תודה לך לוחם אמיץ על המילים החמות!
נשמע שאתה במקום בריא ממני ועברת משהו דומה.
אשמח לדבר איתך בפרטי או בדרך כלשהי כדי שתעזור לי להגיע למחילה.
אוהב אוהב ה'

אני רוצה לבקש סליחה, אולי לא מימך, כי אולי לא פגשתי אותך אף פעם, אבל מכל האנשים שלפעמים "פספסתי" אותם.
לא הייתי "מקובל" יתר על מידה, ולא הייתי שחצן או חריג, הייתי די בסדר עם (כמעט) כולם, אבל כשאנחנו מתבגרים אנחנו רואים את החיים קצת אחרת, במבט לאחור אני יודע שבמצבים מסויימים הייתי נוהג עם חלק מהאנשים קצת אחרת, ומנסה להאיר להם יותר את החיים.
מקווה שתסלח(ו) לי.
אוהב ה', מאוד התחברתי לאשכול.
וגם בשבילך תנסה למצוא את הכוחות לסלוח לאנשים, לא (רק) בשבילם אלא (גם) בשבילך.
אוהב.

אתה רואה, בסוף הגעתי להגיב גם לך

אוהב אותך מאוד אחי היקר! כמו שכתבו פה לפני אולי זה קשור לטינות. ואולי בכלל לא.
כל מה שיש לנו לעשות זה להשליך את עצמנו לה' שינחה אותנו בדך הנכונה.. לפעמים אנחנו לא מכירים אפילו את עצמנו, אבל הוא.. לית אתר פנוי מינה

אוהב וצריך

במחשבה לאחור, וככל שחולף הזמן מהפוסט הזה אני נזכר,
שבעצם כשהייתי נער וגם כשהייתי ילד, היתה לי לשון ארוכה והייתי מתיז חיצי לעג לכל עבר, בא נאמר לצורך הדיון שכשזה היה פוגע בצוות החינוכי זה לפעמים התבקש אבל גם אודה שלפעמים כל מיני ילדים או נערים בשוליים היו הופכים להיות מטרה לחץ, מי יודע מה זה גרם להם.
באמת צריך לבקש סליחה מכל אלו.

שלום "אוהב ה'", סליחה על התשובה המאוחרת.

יש הרבה דרכים שונים כדי להגיע למחילה.

הדרך הקלאסית של הצעדים, הוא צעד 4 ו9. אבל כמובן שחייבים גם את הצעדים הראשונים כדי להגיע לשם. ואסביר.
צעד 1, אני חייב להחלים. צעד 2, זה אפשרי. צעד 3, אני מוכן. צעד 4, חפירה ארכיולוגית על מי יש לי טינה, ולמה (וכן עלינו ללמוד מה זה באמת טינה). צעד 5, מוציא הכל מהבטן, ומשתף חבר. צעד 6,7, מוכן כבר לא לסבול מהם. צעד 8, במי אני פגעתי. צעד 9, מוכן לתקן את מה שעשיתי רק ע"י הדרכה ממישהו. צעד 10, ממשיך להישאר נקי מטינות ופגיעות כל הזמן. צעד 11, מקשיב לכוח עליון במקום תמיד לדבר. צעד 12, עוזר לעוד חבר עם ההתמודדויות שלו.

מה שגם מאוד עזר לי זה להכיר את שלבי המחילה. קודם כל אני חייב להכיר בכעס שלי על מי שפגע בי פיזית, מילולית או נפשית. אח"כ אני מודה בכעס שלי על מי שלא כ"כ קשור לטינה, כמו ההורים שלי שלא תמחו בי, המורים שלא הצילו אותי, או שלא עודדו אותי להיות פתוח יותר. אח"כ אלוקים שבסופו של דבר אחראי על הכל.
ורק אח"כ אני עובר לשלב הכאב. אני מודה בכאב שלי. ואני מנסה להבין את הקשיים של אלה שפגעו בי. אולי הורים גרושים גרמו לילד להרגיש אשם על גירושי הוריו (נפוץ), ולכן הוא הרגיש צורך להשפיל אותי, מסכן. כניראה שלהורים שלי לא היה הדרכה מתאימה מההורים שלהם.
וכך לחפש ולדמיין מה יכול ליגרום למישהו להרגיש כ"כ מסכן עד שהם היו צריכים לעשות את מה שעשו (והם היו חייבים להרגיש מסכנים כדי לעשות דברים כ"כ מגעילים). (אלוקים לא היה מסכן, אבל היה לו איזשהו תוכנית שיקח לי זמן להבין, אם בכלל).
ואז מגיע שלב המחילה, השלב שבו אני באמת מרחם עליהם ומתפלל בשבילם להפסיק ליסבול.

לפעמים צריך לחזור על התרגילים והצעדים שוב ושוב, עד שמרגישים שיחרור טוטאלי.

דבר אחרון שמאוד עזר לי, זה דמיון מודרך שבו אני המבוגר חוזר לילד (אני) שסובל ותומך בו בדרך שהוא היה צריך אז.

יש כ"כ הרבה עצות ודרכים למחול, ספרי פסיכולוגיה, עזר עצמי, מוסר... קבוצות 12 צעדים וספונסר (מדריך). פסיכולוגים ויועצים למינהם. לכל אחד עוזר דברים אחרים. לי עוזר קצת מהכל.

אני מקווה שתזכה להרגיש שיחרור מטינה. אין הרגשה רעה וכיפית בו זמנית מטינה מוצדקת. ואין הרגשה טובה וכיפית כמו השיחרור ממנה.

אשמח לישמוע ממך בפרטי אם תירצה.

בהצלחה אוהב

שכחתי להוסיף, שהיום אני כבר לא סובל מטינות העבר ברוך ה'.

איי, שורף.
ממש לא קל.

הדבר שהכי עוזר לי זה קודם כל להבין שזה תהליך, לא ביום אחד נשתחרר מהטינות שלנו, הצעדים הם דרך מצוינת להחלים מבפנים, בצורה עמוקה ואמיתית, קח ספונסר ותתחיל לעבוד צעדים, יקרו לך ניסים, בשבילי זה עובד גם היום.

שלום לך אוהב ה'.
(קורא את הפוסט באיחור קטן...) 

אני קראתי פה המון המון סבל ומצד שני המון המון טינות. 
אז קודם כל אוהבים, שנית יש סיכוי לסלוח, אני הצלחתי.
שלישית, אני קורא בין השורות הרבה אשמה על החברה שלך שהם אלו שגרמו לך להתמכרות, אני מאמין שאלוקים ברא אותי מכור, התגובות הטבעיות שלי גרמו לי להתנהג עם החברה שלי בצורה מסוימת ולהתמכר.

מתגעגע.