שלום חבר
אישית הייתי מאונן כל יום, ולפעמים יותר. הייתי צופה בפורנו כשהיה יוצא לי, שזה לפחות פעם בשבוע.
ניסיתי כל מה שיכלתי כדי להפסיק. ניסיתי מוסר, תפילה, ספורט, ועוד...
אחרי שאישתי עלתה עלי, וסיפרה לרב שלי (שאגב אני עדיין לא מדבר איתו מרוב בושה), היא בנוסף גם התחילה לישקול אם להישאר בזוגיות עם מכור למין. מי יודע, אולי אבגוד בה ? ולמען האמת, פינטזתי על בגידה כל יום. אם רק היה לי הזדמנות, זה היה קורה. היא החליטה ללכת איתי ליעוץ זוגי, והציעה לי, אם מתחשק לי, להצטרף לאתר שהיא שמעה עליו "שמור עיניך". כשניכנסתי לאתר פשוט בכיתי למשך יותר משעה. ראיתי שאני לא לבד, יש עוד כמוני. החלטתי להיות נקי מכאן ולהבא. שרדתי שבוע, זה היה יותר ממה שציפיתי, אבל לא מספיק. אז אחרי שאזרתי אומץ התחלתי להתכתב בפורום. נישארתי נקי 38 ימים. זה היה שיא של כל הזמנים. אבל עדיין הייתי בסיכון שאישתי תגלה שצפיתי בפורנו בנפילה הזאת, ואז.... אז בלית ברירה, החלטתי שבמצבי, סדר העדיפות הראשונה שלי זה להיות נקי. הכל היה טפל. אז מצאתי זמן בסדר יום העמוס שלי להגיע לקבוצה חיה. ואחרי חודשיים של התלבטויות ונפילות הלכתי לקבוצה, מיד הסגתי ספונסר והתחלתי את הצעדים. אחרי חודש של נפילות למרות הקבוצה, הצלחתי להיות נקי עד היום. אישתי כבר ממש לא רוצה לעזוב אותי, אני כבר לא חושב על עצמי כאדם מסריח ודוחה. אני בכנות אוהב את עצמי (דבר שלא יכולתי לומר לפני כמה חודשים).
תמיד יש לי דברים חשובים במקום קבוצה. אבל כרגע אין לי משהו יותר חשוב מקבוצה. עדיף לי לא להתפלל, וללכת לקבוצה. מה לדעתך יותר חמור ? תפילה ? או עריות, בין אדם לחבירו, מחשבות אובדניות, יאוש, ומימילא אני לא אעיז להתפלל ?
לא יכולתי לעשות את הצעד לכיוון נקיות, עד שלא סבלתי מספיק מההתמכרות שלי.
אני מקווה שלא יקח לך מידי הרבה זמן, כדי לסדר סדר עדיפויות מתאים לך (לאו דווקא קבוצה, אבל משהו שיעבוד).
אוהב
