אוהבים אותך מאוד, תודה על השיתוף.
קראתי בצער והזדהות את דבריך.
אני מזהה אצלי הרבה מהתסמינים שכתבת עליהם, המופיעים אצלי מפעם לפעם לפי התקופה. 
העיקר לנסות להתמיד בדרך מסויימת ולהיות יציבים.

בהצלחה רבה בעז"ה!

יישר כוח על השיתוף!
מאוד מזדהה עם מה שכתבת בעניין סממני הקדושה. אני חושב שהרבה חווים את שחווית בעניין הזה, כך קראתי גם בשרשורים אחרים כאן בפורום.
מצער לקרוא את שאתה כותב ובכל זאת שמח שאתה ממשיך ולא מתייאש.

ברוך ה' נכנסתי לשתף שאני שוב צובר את הימים שלי ומקווה להמשיך לצבור אותם. אתמול הצלחתי להניח תפילין בבוקר אבל תפילה ולימוד עדיין לא, מקווה שהערב אוכל לעשות את זה למרות כל היצר הרע שיש.
בעזרת ה יהיה לי את הכוח לעמוד בנסיון הזה ובכך להוסיף עוד אור וקדושה בחיי, שכנראה יכניס גם את התאווה לחיי אבל מה שווים חיים בלי קדושה?
המתגבר

ברוך ה' עוד ימים עוברים והרצף גדל לו.
כנראה שהחיים המורכבים היו לא מספיק מורכבים והקבה החליט שצריך להוסיף גם אפקט של קורונה ובידודים של כל המשפחה אבל בעזרת ה נצא מזה מחוזקים ומאושרים.
יאללה תכף שבוע נקי..

תודה על השיתוף, בהצלחה בהתמודדות עם כל הקשיים.

אוהבים אותך!

ברוך ה' אני משלים שבועיים נקיים, וברוך ה' עבר בהצלחה מרובה.
אתמול הייתי לבד בבית ונזכרתי בדברי הרמב"ם על תשובה אמיתית והיא כאשר נמצא בשיא כוחו וחוזר לאותו מצב שבו נפל בעבר ולמרות שכל הדברים מאפשרים הוא מצליח להתגבר.
וזה היה בדיוק המצב. הייתי לבד עם חוסר חשק בכלל, מה שאומר שהיה לי הרבה חשק לתאווה, ולמרות שהייתי במחשב לא התקרבתי לתאווה כלל אלא ישבתי ולמדתי ועשיתי דברים מועלים.
אז כיף גדול לשתף את זה וכיף גדול להיות כאן.
אני יודע שאומנם אני כותב פחות אבל הכתיבה מניעה אותי כל השבוע והאתר הזה עוזר לי.
בשבוע האחרון היו כמה זמנים שרציתי להיכנס לכתוב ואז אמרתי שרק אסיים את זה ואת זה ובסוף לא הגעתי לזה.
לכן עכשיו התיישבתי לכתוב באמצע המשימות כי זה חשוב לי מאוד.
אז בהצלחה לכולם במשימות שלהם, ואני מתקדם לעבר היעדים הבאים שלנו, עוד יום ועוד יום.
ברוך ה' מאז בואי אל האתר השלמתי כאן ימי נקיות מרובים כל כך, אז למרות כל הנפילות אני סופר כל כך הרבה ימים נקיים.
בעבר הייתי סופר ימים נקיים היום אני סופר נפילות מרוב שזה הפך להיות מיעוט שבמיעוט..
אז שבת שלום לכולם.
המתגבר

תודה על השיתוף המחזק. שמח בשמחתך!

היי חברים ישנים ודואגים, ושלום לחברים החדשים..
אני המתגבר, נמצא כאן מעל שנה ברוך ה',
תודה על שנה שלמה של עליות בעיקר למרות כל הנפילות.
תודה על רצפים לא נורמאלים ולא מכוחי.
תודה על כל החברים שהכרתי כאן, גם אם את רובם באופן וירטואלי אבל בזכותכם אני נכנס לפורום הזה ורוצה להשתנות.
כמובן שאתם רק הטריגר אבל הסיבה האמיתית היא שאני רוצה להיות טהור יותר, קרוב לה', אבא טוב יותר, בעל טוב יותר, ובעיקר ילד טוב יותר של ההורים שלי.
אני רוצה להיות דוגמא של אדם טוב וישר שרוצה להוסיף טוב, אני רוצה להיות אדם שמח.

