טהרני כתב:


איך השגת את זה?
למה אני לא מרגיש צורך דחוף לצאת מזה? הרי אני רואה שאני נופל יום אחרי יום

זו מתנה מאלוקים.
אפשר לבקש אותה ממנו, והוא נותן אותה.

למה אתה לא מרגיש צורך דחוף לצאת מזה?
איני יודע מה מצבך. אבל אולי אתה רווק, או אברך,
ולכן אתה בהכחשה לגבי ההשלכות של זה על החיים שלך.

אתה שואל "למה אני לא מרגיש צורך דחוף לצאת מזה?" זו שאלה שכואבת ומייסרת אותי מאד מאד.
אני נשוי, ולקוי המון שנים באוננות.
"אני בהחלט מודע לזה שאני חולה אנוש!!"

אבל לא יודע מה חסר לי עדיין שיגרום לי להבין שאין ברירה ושאני חייב לעשות משהו. למה אני מרגיש שטוב לי ככה למרות שבלב בפנים זה מאד כואב לי. אני מרגיש בטלן ומשוגע ממש שאין לי שום שליטה על עצמי.

דווקא לא שאלתי. התכוונתי לומר, שפעמים רבות כאשר מדובר בבחור או אברך, השימוש בתאווה לא מטלטל את החיים כמו באדם עובד למשל, ואז קל יותר לספר לעצמי סיפורים שהכול בסדר.

אינו דומה אדם שנעדר מהחברותא כל שני וחמישי לשם שימוש בתאווה לאדם שנעדר מהעבודה.

יתכן שגם זה חלק מהבעיה, שאני לא עובד בחברת אנשים, אלא לעצמי, ואני יכול לעשות זאת מתי שבא לי

אין הכי נמי.
כפי שכבר אמרו פה, לי מאוד עוזר לעשות פעולות שהוכחו כעוזרות לאחרים, גם אם לא ממש מתחשק לי, ובעצם, בעיקר כשלא מתחשק לי.
כמו כן, מאוד עוזר לי לנסות לבקוע את האטימות ולראות להיכן זה יכול להגיע. אחת הדוגמאות החביבות עלי היא, שאני לא רוצה להיות סבא שמאונן לפני בר המצווה של הנכד שלו... (כמובן שאפשר להגיע גם הרבה יותר גרוע).

אתה מתכוון ל-12 הצעדים?

אני אוחז עוד לפני זה: שאני מרגיש כאילו שטוב ככה, אע"פ שבלב אני יודע שזה לא טוב. אבל ההרגשה הנ"ל גורמת לי לא לעשות כלום.

אוי כמה שזה כואב
טאטע העלף

בתכנית 12 הצעדים אומרים שלפני צעד 1 יש את צעד 0.

זה אומר להגיע למפגשים (ובלשון הספר "רק תביא את הגוף"), לראות את התקווה שיש שם, את העבודה הרוחנית שאנשים עושים.

זה שאתה פה בפורום, זה גם קצת בבחינה הזו. אתה פוגש פה אנשים עם בעיות דומות לשלך. פוגש אנשים שנשארים נקיים בדרך נס ימים ושנים. אני מציע לך להישאר כאן, דברים טובים קורים למתמידים.

נ.ב. אני מקווה לישון בקרוב, אז אם אני לא עונה, כנראה הלכתי לישון... ובכל אופן, בע"ה אגיב לדבריך כשאחזור לכאן.

הלוא עצם הדבר שאתה כותב כאן, וחוזר לבקר שוב סימן שאתה יודע ומרגיש שמצבך לא טוב, אלא אם כן זה חלק מהרגעת המצפון.

עכ"פ ודאי שברגעים אלו שאתה מרגיש לא טוב כדאי לך לקפוץ למים ולהתחיל לעשות דברים מעשיים.

בהצלחה.

זה נשמע לי קשה מאד מה שאתה עובר. חיבוק.

אולי יחוס כתב:


כמו שמופיע כמה פעמים בכתבות הנפלאות -
זה לא ממש עניין של יראת שמים או לא. אלא מחלה שלדאבונינו התמכרנו אליה בצורה חולנית ומנסים להתרפאות.
קח את הכלים של האתר, ואת המסע 90 יום. כל יום תחליט על היום הזה בלבד. תשתף - ובעז"ה תצליח!

אוהבים אותך. מאוד!