אני כבר למעלה מעשר שנים מכור לתאווה, או לפחות מנסה להילחם בתאווה. לפעמים אני מצליח הרבה ולפעמים אני מצליח פחות.
אם לא הייתי מקבל אינטרנט, כנראה שלעולם לא הייתי מגלה את הצד הזה בתוכי.
לפעמים אני חושב מה היה קורה במהלך עשר השנים הללו אם לא היה לי את הפוי'.
אני חושב שהייתי נהנה הרבה יותר בעשר שנים הללו אם לא היה לי את הפוי', אני זוכר כמה הייתי מאושר לפני הפוי', וכמה הפוי' הרס לי את האושר.
אבל אני גם מברך את הדברים שאני מוצא כמובנים מאליהם, מים נקיים וחשמל ואוכל.
אני חושב שזה יהיה בסדר לומר, שכאשר התחלתי ליפול בתור נער, אני נפלתי בעודי מסתכל על התמונות של הדוגמנית הידועה בר רפאלי. אני כותב את השם שלה כי אני מניח שאין גבר בישראל שלא מכיר אותה, בהתחשב בזה שהיא הייתה ועודנה נמצאת על שלטי מנקרי עיניים בכביש.
שאני הייתי נער לפני כעשר שנים, בר רפאלי הייתה האישה הכי יפה בישראל ללא תחרות. ותמיד יכולת לשמוע שיחות ברחוב כמו "היא יפה כמו בר רפאלי" או "מי היא חושבת שהיא, בר רפאלי ?". זה היה סוד גלוי שכולם ידעו מי זאת, כולל הדתיים והחרדים, היא הייתה בכל עיתון ובכל שלט בישראל. גם אם רצית לפספס אותה לא היית מצליח.
אך כיום, בר רפאלי הזדקנה מעט, יש לה קמט או שניים בעיניים, וזה כבר גורם לי להימשך אליה הרבה פחות. מה שגורם לי להבין כמה התאווה אכזרית כלפי הנשים כמו שהיא אכזרית כלפי הגברים.
התאווה לא סלחנית, קמט קטן בפניה של הדוגמנית והעסק של הדוגמנית מתמוטט, או שהוא מתמעט מאוד. אין פלא שהן עובדות קשה להצטלם בכל פרויקט אפשרי, כי הן יודעות טוב מאוד שהזמן שלהן בעולם הזה קצוב. ואולי זה לקח שאפשר ללמוד מהן לחיים.
אני גם זוכר פעם שראיתי באינטרנט מסיבת סלבס , ובה אחת הדוגמניות הנודעות מסתכלת סביבה במבט שאני רק יכול לתאר כעצוב או כהשלמה אם המציאות, לא בגלל שהיא לא יפה, כי היא עדיין יפה מאוד. אלא בגלל שהנוף במסיבה נשלט על ידי דוגמניות צעירות ממנה, והיא מבינה שבעסק הזה של דוגמנות, הסוסים הצעירים תמיד ינצחו את הסוסים הזקנים. והיא מבינה שזה נגמר עבורה.
כיום, אם אני נופל, אני מסתכל בעיקר על תמונות של שני דוגמניות בלבד. כבר כמה שנים שהן בעיקר מושאות התאווה שלי.
וזה קצת משעשע אותי, כי זה מרגיש כמו נישואים יציבים אפילו בפוי', אני לא מחפש עשרות נשים חדשות, אלא כל הזמן מתמקד בישנות (אני לא אוהב להסתכל בסרטוני פוי').
אם אמשיך להיות מכור, אני מניח שגם הדוגמניות שאני נופל עליהן כעת, יזדקנו להן בהמשך, ואני אחליף אותן בחדשות. אני מתפלל שזה לא יקרה. ושאלו יהיו האחרונות.
אני לא חושב שזה היה טעות להיכנס לאינטרנט. כי האינטרנט הוא חלק מחיינו וזהו זה. פעם הניסיון הכי קשה היה אם להכניס טלוויזיה הביתה או לא. והיום זה הניסיון הכי קל בעולם.
אז אני שמח שנכנסתי לאינטרנט, אני שמח שנפלתי, אני שמח שנפלתי כי זה עזר לי למצוא כלים ודרכים לעזור לאחרים פה בפורום לא ליפול. ואני מקווה שבעתיד אף אחד לא ייפול.
עריכה:
אין ולעולם לא תהיה אישה יפה.
יש רק אישה שיפה לתקופה קצובה בחיים שלה. ואפילו מהתקופה הקצובה הזאת נהנות רק חלק קטן מהנשים, לא כולן.
היופי מתחיל מגיל 15 בערך ונמשך עשרים שנה עד גיל 35.
זה לא משנה אם הבחורה עשירה או חכמה, גבוהה או מצחיקה. היא תהיה יפה רק למשך 20 שנה בלבד בחיים שלה.
ולא מדובר פה בירידה הדרגתית ביופי.
אני לא מדבר פה על מצב שאישה יפה בגיל 25, ואז היא תשאיר תשעים אחוז מהיופי שלה בגיל 37.
אני מדבר פה על ירידה משמעותית ביופי של האישה, כזאת שתגרום לי להפסיק לפנטז עליה ולהתחיל לחשוב על נשים אחרות. צעירות יותר.
אם ניקח את בר רפאלי כדוגמא, היא הייתה מושכת מאוד בגיל 23 ובגיל 25 ובגיל 27 בדיוק באותה מידה בלי שינוי בכלל בראש שלי.
אבל עכשיו כאשר היא בת 37, המוח שלי ממש לא רוצה לשמוע או לראות את בר רפאלי, הוא פשוט כבוי בקשר אליה. היא כבר לא מעניינת בכלל.
הדרך בה התאווה קובעת מה נחשב אישה להימשך אליה ומה לא נחשב אישה להימשך אליה. הוא תהליך לא סלחני.
כלומר אני מרגיש בבשרי ממש איך כל הגוף שלי מכוון למצוא דווקא נשים בין גילאים 15 לגיל 35, ולהימשך אליהם דווקא.
וממש כמו שאין לי שליטה על כך שאני חושב שאישה מסויימת היא מושכת, כך אין לי שליטה על כך שאני חושב שאישה מסויימת היא לא מושכת.
ואני זוכר שניסיתי בכל זאת לראות תמונות לא צנועות של בר רפאלי בגילאים המבוגרים יותר ולנסות לאו' עליהם , אבל לא הצלחתי כי המוח שלי סירב להתרגש מהם.