אתמול התחלתי מחדש את הכל. עשיתי איפוס לטבלאות, איפסתי ספירות ואיפסתי שקרים.
אני כאן בצורה שלמה יותר. בצורה אמיתית.
העצבות הגדולה שנכנסתי אליה היא אוסף של אילוצים בחיים שהובילו לאילוצים אחרים וריקנות גדולה השתלטה על חיי, אני לא אוהב את זה ואני עוצר את זה.

היום בבוקר התעוררתי לתוך מציאות מוזרה לי, אבל אני שמח עליה מאוד. זה הראה לי שאני בכיוון הנכון.
אתם שואלים בטח מה כל כך מוזר?
אז זהו שהתעוררתי לתוך שאלה קשה מה אני שונה מאדם חילוני? הוא לפחות לא צבוע, אני גם צבוע!!!
מצד אחד זה היה קשה מאוד, אבל גם מעודד מאוד. כי זה הראה לי שאני מודע לעצמי ולחסרונות שלי.
למה חילוני? בחודשים האחרונים אני לא מתפלל בכלל, אני יודע מה תגידו שגם אתם, אבל אני גם לא מניח תפילין, ורק בימים בודדים אני מצליח לגנוב תפילין בשקיעה. לימוד תורה גם התפוגג גם כאשר ניסיתי לקחת לימוד של שלוש דקות בלבד כל יום.
ועוד ועוד...
אומנם אורך החיים שלי הוא דתי, כי אני נוטל ידים ואני שומר שבת, אבל הריקנות אכלה אותי לגמרי.
אני שהייתי אברך שלומד תורה מהבוקר עד הערב, אני שאהבתי תורה (אני עדיין אוהב, מבטיח לכם!!) אני שהצטערתי על כל תפילה שהפסדתי. מרגיש ריק, מרגיש שקרן.

אז אחרי אוסף העצבות הזאת, והאפסות הזאת. החלטתי לצאת לדרך חדשה.
די לאומללות, אמרתי לעצמי בוא תעשה מאמץ להוסיף אור איפה שאפשר. תתחיל משבת הזו שבה תשתדל ללמוד תורה בשמחה תשתדל להתפלל.

הקושי הגדול הוא שאשתי התרגלה שבגלל אילוצי החיים אני מתפלל בבית או לא מתפלל בכלל וזה לא ממש מפריע לה, ועכשיו זה מרגיש קצת לשנות סדרי עולם.

האם זה אפשרי? בהחלט!!

ההבנה השנייה (ובזה אסיים היום) שתפסה אותי היא שככל שאני מתקרב ורוצה ללמוד ולהתפלל ולהקפיד על דברים ואני קרוב לקדושה ככה היצר יושב עליי ולא מניח לי לרגע... לפני הנפילה הקודמת צברתי רצף של יותר מ50 יום נקיים מאוננות וצפייה בפורנו, ולא היה לי שום רצון גם ליפול. וזה גם הייתה התקופה הכי נוראית שלי בעבודת ה', בלי תפילה אחת בלי לימוד תורה בלי כלום. ופתאום עכשיו שאני מנסה להתקרב הכל ניהיה מסובך.
אבל די תירוצים. דברים גדולים מגיעים מתוך מאמץ ומאבק. 
אז אני יוצא למסע עם יום אחד נקי, אבל זה אחד יותר מהכל.

תודה לכל החברים ששאלו מה קרה לי בפרטי והתעניינו, תודה על התמיכה.
מקווה שהפעם אהיה כאן על אמת.
שבת שלום
המתגבר

יישר כוח המתגבר!
איך עברה השבת?

היי חברים, צהרים טובים.
אז ברוך ה' חמישה ימים נקיים באוננות ופורנו. נקיים לגמרי למרות חשקים כאלה ואחרים כל פעם שאני מתיישב או מנסה להתמיד במשהו.

