שלום לכולכם!
ברוך ה', היום אני חוגג 39 יום ואין מאושר ממני.
אולם, יש לי בעיה, שמעיבה מעט על השמחה.
בכל יום שעובר, אני מרגיש את ההתלהבות מתפוגגת. פתאום אני תופס עצמי לא שומר על העיניים, ואז הראש עובד שעות נוספות: אתה לא באמת מתגבר, אתה עובד על עצמך, עוד מעט אתה נופל, וכו' וכו'.
עכשיו, קיים בי פחד גדול מאוד, שהקולות הדברים בראשי הם לא פטפוטי סרק. כלומר, קיים בי חשש עמוק, שעוד שנייה- ואני נופל חזרה אל תוך הזוהמה.
מה עושים? האם יש לכם עצות?
רב תודות.

קודם כל, אני מאוד מזדהה. אינך היחיד שמרגיש ככה.
בעצם, זו רק טבעי שזה מה שהראש החולה לשנו יתן לנו להרגיש. הרי המחלה רוצה להשתמש, אז היא תשתמש בכל תחבולה.
אותי לימדו הספונסר וותיקים בתכנית - ש"מי שמפחד - נופל".
פושט להפסיק לפחד, ולהתחיל לחשוב במונחים של רק להיום.
מה יהיה מחר? זה עניין של אלוקים.
היום אבקש ממנו להיות נקי. היום אעשה פעולות. היום אפעל כראויה.
אשתף בכנות על כמעידה חברים, אתפלל, אפתח מעגלים, אכתוב בפירוט כדי לזהות מה גורם לי קריזים כך שאדע להתמודד עמם כשמגיעים המצבים הללו.
וה' עוזר.

שה' יהיה איתך.

שלום חבר יקר! שמח בשמחתך!
אני לא יודע מה מצבך.
אישית, כשהגעתי לכאן, היה ברור לי שאני לא יכול להישאר נקי לאורך זמן.
ניסיתי לאמץ את כל מה שהאתר מציע, ובמסגרת זו פגשתי את תכנית 12 הצעדים. באמצעותה אלוקים משאיר אותי נקי כבר 509 יום. אם מצבך דומה, אולי תרצה לנסות גם כן.