דובי, ענק!

השאלה היא גם מה נקרא מכור ומה נקרא לצאת מזה.
אם מכור זה אדם שתמיד יחפש את זה ולא יוכל לעצור עצמו בכל מצב ובכל מחיר הרי שביום שהוא יחדל לחפש את זה וירגע מהצורך הבילתי נשלט הרי שהוא יצא מזה.
אם לעומת זאת כל אדם שעובר ברחוב ונקלע מולו מראה לא הכי צנוע הוא לא עוצם עיניו ותקרא גם לו מכור אז מה ההבדל בין זה לאדם שמדבר לשה"ר?

מכור הוא בדיוק האופציה הראשונה שכתבת.

גם כאשר אני חדל לחפש את זה - אני לא נרגע מהצורך הבלתי נשלט ולא יוצא מזה.

היתה לי שנה נקיה בה לא חיפשתי ולא פעלתי על התאווה, אבל לא יצאתי מזה. זה התפוצץ לי בפרצוף וזה כאב נורא. לא שווה לנסות. תנסה לברר עם החברים שנקיים כבר תקופה, האם הם "נרגעו מהצורך הבלתי נשלט" או שהצורך הבלתי נשלט עדיין חי ובועט, ורק שבחסדי שמים התאווה לא פעילה.

זלמן היקר,

אני מאוד מאוד מודה לך שענית.
הייתה פה איזו תגובה שגרמה לי קצת לכעוס והתאפקתי לא להגיב.

אז תתחיל בבקשה צעדים את צעד ארבע... הגיע הזמן להיפטר מהטינות האלו שנורא מסוכנות לנו - המכורים.

זלמן, אתה המרגיע הלאומי. אשריך!

זלמן,

אתה בהחלט צודק.
כתוצאה מהמודעות שהביאו לי הדיבורים והקריאה על צעד 4, התאפקתי ולא נתתי לעצמי לכעוס.
הרי אף אחד לא באמת רוצה להכעיס אותי אז למה לכעוס לחינם?

ב"ה

לצערי נכשלתי שוב  :'( :'( :'(



חחח סתם :D .. חברה זה פשוט עבר לגמרי ב"ה.. ועוד יותר מזה.. עכשיו כשאני יודע שבתקופה כשהייתי עושה את העבירות האלה הייתי יותר עצוב ויותר דכאוני (כמו שפירטתי בתגובות או באשכול עצמו, לא זוכר), אני לא רוצה לחזור לזה בחיים ולא לעשות את זה שוב, יותר ממה שלא הייתי רוצה לעשות את זה עוד לפני שהתחלתי עם זה..

ההצעה שלי למי שעדיין נכשל, לסיים עם זה כמה שיותר מהר, זה יהיה הרבה יותר קל כמה שיותר מהר, לפני שזה יתפתח ויתנפח ויגיע להיות תאווה ענקית.. (את האמת שכבר מהתחלה זה נהיה תאווה ענקית, אבל התכוונתי לתאווה ענקית עוד יותר) כמובן שאני ממליץ לקרוא את שאר הטיפים שכתבתי באשכול..

כמובן שמי שיש לו תאווה מפלצתית שלא יתייאש , אני חושב שיש פתרונות להכל ב"ה, כשם שאפשר לקלקל כך אפשר לתקן..

מאחל לכולם ב"הצלחה :D

whiteandfair כתב on 14 יוני 2012 12:24:


בס"ד
צריך זהירות רבה בעניין זה ראה מה הגמרא בקידושין מספרת
www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=20&daf=81&format=pdf
רבי מאיר הוה מתלוצץ בעוברי עבירה יומא חד אידמי ליה שטן כאיתתא בהך גיסא דנהרא לא הוה מברא נקט מצרא וקא עבר כי מטא פלגא מצרא שבקיה אמר אי לאו דקא מכרזי ברקיעא הזהרו בר' מאיר ותורתו שויתיה לדמך תרתי מעי ר' עקיבא הוה מתלוצץ בעוברי עבירה יומא חד אידמי ליה שטן כאיתתא בריש דיקלא נקטיה לדיקלא וקסליק ואזיל כי מטא לפלגיה דדיקלא שבקיה אמר אי לאו דמכרזי ברקיעא הזהרו ברבי עקיבא ותורתו שויתיה לדמך תרתי מעי  (עיין שם גם בפרשנים ובמבארים)
אז אם להם היה סכנה כזו! מה נגיד אנחנו אזובי הקיר?

תרגום בבקשה?
לאנשים הפשוטים

מצטרף לדברי דובי..

ברור ששום דבר לא אומר שבן אדם לא יעשה עבירות מחר.. וצריך תמיד להזהר..
אבל מה שאני מנסה להגיד שכשמתגברים על זה למשך תקופה מסויימת, התאווה מתחילה לרדת ולרדת עד שאפשר להתחיל לצחוק עליה.. ואם אני זוכר נכון אז מישהו פה הזדהה עם הדברים שלי , אז זה לא רק אצלי..

זה הטיפ שלי לאנשים, שלא יכנסו לסרט של "מה כל החיים אני יחייה ככה עם המשיכה החזקה הזאת? איך אני יתגבר על זה כל החיים?" כי זה לא כל החיים כל כך קשה כמו שזה נראה, זה רק תקופה מסויימת שזה קשה, אחר כך זה נהיה יותר ויותר קל..

שלום אחי היקר
א. אשמח בשבילך שתמיד תשאר במצב כמו שכתבת.
ב. החיים ובמיוחד של מכור עוברים בעליות וירידות . היום אתה מרגיש מלך העולם , ומחר אתה מרגיש גרוע מסמרטוט(אני מתכוון בדוגמאות אלו לעצמי והרגשתי)  ובגלל שינויי מצב רוח קיצוניים כל כך, על מה שנראה קל כ"כ היום, עלול להיראות קשה מוות מחר.
גם מי שנקי הרבה זמן .

יוסיפו חברי הבקיאים והמנוסים מנסיונם

לסיום אני מאחל לך שתמיד יהיה לך הכי קל
יום נקי

אני שומע מחברים שנקיים זמן רב, שאכן חווים שחרור מהאובססיה רוב הזמן.
אך מנגד בוודאי לא צוחקים עליה- ההפך, תשמע מהם שהם עדיין חסרי אונים מול התאוה ומאמינים שביום שיפסיקו את הפעולות הם יפלו.

מי שעושה את הצעדים ומכניס את אלוקים לחיים שלו- יוכל לחוות שחרור- כל זמן שיהיה במצב רוחני תקין.

לפי מיטב זכרוני, המקרה שלך הוא מבין המקרים הקלים שיצא לי לראות במשך שהותי בפורום הזה.
לכן, מה שהתרחש אצלך איננו מדד לגבי רוב המכורים כאן, שבאמת התמכרו לתאווה באופן חזק מאוד, שכמעט ולא ניתן לנתקו, כמו שבעצמך אתה אמרת שלא להפוף את התאווה למפלצת ענקית עוד יותר...
לכן, הבשורות שלך משמחות אותי, כי אני רוצה אדם שהצליח לשמור על קדושת המחנה הפרטי שלו, אך מאידך אני לא מתרשם כל כך בשביל שאר המכורים כאן, לעניות דעתי.