שלום לכולם.

שמח מאד למצוא את קיומו של אתר כזה, המאפשר לנו לחשוף את פנימיתנו האמתית ללא 'חשש' מהאמת הקשה להכלה.

מעניין שדווקא הצטרפתי לכאן בחודש אדר, שבוא אנו מגלים (מלשון 'ויגל את האבן') את עצמיותנו.

אז להכרות:

א. בן 30, למדתי בישיבות רציניות מאד, שנים רבות. עובד במסגרת תפקיד רבני, ופועל המון למען עם ישראל.

מה הבעיה? בעל תאווה ענקית.

ב. אני יודע ולומד על כך המון, על הרצון שלנו כגברים להשפיע המון ו'לבלוע' את העולם (במובן החיובי) מתוך כך שיש בנו חלק אלוקי, ניצוץ, הרוצה להיכלל באנשים רבים. מצד שני, הרצון האדיר הזה, כמו כוח אטומי עצום, למין ולמה שבא איתו, פשוט מפיל חללים רבים.

ג. כיום אני בהחלט מבין את מה שאמר אחאב בחלום "אילו היית בדורי, היית מרים את שיפולי גלימתך ורץ אחרי עבודה זרה". ב"ה שיצר זה בוטל, אבל מיצר הרע של היום אפשר בהחלט להבין במה מדובר.

ד. מה עושים? משתדל המון, עושה כמה שאוכל כדי להימנע, אבל כאדם סקרן מאד, ותאב מאד, פשוט קשה לעצור. לעתים מצליח לשבועיים, ואז שוב נופל.

ה. האם האישה היא הפתרון? האם זה שאשתי לא כלכך מעוניינת במגע (כך זה אצלם במשפחה) והיא לא ממש אוהבת מין מלבד ערב הטבילה- האם כל זאת גם קשור, ואם אצליח ללמדה להיות מעוניינת יותר, יפחת הצורך בתאוות אינטרנטיות? והרי מצד אחד "נשים מצילות" את הבעל מתאווה, ומצד שני, כל המצוי אצל אשתו כתרנגול..

מה דעתכם? מה אתם עברתם? האם יש כאן אנשים כמוני המלמדים תורה ונופלים בעצמם?

תודה וחודש מבורך, ולבן.

אדם במעמדך שמחפש פיתרון, מובטח לו שכם ימצא, וכן יש פה רבים כמוך. אגב ההוא היה מנשה ולא אחאב

חבר יקר, ברוך הבא.

כתבת קצת על עצמך, ולמעשה כתבת קצת על כל אחד מאיתנו כאן. הפרטים אולי משתנים אבל הרעיון הכללי דומה. הגיל טיפה משתנה, העבודה אולי לא באותו מקום, אבל בכל זאת יש הרבה יותר דימיון מאשר שוני. כי במהות כולנו אנשים טובים שמתמודדים עם אותה בעיה, וכנראה זה המסר שרצית (לפחות בין השורות). אתה שואל האם יש עוד אנשים כמוך שמלמדים תורה ומתמודדים, אז לפחות כאן אני יכול לומר לך שיש בינינו מאות כאלו מכל החוגים והזרמים ובכל סוגי המשרות (החל ממורים ומלמדים ועד רמ"ים ורבנים).

אתה מסביר נורא יפה את הרעיון שעומד מאחרי השאיפה למין ולחיבור, אבל השאלה שעולה אצלי מיד היא האם זה בכלל דומה. אסביר: כל אחד יכול להסביר מדוע יש צורך באוכל, איך זה עונה על הצרכים של הגוף וכן הלאה. אבל היום אנחנו מכירים אנשים רבים שמשתמשים באוכל עבור מטרה אחרת לגמרי. הם לא אוכלים כי הם רעבים וגם לא כי זה טעים להם, אלא הם אוכלים בכפיה, גם כשהם לא רעבים וגם כזה לא טעים להם והם לא רוצים. הם אוכלים כדי להתמודד עם דרישה פנימית שהם לא מסוגלים להתמודד מולה.

וזה בעצם נוגע בשאלה שלך האם האישה היא הפיתרון. אני לא יכול לדבר עבורך בשום פנים ואופן, אז קח את הדברים שלי בערבון מוגבל ואדבר רק על עצמי. לא, האישה עבורי לא היתה הפיתרון, כיון שמה שהיה חסר לי לא היה יחסי מין. הנסיונות שלי "ללמד אותה להיות מעוניינת יותר" עשו רק דבר אחד: הרסו לי את הזוגיות.

