שלום לכולם
היום החלטתי להירשם לאתר לאחר שחשבתי כי אני יכול להתנתק מהתאווה הזאת לבד
אני בפנים כבר 15 שנה עם המון ירידות חמורות מאוד וחמורות פחות
היום אני ברוך השם נשוי 6 שנים עם שתי ילדים מקסימים
אני מרגיש כי החיים שלי הם כבר לא חיים אלא איזה סרט שאני רוצה שרק יגמר
אני כל הזמן מחפש את השקט שלי רוצה רק להיות לבד בלי האישה והילדים
זה מגיע למצב שאני צועק על הילדה הגדולה שלי ב 19 בערב לכי לישון והיא בוכה לי שהיא בכלל לא עייפה אבל אני חייב את השקט שלי ורק רוצה שהיא תירדם ולא תפריע לי בשקט שלי
על אישתי אין בכלל על מה לדבר אנחנו כל הזמן רבים היא לא מפסיקה לבכות ממני ואני כל הזמן יורד עליה וצועק עליה ועל כל בני הבית
בקיצור אני רק רוצה להיכנס מתחת לשמיכה ושכולם יעזבו אותי בשקט אין לי חשק ללכת לעבודה או ללימודים
אלא רק רוצה את התאווה
כל פעם אני מצליח להחזיק חודש יומיים שבוע והזמן הכי ארוך שלי היה 7 חודשים (אתם בטח מתארים לכם איך הרגשתי בנפילה)
בקיצור החיים שלי לא חיים אני מרגיש שאני רק עובר לידם ו כל בגלל התאוה
מקווה שהיום נצא לדרך חדשה
גמר חתימה טובה

ברוך הבא!

אני לא כ"כ בקי בכללים, אבל נראה לי שהסיבה שאתה רוצה רק שקט היא לא בגלל התאוה, אלא מאותה סיבה שאתה נופל בתאוה, מאותה סיבה אתה גם רוצה שקט.

אולי אני טועה, עכ"פ אני כבר ב"ה נקי תקופה ניכרת מאד, ולא הגעתי למצב חמור של מריבות וכדו', אבל אני כן בורח כל הזמן לשקט שביני לבין עצמי, אין לי עצבים לילדיי ולמשפחתי, למרות שבפועל אני משתדל לחייך אליהם ולדבר אתם, אבל גם הם מרגישים שזו רק מן השפה ולחוץ כדי לצאת ידי חובה, כפי שהם תמיד אומרים לי.

אני משתדל למלאות את 'חובותיי' היומיות למשפחתי ולעבודתי כדי שאוכל להתכנס לתוך עצמי, אולי למישהו יש הסבר לכך?

וסליחה שתפסתי טרמפ על השרשור שלך, אני מקוה שזה בסדר.

בסייעתא דשמייא

שלום Moshesa היקר!

אני די חדש בהחלמה, וקצת חסר ניסיון, אבל אני ממש מקווה שתחלים! וכולם איתי בעניין הזה. אנחנו מתפללים שתצליח. קשה לראות את זה, אבל תדמיין לעצמך את היום שתהיה אחרי כל זה. נכון, התאווה לא תיעלם, אבל החיים שלך יהיו מדהימים. ואתה יכול לעשות את זה. תחשוב על היום שאחרי כל זה.

בהצלחה!

התחושות שאתה מתאר מוכרות לי מאד. כואב לי להיזכר בזה אבל אני מאד מודה לך. עכשיו שאני נזכר בזה, כמו באותו הפעם שהבן שלי בכה מעבר לדלת אבל התעלמתי ממנו כי הייתי עסוק בלצרוך תאווה, אני מתמלא באסירותודה ענקית לאלוקים על כל הדרך שעברתי בתכנית.
היום אני יכול לחבק את הילדים שלי ולומר להם בכנות כמה אני אוהב אותם.
אני לא בא למכור לך סיפורי מעשיות, חוויתי את הנס הזה על בשרי.
הגעת למקום מדהים, ממליץ לך לעיין בחומרים באתר, להתחבר לקבוצות הטלפוניות והקבוצות החיות. אשמח לעמוד איתך בקשר בפרטי על כל שאלה או התייעצות.
בהצלחה רבה לך חבר יקר, אוהב אותך.

שלום חבר יקר!
הקושי בתאווה הזו שבנוסף לדמיון שיוצר הנאה רגעית זה כביכול כביכול ממלא את הזמן,
אנחנו כל הזמן עסוקים איך להשיג, מתי אף אחד לא יראה אותי, איך אני מנטרל את הסובבים.
כשאנחנו מפסיקים נוצר בחיינו חור של ריגושים וזה יכול להביא אותנו ממש לדיכאון.
מנסיון שלי:לחפש עבודה/תעסוקה/שיעור, שיכול למלאות את החיים בריגושים חיוביים וזה הקונטרה היחידה מול תחושת הריק הנוצרת לאחר שאנחנו עוזבים את הסם הזה.
בהצלחה גדולה לכולנו!

התחושות מוכרות

במקרים כמו שאתה מתאר שווה לצאת לחצי שעה של פעילות גופנית מאומצת (דופק 160 וצפונה). יכול להעיד על עצמי שאחרי פעילות כזו הייתי חוזר הרבה יותר שליו הביתה, עד כדי כך שאשתי הייתה דוחקת בי לצאת לרוץ בכל פעם שהייתי חוזר מתוח מהעבודה :-)

לבכות ולהאשים את הסקס- זה הכי קל, יותר קל מלקחת אחריות על החיים שלך.
על הכאבים שלך, על הריקנות שלך, על לעבוד על עצמך.