שבת עברה בצורה כמעט מושלמת. התפללתי את כל התפילות- ערבית שחרית מנחה וערבית של מוצא"ש. זה לא קרה לי כבר חצי שנה. ולא כי אני עצלן או משהו, אלא פשוט אשתי לא במצב טוב לתפקד ואני נמצא עם הילדים בבית, ופתאום השבת נחה עליה הרוח והיא אמרה לי בערב ובבוקר ללכת לתפילה הייתה הרגשה מצויינת. גם בצהרים היא הלכה לנוח ואמרה לי להעיר אותה חצי שעה לפני מנחה כדי שאספיק ללכת... באמת לא יודע מה קרה...
ובזמן שהיא נחה, ובזמן התפילה הספקתי ללמוד תורה, אויי כמה שזה היה חסר לי...הצלחתי להשלים פערים של שבועיים אחורה וידעתי לשים את הגבול שלא יהיה מוגזם מדי ודמיונות.

אז כל הטוב הזה החלטתי להתחיל מחדש, לקום לתפילות להשתנות.

אבל לצערי הגיע יום ראשון ובלילה של מוצאש הילד הקיא ושילשל כל הלילה אז קמתי להיות איתו וגם ככה הייתי עייף משבת אז לא קמתי לתפילה, ושוב לא התפללתי והנחתי תפילין. וככה היה גם ביום שני, ביום ראשון בלילה היינו במיון עם אשתי אז שוב חזרנו מאוחר והיה לי "תירוץ" לא לקום בבוקר כמו שתככננתי...
והיום בלי שום תירוצים סתם שרפתי את הבוקר במקום להתפלל נורמאלי. וככה אני שוב בעבודה ועדיין לא התפללתי ולא הנחתי תפילין.

אז רצון יש בשפע, ביצועים קצת פחות...

בשבת למדתי שו"ע והגעתי לסימנים של לימוד תורה בלילה, וראיתי כמה חשיבות יש ללימוד תורה קבוע ביום, וכמה חשוב לעשות לו זמן קבוע אחרת הוא בורח. ככה אני מרגיש שהנה עבר לו ראשון ושני ועכשיו גם שלישי ולא למדתי את הלימודים היומיים שלי..
מקווה שעכשיו אשב ללמוד קצת כדי לעשות לזה עצירה..

תודה לכם שאתה קוראים את הדברים, ודוחפים אותי להמשיך לכתוב ולהתקדם..
המתגבר

אוהבים אותך תודה על השיתוף הכנה ! 

אני מאוד מזדהה איתך אצלי גם יש ניתוק לפעמים מהמצוות בעיקר תפילות.. 

אני מצאתי שזה קשור מאוד למחלה, לא רק לאוננות או פורנו וכיוצ"ב.. אלא המחלה שלי שמנתקת אותי מאלוקים במשמעות האישית, בקשר העמוק,ובידיעה שהוא אוהב אותי למרות הכל ולא יעזור זום דבר שאני אעשה.. 
זאת אומרת 'בראש' ובאינטלקט  תמיד ידעתי (או חשבתי שידעתי)  את זה והסברתי את זה בשיעורים  ואפילו שכנעתי אחרים.. 

אבל בלב לא הרגשתי שהוא באמת אוהב אותי ומשוגע עלי ממש! 

התוצאה היתה שפחדתי לעמוד בקשר ישיר מולו, נכון שמפעם לפעם או בימים קדושים הצלחתי, אבל ביום יום ניסיתי להימנע מכל קשר אישי וישיר עם אלוקים, 

רק להיום דרך עבודת הצעדים אני מרגיש את הקשר הזה, מרגיש את האהבה הזאת של אבא, 
וראה איזה פלא אני לא צריך לדחוף את עצמי להתפלל אני רץ לשם ברצון.. 
נכון שלא כל יום ונכון שהראש שלי תמיד מסביר לי למה זה לא מספיק ולמה עם מה שעשיתי לא מסונכרן עם הסעיף קטן הכי נידח...אז אני לא שווה כלום. 

אבל רק להיום זה עוזר, 

מה שעזר לי היה עבודה חזקה על צעד 2 מתכנית 12 הצעדים עם ספונסר וחברים, 

אני מאוד מזדהה עם הכאב שלך מכיר על ממילה ! תודה ששיתפת! 