בעצם מה שאני מנסה לומר בכל זה הוא שיתכן שכדאי לך לעשות בדיקה מעמיקה יותר ואולי לשנות כיוון. כי ההגדרה של חוסר שפיות היא "לעשות את אותה פעולה שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות", שזה קצת דומה למה שאתה מתאר. אתה כותב שאתה מנסה כל הזמן אבל תמיד נכשל בסוף, אז השאלה היא למה, והאם יש סיכוי שהפעם (או אי פעם) זה פתאום ישתנה.

אני לא רוצה ח"ו לייאש אותך, וכפי שכתבתי כבר, אני לא מכיר אותך וכותב רק מהניסיון שלי, אבל אצלי ההכרה הזאת שאני חסר אונים מול התאווה היתה הצעד הראשון שלי להחלמה. אם בכל זאת מה שכתבתי מדבר אליך, אשמח להסביר את עצמי ואת מה שההכרה הזאת עשתה עבורי.

שלום מחפש אמת כמוני כמוך גם אני נמצא בעולם הרבנות וגם אני מלמד תורה ,מוסר דרשות,שיעורים,ואני כ"כ מבין אותך.
במשך שנים גם אני הייתי בדילמות שאתה מתאר בין השורות ובשורות עצמם איך אני יכול?איך אני מסוגל להיות ולעשות את הדברים הנוראיים הללו ?הרי אני יודע כמה זה אסור וכו וכו איך אני מסוגל למסור שיעור או דרשה וכולם יוצאים מחוזקים ואני מייד אחרי זה יוצא וחוטא זכור לי פעם אחת שמסרתי שיעור על חומר האיסורים הללו ומייד אחרי זה יצאתי..... התרסקתי בתוך עצמי ואכלתי את עצמי עד שפשוט התייאשתי וזה באמת יצר אצלי הקלה זמנית עד שזה רק החמיר הנקיפות מצפון הגעתי למצב שלא יכלתי להסתכל על עצמי במראה הייתי ממש שבר כלי ובכל זאת המשכתי ליפול וליפול......
עד שלפני כמעט חצי שנה הגעתי לפה ומאז אני פה ולמדתי דבר אחד או שנים על החיים ועל הקשר שלי לאלוקים והבנתי שאין לי סיכוי לעולם לצאת מזה לבד שהרי ניסיתי את הכל ובכל זאת לא הצלחתי [כתבתי מאות!עמודים על מה אסור ומה מותר על חומר האיסורים הייתי עונה לאחרים בשאלות מורכבות וכלום, נאדה,נשארתי אותו האדם ] הדבר היחיד שכן עזר לי זה הכלים שלמדתי פה שהם מאוד פשוטים דבר ראשון היה שאין לי סיכוי לצאת מזה בגלל שזה מחלה[אצלי אני לא מדבר על אף אחד אחר] וצריך תרופה מיוחדת לצאת מזה ואחר כך שאלוקים כן יכול להוציא אותי מזה ופשוט צריך לפנות אליו ודבר שלישי שישנם דברים שגורמים למחלה שלי להתפרץ ולהשתלט עליי והדבר הכי חשוב הוא שישנם מליוני אנשים!!! שאלוקים הוציא אותם מזה.
אני לא מגיע לשכנע אותך לעשות את הדרך הזאת אני רק מספר לך את זה בגלל שלי זה עזר עכשיו אני מרגיש טוב עם עצמי והתחלתי להכיר את אלוקים וכן אתה תבין את זה אולי שאדם שכביכול הוא תורני ורוחני ומלמד אחרים ובכל זאת מנותק מאלוקים לגמרי והכל מס שפתיים :'( אבל היום אני מתפלל אליו ממש ולומד ומלמד בגלל שזה מה שהוא רוצה זה מדהים איך הכל בחיים השתנה והשתפר[יש עוד הרבה עבודה ] אין כבר את הנקיפות מצפון,אין כבר את כל "ההתחזקויות" שאני עושה אחרי שאני נופל בגלל שהכאב  [אוי הכאב הנורא ההוא ] הוא כל כך גדול ,אני מסוגל להסתכל לעצמי במראה ולהיות שליו ושמח,הקשר עם אשתי בקיצור הכל השתנה.
אני לא רוצה לייאש אותך אבל התאווה לא נעלמה לשום מקום אבל היום אני יודע איך להתמודד איתה ואלוקים שמר אותי נקי 172 ימים
סליחה על האריכות אבל זה באמת שווה ויש דרך
באהבה אבי

תודה חברים יקרים על התגובות.

אני מניח שזהו המסע שכולנו עוברים, והפרטים אכן שונים אך במעט מאדם לאדם.

מה הקב"ה רוצה להביא איתנו בניסיון הזה? לאיזו דרגה מיוחדת של הכרות עמו אנו אמורים להגיע?

אשמח לשמוע מה עברתם וחוויתם.