אתה פוגע בילדים שלך ! סלח לי, אבל זה הכי מקומם אותי !
מה הילדה הקטנה שלך אשמה לך? למה היא צריכה לגדול עם כל מיני רגשות נחיתות ואשמה רק בגלל שלאבא כואב והוא לא יודע איך להתמודד עם זה?!

גם אם תגמל 1000 ימים מסקס זה לא יפתור לך כלום, אתה צריך לעשות שינוי פנימי, ההתמכרות היא רק סימפטום, זה כמו שתחבר לאנורקסית אינפוזיה של מזון, לא פתרת את המחלה שלה, הבעיה היא לא שהיא לא אוכלת- הבעיה היא שאין לה בטחון עצמי, שהיא חושבת שהיא לא יפה, שהיא לא אוהבת את עצמה, שהיא לא מאמינה שהיא ראויה.

ככה זה אצלך, פורנו ואוננות זה דבר מזיק לכל דבר- אך זאת לא הבעיה שלך, להפסיק לצפות פורנו אתה עושה פחות דברים מזיקים לעצמך אבל אתה לא פותר שום דבר.
הבעיה היא חוסר בטחון, כאב, חוסר מימוש עצמי.

אני אומר את זה כל זה מאהבה ואני מקווה שתקח את הדברים בצורה טובה.

FREE

תגובות התקפיות בדרך כלל גוררות תגובה נגדית של התגוננות במקום לקבל את תוכן הדברים, מעין חוק הפעולה ותגובה של ניוטון.

לדעתי במקרה שלך צריך ללכת לטיפול פרטני עם מטפל בתאווה, בזוגיות ובכלל.

תתיעץ עם סוד הכניעה או פה בצאט בצד של האתר על מטפל באזור מגוריך.

שלום בית זה דבר חשוב מאוד, שליטה על כעסים גם חשוב לא פחות.

אח יקר, תטפל בעצמך. מוזמן לדבר איתי בפרטי טלפונית מתי שתרצה. אני פה.

אחי היקר,
אני אמנם חדש פה לא נקי ולא גמול אבל ממש מכיר את מה שאתה מתמודד איתו. זה סיפור חיי.
אני חושב שאפשר להפריד בין התמודדות עם התאווה לבין התמודדות בבית. להבין שהיצר יותר מעוניין שתכעס מאשר שתיפול. יותר מעוניין שתסתגר מאשר שתתפרק על המחשב.
לעשות את ההפרדה בראש "זה שנפלתי לא אומר שאני בן אדם דפוק"
תנסה לחשוב דווקא הפוך, איך אתה יכול לפנק, לקנות מתנות, לדבר בקול רך ומרגיע, ללטף, למרות שאתה מרגיש הפוך לגמרי! למרות שזה מרגיש מזוייף!
תן לעצמך יעד להיות נחמד רק לשעתיים הקרובות, ואחר כך להיות לבד (עדיף מחוץ לבית ובלי סמארטפון..)
סמוך על עצמך שלמרות התאווה יש לך המון מה להעניק. הרבה הצלחה.
נשמע הזוי אבל יכול לתת הרבה חיזוק וכוח. נכון שזה לא טיפול עומק ולא שורשי, אבל יכול לתת לך ולהם שמחה והקלה.
מפה כמובן להיכנס לתוכנית ולהתקדם, אבל זה לא אומר שאתה לא יכול לשנות כבר מחר.

אוהבים אחי. מזדהה.
וזהו, יש כאן דרך, עליות ירידות, ובעיקר אופק ואלוהים. בוא

משום מה אני ממש לא מסכים עם כל מה שכולם כתבו פה 
אני דוקא חושב שהסיבה העיקרית שגרמה לנפילה של כולנו היא החוסר בקשר אמיתי עם ההורים/האישה/ החברים/ השלם את החסר  -  רבש"ע,
ולכן, גם מי שעובד על הנקיות שלו ואפילו מצליח במשך תקופה, אבל לא בקשר עם אשתו והילדים הוא ממש לא בכיוון של תיקון,

על בשרי חוויתי, אם נכנסים לתהליך של חיבור שזה אומר פשוט לשבת ולדבר עם הסובבים אפילו שזה קשה - ויגרס בחצץ שיניו, זה ממש פותח עולמות של תיקון ושמחה עצומה וטעם בחיים, וגורר איתו באופן ישיר נקיות עצומה,

אבל, לא להפסיק עם המהלך הזה של החיבור גם כשמרגישים נקיים ושמחים כי יש או תיקון או להיפך ואין משהו באמצע 

אכן צדקת. וזו ההזדמנות לומר, שלא כל מה ששולפים כאן מהבוידעם אכן עובד...
כדאי לבדוק מיהו העומד מאחורי כל הודעה, מה מידת הניסיון והניקיון שלו, וכיצד נראה התהליך שהוא עובר.

השאלה אם החוסר בקשר לא נובע מפגמי אופי של התמכרות ואז בגלל זה בורחים ולא שומרים על קשרים טובים.  חוצמזה כשם שפרצופיהם שונים כך נפילותיהם שונות וגם הסיבות שגרמו להן...