נפלתי בהוצאת שז"ל אחרי חודשים שהצלחתי להחזיק מעמד...

אילו מזמורי תהילים, תפילות, וכו'... אפשר להגיד כדי לכפר במילים על הוצאת שז"ל?

וגם, איך אפשר לשכוח נפילות כאלה קשות?

שלום ריחן.

דבר ראשון אם נפלת במעשים לפחות את תפול ברוח. אנשים נופלים וקמים הרבה פעמים עד שבאה הפעם שבה הם נשארים לעמוד. גם במעשים, אם נפלת תדאג לקום מהר. אל תשאר שמה למטה.

לגבי כפרה - נראה לי שעל מעשים מכפרים במעשים. אני חושב שכפרה בשמים עובדת די דומה לאיך שאתה מסתכל על עצמך. כשאתה תסלח לעצמך מכל הלב (מתוך שפיות, לא מתוך יאוש) גם אחרים יסלחו לך.

אתה כרגע במצב מצוין. אתה מכיר הפגמים שלך - אתה יכול לעבוד. אתה גם יודע שאתה מסוגל לעשות את זה כמה חודשים - זה אומר שהפעם אתה מסוגל ליותר. בקרב אנחנו תמיד עושים יוצר מאשר באימונים, נכון? אז היה לך אימון יפה, עכשיו מגיע קרב אמיתי.

אני לא מזלזל בתפילות. הן חשובות ואתה תגיע אליהן. המשימה עכשיו היא לנצח במערכה, אחר כך תטפל בקרב ספציפי שהפסדת בו. אם כבר תפילות, עכשיו הזמן להתפלל אל ה' שיעזור לך להתגבר ולנצח.

איך אפשר לשכוח נפילות כאלו קשות? אי אפשר. הלוואי שלעולם לא תשכח את מה שקרה לך. הלוואי שתלמד מזה לקח להבא - מה גרם לך ליפול (תשמור מרחק פעם הבאה), איך היית יכול להמנע מזה ואיך זה הרגיש לך חמש דקות אחרי. אם לכולם לא תשכח את זה, אתה תתקדם בצורה משמעותית, הנפילה הזו תהייה אבן דרך בתהליך שלך. אם תשכח, חלילה, אתה תצטרך לחזור על זה שוב. הזכרתי את זה שהכפרה בשמים דומה לאיך שאתה מסתכל על המעשים שלך - גם כאן. אם תנצל את מה שקרה בשביל להתקדם זה יהפוך לך לזכויות; אם תשכח זה במקרה הטוב יישכח.

התנער מעפר! יש לך עבודה לעשות עכשיו!

תודה רבה!
נפלתי היום בבוקר, ופחדתי שזה יהרוס לי את כל היום שתוכנן בהמון דברים. אך התגברתי.
אהבתי בעיקר שציינת שמעשים מכפרים במעשים, אני מרגיש שהמעשים שעשיתי היום עוזרים לי לכפר - ולשכוח - את החטא הנורא.
חיזקת אותי מאוד!

אני באופן איש כרגע השתחררתי אייך אני יכול לכפר על הנפילות, אני מתמקד להביא עוד יום נקי,
כשאהיה נקי שנתיים אני יחשוב אייך לתקן,
הכי חשוב יום נקי,
בהצלחה

תודה אבי.
ועוד משהו, מחשבות על שז"ל ודברים נוראים כאלה תוקפות אותי בתדירות הולכת וגדלה בזמן האחרון. מה לעשות כדי להפסיק לחשוב על זה?

לכל אחד עובד משהו אחר, אני יכול לספר לך מה עובד בשבילי.

• לשים לב מה גורם לך למחשבות האלו, ולהמנע מזה. זה יכול להיות דברים שאתה רואה, מקומיות שאתה עובר בהם וכו', זה ברור מאליו. זה יכול להיות גם דברים אחרים - רעב, רוגז או תחושת בדידות. המוח מנסה לפצות על כל מיני כאבים בהנאה הגופנית.
• תהיה עם אנשים. תהיה חברותי, תדבר עם מישהו. זה גם יסיח את דעתך וגם ייתן למוח שלך גירויים חיוביים. 
• תעשה משהו שאתה אוהב. תחביב או משהו דומה. משהו שייתן לך סיפוק.
• תעשה ספורט באופן קבוע. זה ייתן למוח אנדורפינים שירגיעו אותו והוא לא יחפש "ג'אנק פוד".
• כשזה כבר מגיע, תכיר בזה שאתה רוצה את זה ולא עושה. תהייה מודע למה שקורה לך. ההתמכרות תתיאש ממך.
• תתפלל לפני, תתפלל תוך כדי ואל תשכח לומר תודה אחרי.

זה נהיה יותר קל עם הזמן, מבטיח. רק אל תשקע במחשבות האלו.

