אני דתי בן 20, לומד בישיבה ומכור.
ב"ה כשאני בישיבה אני נקי (תקופה של עד 3 שבועות בד"כ). כשאני חוזר הביתה מתחילה הבעיה.
יש לי אינטרנט עם רימון, ולפני שנה הצלחתי לפרוץ אותו. לפני זה הייתי מסתפק בעקיפה חלקית עקב פאשלה של רימון (הייתי חשוף לעריות, אבל ברמת זוועה פחותה)
כשאני בבית לרוב אני נופל אבל ישנם גם הצלחות לא מבוטלות. זהו, זה הווידוי הפרטי שלי. מאוד קשה לכתוב על ההתמכרות, כל אות במקלדת כמו להרים 100 קילו.

שלום. ברוך הבא.
כל הכבוד על האומץ.
הגעת למקום טוב. יש פה פתרון.
תישאר איתנו, ובעז"ה תזכה להחלמה.
אוהבים אותך.

מוכר. כולל הפשלה של הרימון. כולל הקושי לספר ולהקליד.
בין השורות של הסיפור שלך אני שומע את שלי. אשמח אם תקרא אותו (מופיע בקישור למטה), יש משהו בתחושה שאני לא לבד, שהקלה עלי מאוד את הכתיבה והחשיפה.
מקווה שתמצא כאן את הבית שאני מוצא כאן.

נתן במתנה

ברוך הבא.
סיפורך הוא סיפורנו
תישאר איתנו

ברוך הבא!
תישאר איתנו, תתחזק ותחזק!
כבר עשית משהו אמיץ בדרך אל האור!