וכמובן, מה עוזר לכם (-:

ברוך הבא חבר יקר
למדתי שלחפש משמעויות מיוחדות לשימושים שלי
מגיע ממקום של חוסר קבלת המחלה, שמעודד את המעגל האינסופי של השימוש שלי.
ביום שבו הפסקתי לחפש סיבות לטפוח לעצמי על שכמי המשומשת, והתחלתי לעבוד על פיתרון שהיה מבוסס על נסיונם כוחם ותקוותי של אחרים, במקום על הרעיונות והציטוטים שקראתי בספרי הקודש, או בכל מיני הרצאות קואצ'ינג למיניהן, התחלתי להחלים.
מאחל לך להעביר את צמר הגפן מהאוזניים ולהכניס אותו אחר כבוד, לפה. :-)
לי זה עובד
בהצלחה

ביקשת למשהו את חוויות של חברים אחרים, אז אשתף אותך בחוויה שלי, תוך התייחסות דוקא לנקודה האחרונה שהעלת על הדרגא אליה אנו אמורים להגיע בעקבות הניסיון.

ובכן, החוויה שלי בנקודה הזאת היתה מאוד פשוטה. ברגע שהפסקתי להסתכל על זה בעיניים דתיות, והתחלתי להתייחס לזה בעיניים של בעיה, מחלה, התמכרות או כל מונח אחר שמתאר את המצב כבעיה שלי ולא של אלוקים - התחלתי להחלים ולעלות על הדרך הנכונה.

היום אני לא עוסק באיסורים ולא בדרגות ונסיונות. אני יודע שאני צריך לחיות ועושה כל מה שאני צריך לעשות כדי להמשיך את החיים שפויים ובריאים. אני מבין שאני סובל מהפרעה נפשית, והיא לא שונה מכל הפרעה נפשית אחרת, גם אם זה היה אנורקסיה, דיכאון קליני, סכיזופרניה או קלפטומניה. כל אחד מאלו חווה בעיה נפשית שגם מתנגשת עם מצוה או עבירה אחרת, אבל אף אחד מהם לא הולך לטיפול רק בגלל האיסור. הם הולכים לטיפול כאשר רע להם והם מבינים שהחיים שלהם מתפרקים, וכך גם אני עושה ועשיתי.

זה עובד עבורי.

מזדהה עם שני החברים הקודמים,
זה האמת והכי חשוב,
אבל בסוגריים, לא יודע למה זכיתי, אבל אלוקים רוצה אותנו קרוב מאוד מאוד אליו 24/7
וברגע שאני מתנתק אני נופל,
ולמה דווקא אני לא יודע אבל זכיתי.........
אשתף מחוויה שלי, הייתי אצל יועץ נישואים וסיפרתי לו על המחלה ועל הפתרון של 12 צעדים, הוא שאל אותי "האם אתה חי ושוויתי ה' לנגדי תמיד 24/7?"
אמרתי לו שבעיקרון כדי להיות נקי אני צריך לשאוף לזה,
אז זכיתי או לא? נראה לי שזכיתי.

ומה שעוזר לי "12 צעדים" וקבוצות חיות, וכו'

'מחפש אמת', גם אני חדש כאן, ועם כניסתי הראשונה, עוד לפני שהחלטתי אם להתחבר, ראיתי שכתבת את הסיפור שלי... ממש נדהמתי למראה עיניי, שמישהו הקדים אותי

אכן הסיפור של כולנו
המקום בזה הוא נס
אני נס
וגם אתם יכולים להיות נס
תמשיכו לבוא
והנס ירקה
מוטי

ברוך הנמצא. יופי של ניק יש לך. מאחל לך שתמצא פה את האמת הניסית שאני מצאתי. זה תשע שנים חמישה חודשים ועשרה ימים. יש הרואים בי בן תורה ומלמדה. למדתי רבות, בין היתר: שהרצון הזה לבלוע הוא מנגנון הרס לא חיובי שגורם לי ללקיחה במסווה של נתינה. שאשתי הצילה אותי מהחטא, לא מהחולי. שלמרות שאנו מתאימים מבחינה מינית, היא אפעם לא הספיקה וכנראה לעולם לא תספיק. שהמהות של היא 'עוד'. שלבד זו משימה בלתי אפשרית. שלא ניתן לתאר לבודד את הביחד. שיש מי שיש לו כוח. איתו זה אפשרי.

מי יתן ונמצא אותו עכשיו.

בהצלחה לכולכם,

חברים חדשים וגם ישנים,
אהובים ונחמדים,

אוהב את כולכם,[ ההזדהות היא האהבה הגדולה ביותר,,,]
אפשר את המספר שלי בפרטי,
אריאל,,