שלום אח יקר לפי הבנתי אפשר לצאת מזה לגמרי לא שלא יהיה לך תאווה יהיה כל החיים אבל האובססיה תרד פלאים אם תעשה פעולות ותקח אחריות על מעשיך ברגע שתדע שיש לך בחירה מלאה לצאת מזה ולא לאונן יותר יש תיקון יש תקווה ה עוזר לנו אבל רק בתנאי שנדע לקחת אחריות על מעשינו.

מצרף לך את דברי הרב קוק היקרים מפז באורות התשובה פרק טז א:" אחד מהיסודות של התשובה, במחשבתו של האדם, הוא הכרת האחריות של האדם על מעשיו, שבא מתוך אמונת הבחירה החפשית של האדם. וזהו גם כן תוכן הוידוי המחובר עם מצות התשובה שמודה האדם שאין שום ענין אחד, שיש להאשימו על החטא ותוצאותיו, כי-אם אותו בעצמו. ובזה הוא מברר לעצמו את חופש רצונו ועוצם יכלתו על סדרי חייו ומעשיו, ומתוך כך הוא מפנה לפניו את הדרך לשוב אל ד', לחדש את חייו בסדר הטוב. אשר יכיר שהוא מוצלח בעדו כאשר ישאב ממקור הדעת, המתחבר אל קדושת אור התורה, המשיבת נפש. "

בהצלחה אח יקר

אח יקר. לא מכיר אותך, אבל אני מרגיש חיבור לכל מילה שכתבת. 
תיארת כל כך הרבה דברים שאני מזדהה איתם לגמרי.
אין לי מה להגיד לך איך יוצאים מזה כי אני כבר שנה בתוכנית, ועדיין לא הצלחתי לעלות על דרך.
אבל דבר אחד חשוב לי לומר. הדרך להחלמה ולשינוי מהותי בחיים עוברת בקבוצת החיות, בלקיחת ספונסר ולעשות את הצעדים. 
גם אם אמנם אני עדיין לא נקי ונופל, החיים שלי ישתנו לגמרי מאז שהגעתי. היכולת לדבר על זה עם חברים ולפתוח את הכל, לשתף, לקבל את האהבה והחום שהחברים מרעיפים עליך. זה שינה אותי, זה עוזר לי, זה מרגיע אותי. זה נותן לי שלווה בחיים, ואני מאמין (לא. תמיד אבל אני משתדל לזכור ולרצות להאמין) שיום אחד גם אצליח לעלות על דרך ולהישאר נקי.
אמנם אני כותב לך את ההודעה, אבל אני בעצם כותב אותה בשבילי, כדי שאוכל לזכור ולהמשיך להאמין..
אחי היקר, לא מגיע לך לסבול עוד. מגיע לך יותר, מגיע לך אהבה, מגיע לך רוגע ושלווה בעולם. ויש דרך להשיג אותה. היא קשה, היא דורשת, אבל היא ישנה בעולם. 
אלוהים אוהב אותך וכואב את כאבך.
אשמח לדבר איתך. שלחתי לך הודעה בפרטי.

ברוך הבא,
תיהיה עקשן

ברשותך בשל השעה המאוחרת אענה לך בקצרה.
א- הגישה שלך לגבי זה שתצטרך להתמודד עם זה כל החיים, לא אומר שאתה צריך מעכשיו להתמודד לכל החיים.
אתה בסה"כ צריך להיות נקי לאותו היום. זאת אומרת שיש מצב שאתה תיפול מחר, וזה בסדר!
אבל ההתמודדות שלך היא רק להיום.
דבר נוסף לא פחות חשוב, אתה לא במלחמה, אתה לא אמור להלחם. מכיוון שאנחנו לא יכולים להלחם מול המחלה אנחנו ציכים לדעת להכנע לה.
ב- כל יום תנסה לשמור רק לאותו היום, אל תנסה לחשבן את מספרי הימים שעברת וכמה נשארו לך. (משוואה פשוטה של 120*365 פחות הגיל שלך כפול 365 זה מספר הימים שנשאר לך להתמודד), אחרי שעברת כך וכך ימי נקיות, כמו גם הגישה שאם אני לא נקי יום אחד, אז באותו היום מותר לי לחגוג כמה שארצה כי בכל מקרה היום הזה "שרוף".
אשמח להיות פה בשבילך.
לשאלות נוספות או להסבר על הדברים שכתבתי לעיל ניתן לשלוח לי הודעה בפרטי או לחילופין להמשיך את השרשור כאן.
שיהיה בהצלחה רבה!
אוהבים מאוד
אוהב ה'

