שלום סובל,
אני גם ממש חדש פה.
(וותיק מאוד מאוד במחלה ובהתמכרות).
אני בטוח שהוותיקים ממני יתרמו לך מנסיונם ומידיעותיהם ומרוחב ליבם (אחד הדברים המדהימים שאני נפגש עמהם, תופעה שלא ראיתי שנית לה!, היא רוחב הלב, אהבה אנושית רגישה ובלתי רגילה!! לא דבר מובן מאליו כלל!).
מה שאני אומר לעצמי וגם לך הוא, שכדאי להחזיק מאוד חזק במסע הזה, כי באמת אין ברירה אחרת. אין אני יודע מהי הקרקעית שלך, אני יודע ששלי נוראית. אני יודע שזה לא בגלל שאני רע, אלא בגלל שאני חולה. הראש שלי חולה, ולבד לא אצליח להתמודד איתו.
זו הכרה מדהימה. הרי אני סובל מעל 18 שנים מן המחלה, בעוצמות הולכות ומתגברות, בתהומות הולכים ומעמיקים. ורק לפני שבעה עשר יום הבליחה בי ההכרה החדה, הפשוטה: אתה מכור. אים-אימא-של-המכורים. מצד אחד, הלך עליי. כי לבד אין לי שום סיכוי. אם חשבתי אי פעם שכשאתגבר ויהיה לי זקן לבן (עדיין אין לי... אני רק בן שלושים) כבר לא אשתמש בסם התאווה, היום אני יודע שזה לא נכון. מצד שני, ביחד, יש סיכוי. כך אני רואה ושומע מחברים שמצליחים (יש לי מפה ידיד יקר שנקי מעל ארבע מאות וחמישים יום!).
יש פה לב חפץ גלוי ומבין שנכון לסייע בכל מאי דאפשר, זה אני כבר יודע, למרות נסיוני הדל ביותר. וכפי הנראה גם תכנית עוצמתית (תכנית 12 צעדים, ע"ע), שהיא כנראה גילוי אלוקי (לא ברא הקב"ה מחלה שאין לה תרופה).
אני מחר בעז"ה מצטרף לראשונה לקבוצה (קבוצה היא מפגש חי עם עוד אנשים שסובלים מהתמכרות, וביחד על פי כללי התכנית ומסורותיה לומדים להתמודד ולהישאר נקיים, כל יום - רק להיום).
מאחל לך וגם לעצמי מכל הלב בהצלחה.
