שלום לכל החברים בפורום.
קראתי הרבה פוסטים בפורום מכל מיני אנשים, מאנשים שעברו בימי חיותם הרבה מאד מגיל צעיר. ומאלו שעד היום עדיין מחלימים ולא מפסיקים להחלים מהמחלה. מצאתי פה המון סימנים ותסמינים של המחלה אם בעוצמה גבוהה או במינון נמוך יחסית, עם חלק מהם הזדהתי ועם חלק לא.
ועדיין לא הגעתי למסקנה האם אני מכור או לא.
אז ככה, אני אברך רגיל לכל דבר, כשהייתי ילד הנושא המיני משך אותי כל פעם שראיתי משהו בעניין זה הצית אותי. הייתי מתעסק עם עצמי משגיליתי את ההנאה שזה גורם לי היה קשה לעצור, גם היה לי עסק עם ילדים אחרים עד שתפשו אותי בבית ספר. לפני הבר מצווה אבי לקח אותי למישהו שידבר איתי על זה להפסיק וכו'. והפסקתי לתקופה.
ואז כשהייתי בחור בישיבה התחלתי עם כמה בחורים לשחק עם זה לסירוגין, (היה לי גם תלות בבחור שהייתי עושה איתו, אבל זה לא נושא של הפורום. [אולי זה גם תלוי בהתמכרות, לא יודע]).
וגם עם עצמי עשיתי אז, אני לא יודע אם עשיתי זאת מתוך בריחה ממשהו או מלחץ או סתם תאווה והנאה.
הייתי מתייאש כל פעם למה עשיתי את זה ולא יכולתי להתגבר עליו בפעם הבא, עד שהרגלתי את עצמי שזהו זה ואין מה להתייאש כיון שזה יבוא עוד פעם ואי אפשר לחיות כך כל היום בחרטות.
הכל היה סטנדרטי, וזה רגיל "יצר הרע" קלאסית, לא נראה לי שזה התמכרות וכדו'. אני רגשן בטיבעי והייתי צריך משהו מרגש אהבה וכו' למדתי רחוק מהבית כך שמצאתי את זה בחברים האלו עם ההתעסקות הזאת.
ואז התחתנתי כרגיל ברוך ה' עם אשתי היקרה והכל בסדר.
אבל עדיין היה בי את הרצון והתאווה ופשוט השתמשתי בה באשתי.
היה לי הרגשה שאם החבר ההוא מהישיבה היה בא אלי לעשות משהו לא הייתי מתנגד ואפי' אם אשה אחרת הייתה מציעה לי לא הייתי מתנגד. וזה הפריע לי שעדיין יש לי תאווה ואני לא נקי מזה, (ויכול להיות שזה נורמלי).
ואז הגיע האינטרנט, תמיד היה לי משיכה לזה לדברים טכנולוגים חכמים.
ואז קניתי פלאפון עם גישה לWi-Fi וגלשתי לפעמים למקומות נקיים, (לא היה לי מחשב בבית ןעדיין אין לי ברוך ה').
ואז קלטתי שיש אפשרות לראות תמונות מעניינות (?) באינטרנט, בתחילה רעדתי כשנכנסתי ואח"כ אמרתי לעצמי שזה אסור ביותר לא אכנס אבל בפועל נכנסתי עוד ועוד וחיפשתי תמונות יותר ברורות יותר מעניינות. כל זה לא נגמר בהוצשז"ל, הייתי חזק בזה, רק הסתכלתי נהניתי ואמרתי לעצמי פעם אחרונה וזהו...
ואז נודע לי שיש לזה שם, באנגלית ס...
וחיפשתי תמונות לפי השם הזה ועלה תמונה ממש מפורשת, ונזדעזתי עד עמקי נשמתי לא יכולתי להרגע, והיה קשה לי להסתכל בעיני אישתי 'אם רק היתה יודעת מה שראיתי...'
אבל זה לא נגמר נכנסתי יותר ויותר, ועכשיו חיפשתי כבר סרטונים שיהיו יותר מעניינים. זה לא היה פלאפון חכם אז היה קצת קשה בקטע הזה אז הסתפקתי בתמונות.
