שלום לכולם,

אני חדש פה, נרשמתי לאתר לפני יומיים.
קצת על עצמי: אני נשוי יותר בן 33 עם ילדים, ב"ה.
מה שאני מחפש כאן זה שמחה, שלמות, שלווה אמיתית.
כן! דוקא מתוך הנקודה הזאת אני בא לכאן, ואני אפרט:
מאז שאני בן 22 התחלתי לצפות בתכנים פורנוגרפים באופן ממכר. (ייתכן שלפני כן היו לי נפילות אבל מבחינתי הם היו בגדר של חד פעמי).
אז באותה תקופה, כשהיו לי נפילות, אחרי הנפילות האלה היתה לי תמיד חרטה עמוקה מלאה צער ועצבות על המדרגה אליה הגעתי. אני זוכר את עצמי אז מוכן להטות את עצמי אל הקצה השני, להתרחק מאינטרנט, ממראות אסורות ומהרהורים כמעט ללא שום "בקרת מהירות". אמנם הרגש של חרטה פועל חזק ונותן תחושה של היטהרות נפשית, אבל לצערי לא מאפשר לבנות בתוכי מחסום אמיתי כלפי ההתמכרות.
לצערי, אחרי כל נפילה, מגיע עוד נפילה למדרגה יותר נמוכה ומסוכנת, עד שכמעט תכננתי להגיע למעשים ממש. ב"ה, אף פעם לא הגעתי לכך. אני בטוח שהיית לי סייעתא דשמיא מיוחדת כדי לא להגיע למקום הזה, ועלי להודות לה' על כך, אבל למי יש לי לספר....?
ניסיתי פעם אחת (עוד בהיותי רווק) לטפל בבעיה הזו עם פסיכולוג, אבל כנראה שהגישה שלי היתה שהוא ימצא לי פתרון קסם, ובאמת אני מבין היום שאין. הכל תלוי רק בי.
עם הזמן מאז שאני נשוי, החרטה העמוקה שאני מכיר מאז נעלמה בגלל ההרגל שלי הנמשך יותר מדי.
איניני יודע אם אשתי מבחינה במה שאני עושה, צופה וכו' אבל אף פעם לא היה לי את האומץ להגיד לה את זה.
אני בא מתוך הכרה ברורה שאני רוצה להפסיק ואני רוצה את הכלים לזה. זה מה שמביא אותי לנקודה הראשית שפתחתי את דברי, למרות שאני כבר לא מרגיש (לצערי) חרטה וצער, מה שדוחף אותי זה שאני מכיר שמה שאני עושה זה לא האמת, זה לא ככה שאני רוצה את העתיד שלי, של ילדי. אני מחפש את השמחה ושלמות, להרגיש שכל מה שאני עושה מעכשיו יהיה רק לבניין ולא להרס.
אמנם כרגע הכלים שלי להתמודדות היו יותר טובים, אני כבר לא לבד בבית ואיני יכול לעשות מה שאני רוצה, אבל היצר תמיד מוצא דרכים מחודשים לפרוץ. החלטתי מעכשיו להשתמש בטלפון ללא אינטרנט, אבל יחד עם זה אני רוצה כלים להסיר מתוכי את ההתמכרות, וזה מה שאני מקווה למצוא כאן, בע"ה.
סליחה על אורך ההודעה, ותודה למי שיקרא ולמי שיוכל לעודד ולתת עצות טובות.

מכיר מקרוב ומזדהה, חזק ואמץ!!!

אוהבים אותך. מכירים ומזדהים. שה' יהיה איתך

ברוך הבא הביתה אח יקר ואהוב.
מזדהה עם כל מילה, מתחזק ממך.
אני ממליץ שתירשם לטבלת 90 הימים ואפילו תירשם לקבוצות החיות או הטלפוניות.
אשמח אם תעדכן אותי במצבך ונתכתב, גם בהודעות פרטיות.

אל דאגה, אם אתה פה - אתה כבר מחלים.

אויש... כמה שאתה מדבר אלי.
כבר נבהלתי שאולי בסוף תחתום את שמי, אבל אני רואה שלא... כנראה שיש עוד יהודים יקירים ואהובים שמתמודדים עם אותה מחלה כמוני.

תפתח אתגר ה90 יום, ותעדכן כל יום! [אפילו מספר פעמים ביום, מומלץ!]
ותמשיך לצעוד ב12 הצעדים של זהב.

כמה קשה, ככה מתוק!

בהצלחה חבר מתוק.

בהצלחה רבה באתגר 90 הימים

תמשיך לעדכן ושיהיה לך עוד יום נקי