אהלן חברים!
אני מכור מאז איפשו בימי התיכון לאוננות, במשך השנים כל הייסורי מצפון שהצטברו, רגשי הנחיתות והערכה עצמית שנפגעה גרמו לי לסבל רב, עד כדי כך שהחלטתי לשחרר. מאז אני מאונן על הסדר, ומשום מה מרגיש הרבה פחות ייסורי מצפון. החלטתי שזה פשוט לא שווה את כל הסבל ואת כל המאבקים האינסופיים. אני חושב שזה גרם לי להרבה אנטי בכללי נגד הדת, הרגיש לי שמכריחים אותי לעשות משהו בלתי אפשרי, ושחוץ מכמה חנונים בכל מקרה כולם נופלים בזה. הצביעות של כולם, או השקר שסיפרתי לעצמי בשביל להרגיש שכולם משקרים שהם לא מאוננים, עוזרת לי להתמודד עם הקשיים הדתיים כביכול טוב יותר, אבל בתכל'ס גורמת לי לחטוא להכעיס ולהיות ציני כלפי כל מעשה דת בכללי. מרגיש לי שכל הדת צבועה ושיקרית.
אז מה אני עושה פה? את האמת, לא מצאתי ממש פתרון בדרך שאני הולך בה, וברור לי שאם אני אתחתן אז לא משנה כמה האישה תהיה פתוחה דתית ומכילה, היא תסבול מזה שאני מאונן. אז איך אני מוצא בעצמי את הכוחות לרצות להפסיק לאונן מחדש? אני מרגיש שבאמת מיציתי כל אנרגיית מאבק בתחום הזה. זו מלחמה אבודה, אינסופית, שאני לא מוכן לשלם את מחיר המאבק בה. כבר היו לי תקופות של הפסקה- אפילו כמה חודשים, אבל בסוף תמיד זה נראה חסר ערך ואני חוזר לעשות את שלי..
למה כתבתי את המגילה הזאת? בעיקר לפרוק. נשבר לי מטאבואים דתיים שלא נותנים לך לגלות את הדברים ה"שפלים" שאתה עושה לאף אחד. נמאס לי להרגיש שאני אשרף בגיהנום על כל פעם שאני מאונן. נמאס לי להרגיש את הצורך המוגזם לראות סקס, לשרוף זמן על זה ולברוח למציאות מדומה שדופקת לי את החיים.
אין לי באמת מושג לאיזה תגובה אני מצפה. או מה אני בכלל רוצה, אבל אני מאמין שנמאס לי מבטא את זה הכי טוב.

אני חזיהו, נעים מאוד.

אוהבים אותך!! הגעת למקום הנכון.

שלום לך חזיהו,

מאוד הזדהיתי עם הכאב וחוסר האונים הנורא כמו בין הפטיש לסדן, מה שלא תעשה יהיה לא טוב ובמילא הרגש הטיבעי והאנושי הינו לפרוק את כל מה שלוחץ,,
אני חושב שעברתי חוויה קרובה לשלך,בעיקר בסיגנון הכאב והפחד,
יש כאן דרך לצאת מזה אבל לא בדרך מלחמה כי אנחנו איננו יכולים להילחם בזה כי זה הרבה יותר חזק מאיתנו.
תשאר כאן ותצליח בדרך החוצה כמו רבים רבים מאיתנו!

בהצלחה רבה בדרך,

הוי אריאל,,,

אהלן חזיהו
לא פעם שאלתי את עצמי למה בכלל להפסיק. זה עושה לי כיף, אני מרגיש טוב אחרי פורקן כזה. ובכלל אם כולם נופלים בזה, אז אולי לא צריך לפתור את הבעיה הזאת. היו תקופות שהייתי מאונן ורואה פרונו מאידיאל. גם לי נמאס מיסורי המצפון הדתיים שמקוננים בי. אם אני חולה וזה לא בידי, אז למה לעזאזל להרגיש לא טוב אחרי שאני מאונן? הרי לא אני אשם...

אבל את המלחמה שלי היום אני לא עושה בשם הדת. את המלחמה שלי אני עושה בשם הבריאות הנפשית שלי. אני נלחם עם עצמי, כי אני יודע שאני לא יכול לחיות חיים נורמליים, כשהראש שלי עסוק תמידית בתאווה.
כשאני יושב מול המחשב ומנסה ללמוד למבחן שיש לי בקורס, אבל אני לא מסוגל ללמוד יותר מחמש דקות, כי בנגיעת כפתור, אני מגיע לכל אתר שאני רוצה. אני מבין שאני חייב להמשיך להילחם כדי להשיג משהו בחיים שלי
אני בן 23, ואני לא מסוגל לצאת עם בחורה לדייט, כי אני פשוט לא יכול לעשות עוול לבחורה ולהכניס אותה למערכת יחסים עם מכור.
אני יודע שאם אני רוצה אי פעם להיות בעל טוב אמין ואוהב, אני חייב לעצור עכשיו. ואם אני רוצה להיות אבא לילדים, שאוהב את הילדים שלו, ומחנך אותם לטוב, כל זה לא יקרה אם אני לא אצא מזה..
בשבילי ההתמכרות הזאת היא לא סתם חטא. כרגע היא תוקעת לי את החיים, מונעת ממני להגיע ולהשיג את השאיפות שלי בחיים. היא מקל בגלגל החיים שלי..
אני במלחמה הזאת לא בשביל אלוהים. אני במלחמה הזאת בשבילי..

תודה שגרמת לי לפרוק ולכתוב את הדברים האלה.

אחי היקר ברוכים הבאים!
כמוני כמוך הגעתי לכאן כרווק בגיל 29, האוננות הייתה אצלי מידי יום, לא האמנתי שאני יכול להפסיק! ייסורי הדת כבר הפסיקו לדבר אלי! הבנתי שכך אשאר עד הקבר!
עד שהגעתי לכאן! אמרו לי שיש רווקים ונשואים שהיו מכורים מכף רגלם עד ראשם והם כבר הפסיקו לאונן! האמנתי.. ואכן מצאתי דרך ששינתה את חיי מהקצה אל הקצה!

אני מבין לגמרי את הכעס שלך על הדת. גם אני הייתי שם!
אם אתה כנה עם עצמך תוכל למצוא כאן מזור לנפשך!

אוהבים אותך אחי!

איש יקר, הפיתרון שמצאתי כאן לא כרוך במלחמות ולא בדת קוראים לזה 12 הצעדים וזה שינה לי את החיים.
אבל, בשביל להתחיל כדאי שתבדוק אם עצמך אם הבעיה שלך עם פורנו ואוננות זה בגלל הדת או שזה בגלל התמכרות, אני תמיד חשבתי שייסורי המצפון שלי היו דתיים ושהגעתי לכאן הבנתי שרובם לא היו בגלל זה.
אני מציע לך קודם כל לענות לעצמך על 20 השאלות שבו דקות אם אתה מכור או לא, יש את זה איפשהו פה בפורום.