ברוך הבא. אם הייתי רואה אותך הייתי מחייך חיוך מריר. הכאב, הוא שהביא אותנו להכיר אחד את השני.
כדי שתכיר מעט יותר אותי ודרך הסיפור שלי את האופי של הכאב שלי, אשמח אם תעיין בקישור שבסוף ההודעה המפנה לסיפור שלי. אם תרצה להתכתב בפרטי אשמח לתת לך את מה שעבד בשבילי.
חוסר הביטחון של בת הזוג, הארוסה, הוא לא רק שלה - הוא גם שלי. אני חסר ביטחון האם אני אוהב אותה באמת, והרי, כפי שאשתי צוחקת עלי מדי פעם - כשאני מחמיא למראה שלה, יש אחרות שאני מוקסם מהן, או לפחות מוקסם בפוטנציה. ולא רק היא יודעת את זה, גם אני יודע את זה, וזה מפחיד או מביך, או מטריד, או מעורר חרדה. יש אנשים שלא מבינים למה כי הם חשים ש'מותר להם' וקשה להם להזדהות עם הכאב של האישה, אבל הטיפוסים התלויים יותר, ומחפשי האישור, מהסוג שלי, יודעים גם יודעים.
אחרי שתקרא את הסיפור שלי, וסיפורים דומים באתרא קדישא הדין, אשמח אם תספר מעט יותר על עצמך, מה פירוש 'מכור', ומה פירוש ש'סיפרת' לה. מה סיפרת, או ליתר דיוק 'איך' סיפרת. זה נס גלוי שסיפרת לה, אבל לעתים למרות שאנחנו מספרים, משהו בנו עושה את זה לא נכון, מדבר בניתוק, על העובדות, ומנסה לפרוש את הכל כדי לבחון האם את אוהבת אותי גם אם וגם אם ולמרות ולמרות...בדיוק כמו שאני מתחנן שאלוהים יסלח לי, אני רוצה לקבל את האישור ממנה. כדי שאוכל להאמין במה שאני עצמי מתקשה להאמין - שאני אהוב עם ובגלל ולמרות.
ואז, כשמתגלה שארוסתי/אשתי עם כל גדולתה, היא רק בן אדם, הנואשות שלי הופכת מהר מאוד לטינה - אם את לא מקבלת אותי כאן, אז כל הקשר שלנו לא שווה כלום, ואת לא מבינה אותי, ואני לא אספר לך יותר בחיים שום דבר, ובמקום לראות את הפצע המשותף שהמחלה הזו יוצרת בעולמנו, ואת הקושי הזוגי להתמודד איתו, אני הופך את זה לאישי.
זו המורכבות על 'רגל אחת'; כדי לעשות שיחות כאלה נכון, צריך קודם כל להבין נכון את המחלה - לבדוק האם אתה מכור וכן הלאה, בלי זה לעתים כוונות טובות מובילות לרגשות קשים ולא טובים כלל.
ומי יודע, אולי כשאול המלך בשעתו, באת לחפש אתונות (איך להתמודד עם), ותמצא מלוכה (נקיות, שלווה, תחושת שלמות פנימית ועוד כהנה וכהנה).
אתך
נתן במתנה
