בן 22 בצבא, אחרי תקופת התחזקות גדולה. 
אבל עם הרבה נפילות קטנות לפחות פעם בשבוע. 
כל פעם הצלחתי לעודד את עצמי ולהמשיך הלאה. 
אבל עכשיו אני פשוט גמור! מאתמול בלילה זה התחיל בחוסר חשק לעשות דברים טובים התחילו לצוץ לי שאלות באמונה.. ופשוט הנפילה לא איחרה להגיע :-( פספסתי מנחה פעם ראשונה אחרי הרבה זמן. חזרתי הביתה ופשוט אני שוכב במיטה ומפצה את עצמי על התקופה הארוכה שחסמתי את עצמי. 
בבוקר הרגשתי כל כך טמא וחסר כוחות חיים שישר פיציתי את עצמי, עדיין לא קמתי מהמיטה, פשוט אין בי כוחות יותר!!! 

עד מתי?! 
עד מתי אני אצטרך להתמודד עם הדברים האלו?
כמה אני יכול לחסום את התאוות שלי? הן זה אני! 
נמאססס לי כבר מההתמודדויות האלו! אני רוצה לעזוב כבר את החיים האלה! איזה חיים אלו עם כל הניסיונות האלה؟
 

אחי היקר!

אם תשוטט קצת בפורום היקר הזה, תווכח לראות אלפי מתמודדים כמוך, וברוך ה' בחסדיו הגדולים חלק גדול מהם בשלבי החלמה שונים, אין פתרון קסם מרגע לרגע, אבל אלפי מתמודדים הולכים וצועדים, משתפים ומשתתפים, וברוך ה' רואים את ישועת ה'.

"לכה אתנו והטבנו לך".

ואיבדתי בכלל את הרצון להתמודד :-(
מה אני עושה? מאיפה אני שואב עכשיו רצון?! 

לא כ"כ מסובך {התאוה יותר מסובכת ,,, }, בשולי המסך יש שורה דרכה ניתן לפנות לנציגי האתר שישמחו לעזור לך, כמו גם שאר המתמודדים הכותבים פה בפורום, ואולי אפילו אני.

אתה רוצה מאד להתמודד, אם לא, לא היית כותב פה ,,, 

חזק ואמץ!!!