עד שהחלטתי לזרוק את הפלאפון ולקנות כשר. אבל לא רציתי להתנתק לגמרי, רציתי שיהיה לי SMS ואימייל. אז קניתי סמארטפון קטן "כשר" עם אימייל וזהו, אבל גיליתי בו פרצה שיכולתי שיהיה לי אינטרנט פרוץ אז החלפתי לפלאפון יותר חסום. אבל אז נכנסתי לחנות פלאפונים והחלפתי גירסא לגירסא רגילה, זאת אומרת שהיה לי אינטרנט פרוץ.
וכמובן שראיתי בו סרטים פרוצים מהגרועים, וגם נפלתי כמה פעמים, ותמיד אמרתי שצריך להיות חזק ולא עוד, פעם באמצע שחיפשתי בפייסבוק התעצבנתי על עצמי והוצאתי את הסים ושברתי אותו. אבל בפועל אחרי זמן המשכתי לצפות דרך הWi-Fi.
עד שנודע לאשתי שיש לי אינטרנט פרוץ ובכתה אלי למכור את זה ולקנות פלאפון כשר.
זה היה לפני ראש השנה ולכן נכנעתי ומכרתי אתו וקניתי מכשיר רגיל תואם כשר.
אבל לא לזמן רב עד שמצאתי מכשיר בלאקברי וקניתי סים חדש וזה היה תקופה שנזהרתי לא לראות תמונות או סרטים פ' או ס'.
ואז קניתי לעצמי מכשיר ישן רגיל עם אינטרנט ושם לא יכולתי להתגבר כבר ונכנסתי לאתרים עם אפשרות להורדת סרטונים פו' והסתכלתי ונפלתי כמעט כל יום, ופעם אחת אחרי נפילה אמרתי לעצמי בכזה ייאוש ומרירות שלא אכפת לי ליפול עכשיו עוד אלף פעמים.
ותמיד הסתרתי את זה מאשתי שלא תדע שיש לי פלאפון וזה גרם לי שוב ליפול כי הרגשתי שאשתי לא מקבלת אותי ככה עם הפלאפון ואני לא יכולתי להתנתק ממנו.
ואז הגעתי לרבי שלי והוא אמר לי משפט אחד:
"פעם, היית נראה יותר טוב".
וזה חדר לנשמתי באותו שבוע התנתקתי מהפלאפון עד שיהיה לי פלאפון עם חסימה והיו אז ימים נקיים והרגשתי טוב עם עצמי.
אחרי איזה חודש קניתי סמארטפון חדש ושמתי עליו סינון של נטספרק שזה מאד חזק ומאז אני נקי ברוך ה'.
פעם אחת מצאתי שאני יכול באיזה דרך להוריד סרטון פור' וניסיתי לראות. אם אני יכול והורדתי וכמעט נפלתי אבל הייתי חזק ומחקתי אותו. מאז עדיין לא ניסיתי שוב להוריד.
אני לא יכול לומר שאני נקי כיוון שעדיין מנקר התאווה ואם היה לי אינטרנט פרוץ לבטח הייתי נופל.
וגם איני חושב שזה התמכרות כיוון שעכשיו אני שומר ולא פורץ את החסימות.
על חלק מהשאלות שהובאו באתר הזה לבדוק אם אני מכור עניתי בחיוב, אבל ראיתי בפורום ששואלים להצטרף לקבוצות "אם היה מותר לראות פור' ולהשתמש עם התאווה היית ממשיך?" ואני חושב שהתשובה שלי היא כן.
למרות שאחרי שראיתי את הפוסטים של החברים המכורים (סליחה אם תיפגעו) ראיתי לאן אפשר להגיע אם משתמשים, פשוט אין לי כ"כ את החשק להמשיך להשתמש.
אבל את החלק של השתים עשרה צעדים אני חושב שחסר לי מאד. כי זה להתחבר אל הקב"ה לראות את ידו המובילה בכל תחום בחיים, להיות חסר אונים מול האגו והריכוז עצמי והטינה. כל זה טעון שיפור אצלי, וקשה לומר שבשביל לעבור את ה12 צעדים צריכים להיות מכורים (ובמחשבה פיראית אני חושב שחבל שאיני מכור [למרות שאולי אני כן])
לכן אשמח לשמוע מכם חברים יקרים האם אני מכור ואוכל להצטרף לקבוצות או אפי' בלי להיות מכור.
האמת שהתאוה פוחתת והולכת אצלי אחרי שראיתי את האתר הזה ומה יכול לקרות לתאוה בתוך מי שאינו מטפל בו, פשוט נעלם לו הרצון להתאוות.
תודה לכם.