ממש משמח לקרוא את שכתבת
איזה חסד השם עשה איתך בשבת. תראה כמה השם אוהב אותך ורוצה בטובתך!
שים לב שרק לפני 3 ימים כתבת שבמשך מס' חודשים לא התפללת ובקושי הנחת תפילין. אני לא מאמין שברגע אחד זה ישתנה. אני חושב שזה מצריך סבלנות ועקשנות מצדך ולאט לאט אתה תגיע לזה.
מה שהכי חשוב זה הרצון שלך ויש לך הרבה!

תמשיך כך!

בוקר טוב,
קודם כל ממש תודה עשר שמעון ומשתמש 1 על התגובות המדוייקות כל כך.
הרגשתי כאילו אני כותב אותן.
לצערי נפלתי שוב, למרות החיזוקים שלכם, ואולי כמו שכבר אמרתי בעבר ככל שאני מתאמץ להתקרב ככה היצר מנסה לגרש. אתמול אומנם לא התפללתי בסוף, אבל הספקתי ללמוד איזה שעה תורה ולשמוח בה ולהתמלא ממנה, מה שמאוד הפריע ליצר שלי שהחליט לבוא לביקור דווקא ביום שבו אשתי יצאה לאירוע ונשארתי לבד, עייף מתוסכל ומבואס. וזה המתכון המושלם לנפילה.
קמתי היום בבוקר עם משפט אחד בראש:

"רוממות אל בגרונם וחרב פפיות בידם"

פתאום המשפט הזה קיבל פשט כל כך אחר. כמובן שזה מוציא אותו מהקשרו אבל זה מה שהרגשתי.
אני מדבר גבוהה גבוהה ומרגיש קרוב לה' (רוממות אל בגרונם) כאשר בפועל חרב פפיות בידם, בפועל הידים שלי משמשות כחרב להמית את הנשמה שלי.(וחרב פפיות בידם)...

אבל אני מבטיח לכם שהחיזוקים שלכם והעידוד שלכם לא הולך ריקם, הוא נצבר ונערם ומכין את הקרקע להצלחה הבאה.
אתמול היה לי רגע לפני שהתחלתי לחפש מה לראות שאמרתי לעצמי למה לך? יש לך כבר חמישה ימים אתה מצליח להתרומם, למה לך? גם הזכרתי לעצמי שעוד מעט פורים ומה יכול להיות יותר טוב מלבוא לפורים עם מצבור של ימים נקיים?
אבל אז נכנס לי לראש אבל אתה רוצה, ויאללה גמור עם זה וזהו..
אז זהו יוצאים לדרך חדשה ישנה, צוברים ימים באופן בודד, רק להיום. מנסה ליצור קשרים ישנים שעזרו לי בעבר, ומקווה שמתוך העשייה נראה ישועה..
יום טוב לכולם
המתגבר

אחחחחח! 
הכנות שלך ממש חשובה! 
מאוד מזדהה, 
התחושה של דיבורים דיבורים ובסוף המעשים.. 
אצלי זה גם ככה, ליפול בפורנו חצי שעה אחרי שמסרתי שיעור.. התחושה של השקר כאילו אני מדבר ומדבר ובסוף כל זה לא שווה כלום, 

מה שעזר לי מול הרגשות האלו היה הצעד הראשון שאני צריך להפנים כל יום מחדש, 
אני חולה, יש לי מחלה קשה שגורמת לי לניתוק וככה אני יכול לדבר על רוממות אל.. ובסופו של דבר להוציא לו אצבע משולשת..(כביכול..) 

ביום שאני מוכן לקבל שאני חולה, זה עוזר לי מול הרגשות האלו, אבל אסור לי להיתקע שם, 
להיתקע במחשבה שאני חולה ולכן אני בסדר, 

אם אני מבין שאני חולה יש לי אחריות מלאה לקחת את התרופות שלי. 

אוהב אותך מאוד מתגבר היקר, אתה חשוב כל כך לפורום ולהחלמה!

כל הכבוד על הנחישות שלך המתגבר!
יש לך רצון חזק להצליח וזה חשוב מאוד בכל התהליך שאתה עובר.
בהצלחה!