבר הפנמתי בעבר שאף פעם איני יכול לשפוט את האחר כי אף פעם לא אוכל להיות 'במקומו', (וזה ללא כל קשר להשקפת חיים שלי על הענין של התמכרות).

ג.  סיפורים מצמררים אלו הזכירו לי את מה שרק קראנו בפרשת השבוע שעבר על פרעה שגם אחרי שראה שכלתה אליו הרעה, וחטף מכה אחרי מכה, עדיין לא אבה לשלח את ישראל ממצרים, כי הקב"ה הכביד את לבו. {ובמאמר מוסגר ממש: המפרשים כבר דנו על כך שאם הקב"ה הכביד את לבו, אז מדוע נענש, אני חושב שחלק מהתירוצים המובאים בספרי הקודש מאד רלוונטיים לעניננו, אך אני שם מחסום לפי, מתאפק ומתגבר לא להגרר שוב לויכוח שהפנמתי בהצתה מאוחרת קצת שאין מקומו ע"ג במה ציבורית זו}.

ד. אני מאד מסכים ומבין ששורש הבעיה אינה התאוה, התאוה היא רק תסמין לבעיה בנפש, צודק במאה אחוז. {אם הייתי רוצה להיות ציני הייתי משווה זאת לדברי חז"ל: ש'אין אדם חוטא אא"כ נכנס בו רוח שטות", אבל זה רק בשביל ההומור, אחרי הכל התאפקתי השבוע רבות מלכתוב בצורה מושחזת, ויעיד על כך 'אדם יסודו'}.

ה.  לא כתבתי מילה אחת רעה נגד הקבוצות, איש המקצוע שהייתי אתו בקשר בהחלט ממליץ על כך לעיתים קרובות, אך לא רואה בזה 'חוב קדוש' לכולם, חוץ מזה, אם איני טועה כתבתי בא' מהדברים שמאד עזרו לי: "עשה לך רב וקנה לך חבר", האם דוקא 'קבוצה' של חברים עוזרת ומועילה, חבר אחד לא מספיק?

ספר "שערי תשובה" לרבינו יונה אינו נמצא כרגע בהישג ידי, אבל אם זכרוני אינו בוגד בי מבואר שם שבעבירות שבין אדם לחבירו יש ענין להתוודות בפני רבים, ואילו עבירות שבין אדם למקום אסור להתוודות בפני רבים מפני חילול ה', כך שיכול בהחלט להיות שאם אפשר להגיע לאותה תועלת ע"י חבר א', יש לכך עדיפות מאשר קבוצה, כי אחרי הכל אין כאן את הענין של 'פרסומי ניסא עדיפי טפי'.

{אא"כ יש כאן 'לשיטתו' מאד מעניין, שאם לא מדובר בחטא אלא בחולי / נכות / אלרגיה אז ממילא אין כאן את החשש של רבינו יונה וניתן לתת לדברים פומביות}.

ו.  ה'משפט אחרון לסיום' מאד ריתק אותי, כי אכן החיים בהסתרה בהחלט מנציח את המשך החיים הכפולים בצל סוד כמוס שמלווה אותך ובהחלט מונע ממך להתנתק 'רגשית' מהעבר, נכון מאד. אכן למרות שמנחת דבריך ניכר שהנך חכם מאד {'דברי חכמים בנחת נשמעים'} ובעל נסיון הרב ואין משיבין את הארי, עם זאת היות ואיני מכירך אישית אני מרשה לעצמי לשאול כתלמיד הדן בפני רבו, שכלפי נקודה זו איני רואה תועלת בהשתתפות בקבוצה, כי גם לאחמ"כ עדיין חיי ההסתרה ילוו אותי הלאה כלפי שאר אנשים שלא משתתפים עמי בקבוצה, הלוא התכנית הסופית אינה לעמוד בכיכר העיר ולהכריז על עצמי בכל מה שפשעתי ונפלתי, ולא לחרוט זאת ע"ג המצבה שלי.

ז.  נעמת לי מאד מאד, תודה רבה. לענין הדסקוס בפרט, הענין נמצא בבישול איטי.   
נערך לאחרונה: לפני 9 שנים, 1 חודש על ידי .

בעניין: התמודדות מזוית שונה לפני 9 שנים, 1 חודש #69771

בשולי הדברים, שמתי לב לפרט מעניין -
אנשים נמנעים מלהיחשף בגלל החשש למעמדם בציבור - במיוחד אם מדובר בנושא משרה תורנית/רבנית.
ולכן רק אחרי שהתגלו במערומיהם ומעמד שלהם כבר מנופץ לרסיסים - או אז יסכימו להתגלות שוב, והפעם כמחלימים.
מי יתן, ויימתק לי הניקיון, כפל כפליים מהעונג שמציעה התאוה.

בעניין: התמודדות מזוית שונה לפני 8 שנים, 11 חודשים #71666

  • בער
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 16
שלום רב

עכשיו שנכנסתי לאתר, אחרי זמן רב שלא הייתי פה וראיתי את כותרת מאמרך, הייתי מאוד סקרן ממה שאני עומד לקרוא.
אסביר:
זה זמן רב שאני חושב שה12 צעדים הם לא בשבילי, אבל באמת אני חושב שאני צריך דחוף מישהו שילווה אותי מבחינת רגשי, ומבחינת רוחני, שזה מה שאת כותב, והצלחת.

וזה בדיוק מה שאני מחפש עכשיו, והלוואי שהשם יתן לי שאפגוש את הבן האדם הנכון שיכול ללוות אותי.

בכבוד רב
דוב בער

בעניין: התמודדות מזוית שונה לפני 8 שנים, 11 חודשים #71670

שלום בער,

אפשר לשמוע מה מצאת במקום ה-12 צעדים, ולמה הם לא היו בשבילך ?

לי אישית אין אופציה אחרת ואני גם מאוד מתחבר אליהם,

אוהב אריאל,
אריאל,
אני בהתחלה,,, אני מנסה,,,, אני מתבייש,,, אני מפחד,,, אני מקווה,,, אני מייחל,,, אני מתפלל !!!!!!!!
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.68 שניות

Are you sure?

כן