לכבוד פותח האשכול הרב פלוני הי"ו
לגבי מה שכתבת שבכל פעם אתה מתבאס מחדש על המצב, כי אתה כבר עייף ואין לך כח למלחמה וכו' וכו'.
תשמע טוב חבר יקר שלנו, אתה לא הולך עוד למלחמה בכלל, אנחנו לא נלחמים כי 100% ננחל תבוסה, כל מה שנדרש מאיתנו זה להבין שאין לנו סיכוי להלחם ולנצח, ומתוך הענווה הזו מגיע הקבלה, דהיינו לקבל את המצב שכך רצה בו ה' וזה המצב שאלהים בחר שיהיה, וגם אם זה נראה לנו לא טוב, אלהים יודע שהוא טוב אולי כדי שנחלים ונעזור לאחרים להחלים, או כדי שבעזרת הצעדים נגיע אל השלימות שלא מגיעים אליה אלו שאינם מכורים, או לאיזו סיבה אחרת הידועה רק אליו יתברך.
בכל אופן אנו לא צריכים לעשות חשבון מדוע המצב הוא כך, אלא לקבל את המצב שכך זה אנחנו, ואין לנו סיכוי להלחם בעצמנו אל מול המחלה שלנו מבלעדי עזרתו יתברך, ולכן מהיום אנו כורעים לפניו ומבקשים ממנו "אנא אלי רק להיום תעזור לי להשאר נקי" ה' ילחם לכם ואתם תחרישון.
כאשר האדם מגיע להבנה ולאמונה שאין בכוחו לעשות כלום ללא עזרתו יתברך אז ודווקא אז הקדוש ברוך הוא עוזר לו, ופתאום הוא רואה שהוא נשאר נקי, וגם אם הוא נופל לעיתים רחוקות הוא לא נשבר, אלא הוא מבין שכך ה' רצה, כי אלהיהם לא דורש מאיתנו להיות מלאכים אלא לעשות מה שאנו צריכים לעשות ולא יותר, ואם כל מה שצריך לנו שנעשה הוא לבקש ממנו את עזרתו ואנו עשינו את זה, אז אם נפלנו בכל זאת אין זאת אלא משום שכך הוא רצה ואין עלינו אשמה בזה. אבל ההבטחות הנפלאות שבצעדים הן לעולם יותר לא ניפול כי לאלהים יש את מלוא הכוח והיכולת להשאיר אותנו נקיים, והוא יעשה זאת אם רק נבקש ממנו את זה ונאמין כי בלעדיו לא נוכל להשאר נקיים.

במקביל או בשלב יותר מתקדם אנו עובדים להשתחרר מכל הטינות והפחדים שגרמו לנו "בריחה" אל התאווה, כדי שנסיונות מעיקרם לא יתחילו, וכשנגיע אל השלווה האמיתית לא יהיו לנו יותר שום התמודדויות על התאוה כלל, אז נכון שאנו נשארים מכורים כל החיים אבל זה לא אומר שאנו נשאר להתמודד כל החיים, כי יש לנו את הכלים לתקן את פגמי האופי שהובילו אותנו אל התאווה, ויש לנו אלהים בשמים ששומר אותנו נקיים.

ולגבי מה שכתבת שפעולה עקבית יומיומית נשמע לך מאוד הגיוני , ובאמת ככה ניסית כבר כמה פעמים וראית שזה עובד, אבל בסוף אחרי תקופה אתה נשחק ומדלג ואז שוב נופל. ואתה שואל איך מצליחים לשמור על אותו כאב שהרגשת בחטא וכו' ככה שבעוד חודש, חודשיים, חצי שנה, שנה, כל החיים עדיין תזכור את אותו כאב מהחטא?
התשובה לזה היא פשוט לעשות צעד ראשון כמו שצריך, דהיינו לכתוב לך על פנקס כל מה שעבר עליך בענין התאווה, כמה פעמים נסית להפסיק, כמה פעמים נפלת, בכמה דרכים נסית להפסיק ולא עזרו, כמה היה כואב הנפילות וכו' וכו'. ואחר כך לומר בפה כל בוקר רק 5 מילים  "אני חסר אונים מול התאווה" ולומר את זה שלוש פעמים, פעם אחת לעצמך, ופעם אחת בתפילה לאלהים, ופעם נוספת לחבר.

ושוב.
אוהב אותך מאוד
אריה