שלום לכולכם!
אחרי כמה שבועות שוטטות באתר, ולאחר שחוללתי מהומה על לא מאומה וללא מתכוון, ולאחר הרבה הרבה התלבטות ומחשבה, הגעתי למסקנה לספר בקיצור את קורותיי, אולי הדברים יביאו תועלת למישהו, ואולי גם אני יקבל תועלת מכם.
בשונה מרובכם, איני משתתף בתכנית 12 הצעדים, והאמת שעדיין לא למדתי לעומק את פרטי התכנית, סיפורי אם כן הוא שונה וקצת מזוית אחרת ממכם.
לא אכנס לפרטים במה בדיוק נפלתי ואיך, לחובבי סיפורים כאלו יש אתרים אחרים עם פירוט הרבה יותר עשיר ומפורט, שם יוכלו להשביע את תאוותם, לא לשם כך התכנסנו כאן.
ובכן, מאז גיל צעיר ממש נמשכתי לתאוה בצורות שונות ומגוונות, במשך השנים עם התבגרותי התאוה לבשה ופשטה צורה, אך השורש נשאר כל הזמן, כמו כולכם קויתי שלאחר חתונתי הכל ייעלם ואפתח פרק חדש בחיי, וכמו כולכם אז לאחר תקופה התאכזבתי מרות.
הצניחה הגדולה החלה עם פריצת המכשירים הסוללריים לחיינו כשעדיין לא היו מכשירים כשרים, והודעות שונות ומשונות החלו להופיע ע"ג המסך, אז התוועדתי לעולם מלא הנמצא מעבר לקו, שעות ע"ג שעות ביליתי בהקשבה לסיפורים ולשיחות עם אנשים.
הדבר כאב לי מאד והציק לי עד עומק נשמתי, בהזדמנות הראשונה שהחלו לשווק מכשירים כשרים רצתי וקניתי מכשיר כשר, ובהזדמנות הראשונה שבזק התקינו תכנית 'קו ונקי' הצטרפתי לתכנית זו, אם חשבתי שבכך פתרתי את הבעיה, אז התבדיתי מהר, היום במבט לאחור אני מסתכל לאחור ולא מאמין לעצמי שזה הייתי אני, אבל המציאות חזקה מעל כל דמיון, היו לי ימים שפשוט נסעתי למרכז השירות של חברת הסלולר עמדתי בתור מעל שעה רכשתי מכשיר לא כשר עם סים לא כשר חוזר לביתי מתקשר לאן שהתקשרתי, מתחרט עד עומק נשמתי נלחם בתוך תוכי עד טיפת דמי האחרונה וזורק את המכשיר הפסול לפח, ולמחרת נוסע שוב למרכז השירות ורוכש חדש וחוזר חלילה, לפעמים יום אחר יום, ולפעמים שבוע אחר שבוע.
אותו דבר היה לי גם המסלול של קו ונקי, הצטרפתי אליו במלא ההתלהבות, לאחר תקופה מתקשר לבזק ומבקש לבטל את המסלול, שולח פקס וכו' כדי לאשר את בקשת הביטול, ולאחר חצי שעה חוזר ומתקשר שוב להצטרף למסלול קו ונקי, וכך חוזר חלילה לפעמים כמה פעמים ביום, עד שהמוקדנית בבזק כבר החלה לחשוד שמישהו חומד לה לצון.
הפרק הבא החל אם רכישת מחשב נייד {לצורך תורני}, כאשר יום אחד גיליתי את האינטרנט, ואז נחשפתי לכל מה שאינטרנט מסוגל, לאחר כמה שבועות קשים ומתישים פניתי לטכנאי שינתק את רשת האלחוטית, וגם כאן חזר אצלי אותו סיפור, הייתי הולך לטכנאי אחד שינתק ולמחרת לטכנאי שני שיחבר שוב וחוזר חלילה אצל עשרות טכנאים.
כל זה היה מלווה בהרבה נפילות {ושוב תזכורת לחובבי פירוט יתר של סיפורי הנפילות, יש אתרים הרבה יותר מפותחים בתחום, שם זה הרבה יותר מפורט ומלוים בתמונות וסירטונים} והרבה יסורי נפש, עם המון קבלות טובות ועם המון אכזבות קשות ומרות, אני כותב זאת כך בשורות ספורות, אבל המציאות היתה גהינם עלי האדמות, הרגשתי שכמה שאני מנסה ומשתדל וכמה שאני מקבל על עצמי איני מסוגל לעמוד בכך, {נשמע לכם מוכר?}.
ואז, הגיעה הישועה הגדולה, כנראה שה' הגדול אבא שבשמים ראה בעניי וראה שאני רוצה לצאת מהבוץ, אך לא מספיק רוצה באמת, אז הוא הנחית עלי כזו מכה אבל כזו מכה שעד היום היא עדיין מלווה אותי, איבדתי המון המון דברים, הייתי נתון בסערה גדולה שאיימה לשבור את כל קורות ביתי את כל כולי, ה – כ – ל , ה – כ – ל, ממרום מעמדי הנכבד נפלתי לבירא עמיקתא מבוזה ומושפל וכמעט מנודה, איבדתי מקור פרנסה, ובתוך כל הים הסוער הייתי אמור לתפקד כבעל וכאב במשרה מלאה ובתעריף 2 לאור הסערה שפקדה אותנו.