אני רוצה רק טיפה להבהיר את הנקודות שלי. בגדול, הסחת דעת עוזרת מאוד, אבל רק לטווח הקצר. בשביל שזה יעבוד גם לטווח הרחוק צריך לתת למוח פיצוי הולם. לכן אני מציע לעשות כל מיני דברים שיסיחו את דעתך מחד, אבל יתנו למוח "מזון" חילופי. כל דבר שיעשה אותך שמח ורגוע יכול לעזור.

אני קורא לזה פיצומ למוח; זה רק פיצוי כשאתה מכור, כי המוח רוצה משהו אחד ואתה נותן לו משהו אחר. כשההתמכרות תדעך זה לא יהיה פיצוי, זה יהיה הדבר האמיתי.

שלום ריחן,
לי מאוד משמעותי להבין שאני מכור,
מכור = חולה,
אין כאן הרבה היגיון והמחלה מחפשת כל תירוץ אפשרי להתגבר!,
כשאני תחת מתקפה של תאווה [עכשיו אני תחת אחת כזו, אבל חזקה...]
אני אומר לעצמי שזה לא באמת צורך שלי - משהו שבאמת חסר לי,
זו פשוט התפרצות של אותה מחלה שיש לי כבר 14 שנה[!],
מחלה שמוצאת לעצמה כל פעם דרך אחרת להתבטא,
ואז אני משתדל פשוט להוריד את הראש ולחכות שזה יעבור לי,
כמו שכשכואב הראש כי טוב זה פשוט לחכות שזה יעבור,
אפשר גם לקחת אקמול,
שאצלנו זה כל העצות שנתן improvementway,
[שהוא הרבה יותר מנוסה ממני בהחלמה],
ספורט, לימוד מעניין, חברים, לנסות להסיח את הדעת,
להסיח את הדעת ממשהו שאין לנו באמת שום צורך בו,
על אף שהמחלה מנסה להראות לנו כאילו חיינו אינם חיים בלעדיו,
להסיח את הדעת עד שתחזור לנו ההבנה המפוכחת שלהפך -
חיינו אינם חיים איתו...
יישר כוחך על השיתוף!
אוהבים

תודה לכולם!
חג כשר ושמח!

נכון שהנושא הוא שתי שאלות, אבל יש לי קצת יותר, תודה על הסבלנות...

שמעתי שפעם התאווה הייתה לעבודה זרה, ובמהלך הזמן שינו אותה. זה נכון? ואם כן, למה היא השתנתה? נראה לי שעבודה זרה זו התמודדות מספיק קשה

אני לא בטוח שאני מבין את השאלה, אבל אולי אתה מתכוון למאמר חכמים שאמרו שאנשים עבדו עבודה זרה בשביל להתיר לעצמם עריות. בכל מקרה אני לא מבין למה אתה מתכוון כשאתה אומר שזה השתנה.

הנקודה שאני מרגיש בדבריך היא שאתה מנסה להתעניין בהיבט הדתי של ההתמכרות שלנו. אין ספק שיש לזה היבטים דתיים, אבל צריך להבין שהם לא היחידים. מאות אלפי אנשים בעולם עושים את מה שאנחנו עושים, נגמלים מפורנוגרפיה ואוננות, ומטעמים לא דתיים. הם פשוט רוצים לשפר את איכות החיים שלהם. אני חושב שכמעט כל המשתתפים בפורום הזה רוצים את זה מאותה הסיבה - אנחנו רוצים לחיות טוב.

המאבק הזה לא קל, אבל הוא משתלם לנו כבר כאן, זה לא קשור לדת. כשהיינו נופלים לא הטריד אותנו האיסור שבדבר, אני לא חושב שאם זה היה גם קשור לעבודה זרה הינו מוצאים כוחות להפסיק. אנחנו מפסיקים כי הבננו שזה הורס לנו את החיים. אנחנו מפסיקים כי החיים שלנו טובים יותר בלי זה. אנחנו מפסיקים כי למרות הקושי אנחנו הופכים למאושרים יותר.

אני לא אומר שאין משמעות להיבט הדתי של ההתמכרות שלנו. ברור שיש. אסור לנו לשכוח אותו. אבל ההיבט הזה לא מנע מאיתנו שום דבר והוא לא עוזר לנו להתקדם. בשלב שלי (אין לי מושג באיזה שלב אתה) אני לא יכול להשתמש בו. אני יכול רק להבין כמה אני משפר את החיים שלי כאן בזה שאני נמנע מהטינופת.

אה, זה בסדר לשאול יותר משתי שאלות. תרגיש חופשי. השאלות שלך והדיון שנוצר בעקבותיהן עוזרות לכולם.

אוהבים אותך.

תודה!