בתקופה הראשונה העצב והיאוש שהשתלטו עלי גרמו לי ליפול שוב ושוב, באותם ימים הרגשתי נורא ואיום, לא היה לי רגע אחד של שמחה באותם ימים, הייתי ממורמר, מלא כעס וטינה על כל העולם, ובעיקר על עצמי, ידעתי בתוך תוכי, שרק אני אשם בכל מה שקרה לי, מאסתי בחיים, נפשי שאלה למות כפשוטו וכמשמעו, הייתי מתחנן יום יום לבורא עולם שיקח אותי מהעולם הארור הזה,הייתי הוזה על כך בהקיץ וחולם על כך בלילות.
ואז ה' הטוב שלח לי רוח טהרה ממרום ושלח אותי לאחד מגדולי וצדיקי הדור אשר את נפשי אני חייב לו, בגודל צדקו וברוחב בינתו הביאני המלך חדריו, נסך בי עוז ותקוה לעתיד יותר טוב, ובעיקר נטע בי אמון בכוחותיי וכשרונותיי, הוא שלח אותי לאיש מקצוע המקובל על גדולי ישראל כולם שדרכו אינה סוטה מדרך התורה, ולאט לאט התחלתי לחיות מחדש, לא ביום אחד זה קרה, לא ביומיים, ואף לא בחודשיים, ימים קשים עברו עלי, מלאי נפילות ואכזבות, אך לאט לאט הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו עזר לי להעלות על דרך המלך.
ולא, הפרנסה שהיתה לי לא שבה אלי, למרום מעמדי לא חזרתי, צלקות כואבות עדיין נשארו חקוקות בי ומתעוררות מפעם לפעם, התאווה גם היא לא נעלמה ומקננת בתוכי בעוז, אך מאדם ללא מעצורים נהייתי אדם השולט על רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, ב"ה אני כבר מעל ארבע שנים נקי בחסדי שמים.
אני יודע ומבין שלא מה שעזר לאדם אחד חייב לעזור למישהו אחר, ולכן אין בדבריי דלהלן לשלול דרכים אחרות כי הרבה דרכים למקום, אך אפרט מה הועיל ועזר לי, אולי מישהו יזדהה עם חלק מהדברים ויקח אותם צידה לדרך.
ואלו הן:
א. האמונה השלימה שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, ואם הוא שולח לי נסיון זו ההוכחה הכי גדולה שאני יכול לעמוד בה, אחרת הוא לא היה מנסה אותי בזה, וממילא כל
המחשבות שאינני נשלט ואיני מסוגל זה דמיונות שוא פרי עצת היצר הרע.
ב. הידיעה שעצם התאוה הטביע בי הבוב"ה, הוא לא מצפה ממני שלא התאווה כלל, הוא כן מצפה ממני שאתגבר על תאותי ולא אפול למרות תאותי.
ג. הידיעה שהקב"ה רואה את מאמציי הכנים להתגבר על תאוותיי, ועל כל התגברות והתגברות אקבל שכר מאתו ית"ש, וגם אם בסופו של דבר נפלתי, אז לצד העונש על
הנפילה אקבל שכר על המאמצים להתגבר, ולפום צערא אגרא.
ד. לדבר אל ה' בשפתי ולהתחנן בפניו שיהיה בעזרי, ולהראות לו את הנכונות מצידי - והבא ליטהר מסייעין בידו.
ה. גם כשהרגשתי שאני חייב ליפול, אני דוחה זאת בלכה"פ שעה האחת, בדרך כלל לאחר שעה, התאוה מוסחת או נחלשת.
ו. לברוח מיד מכל מקום סכנה ומיועד לפורענויות, וכמובן לא להתקרב לשטח אש – "סחור סחור אמרינן לנזירא לכרמא לא תקרב".
ז. להסיח את דעתי בדברים אחרים שאני מאד אוהב ומחבב.
ח. ללמוד לזהות מה הן מצבי הרוח שמזמינים את התאוה להתפרץ, ולהיות בהכון.
ט. לא לנסות לגרות את עצמי ולעצור רגע לפני ,,, אלא לא להתחיל כלל.
י. לימוד מוגבר של ספרי מוסר ויראה מאוזנים הן חיזוק על חשיבות כל התאמצות גם אם בסוף נופלים, והן על גודלמ העונש בזה ובבא לעוברי רצונו.
יא. ההתבוננות באהבת ה' אותנו וברחמיו הגדולים עלינו, ואיך אני מעיז לצער אותו.
יב. עשה לך רב וקנה לך חבר - כי הדברים היו טמונים בתוך תוכי פנימה המון שנים, מתוך לחץ נורא ואיום, דוקא ליבון הענינים עם אחרים נסכו בי כוחות להתגבר.
אשמח לקבל את תגובותיכם המחכימות.
