שלום חברים.

כהמשך לתהליך הלמידה שלי את עניין התכנית וכו' הצטברו אצלי כמה תובנות מנסיונם של חברים אחרים וקצת משלי. והנה הנם.

באחד הדיונים הלא רחוקים כאן בפורום ביקשתי עזרה מנסיון של חברים בנוגע לבלעדיות 12 הצעדים, וזה כמובן נגע בנושא התורני הכרוך בכך.

אז ב"ה שהאיר עיני וקצת למדתי והנה תובנות בנושא, אשמח כמובן להעשרות הערות וכו':

הבנתי שהתכנית של הצעדים - היא בסך הכל חינוך לדרך ארץ, דרך ארץ שכה חסרה לי, בתכנית מתרגלים כנות, פתיחות, ענוה, נתינה, לקיחת אחריות, הכרת הטוב ועוד. בעיני זה בסיס ראשוני לשייכות אמיתית לעולם של תורה. אני יודע על עצמי כמה אני יכול ללמוד את התורה ולא להיות שם, לחשוב על עצמי על ההספקים שלי על ההתקדמות שלי וכו'. ולכן התכנית הזאת אינה קשורה כלל לתורה, משום שדרך ארץ קדמה לתורה.
חז"ל מלמדים, שהיה באפשרותנו ללמוד את מידת הצניעות מחתול (הוא אפילו לא חיה טהורה), שלמה אמר: "לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם" כלומר לך ללמוד זריזות מנמלה, כמו כן בגמרא מסופר על כיבוד ההורים המופלג של אותו גוי באשקלון שלא רצה להעיר את אביו מהשינה גם בעבור ריווח נכבד, סיפור זה הגמרא מביאה כדוגמא לכיבוד הורים.
בעיני יש כאן מסר שבענייני מידות טובות, אין בעיה ללמוד גם לא מרבנים וכדומה, אם ממליצים לנו ללמוד מנמלה חתול וגוי אז כנראה נוכל ללמוד גם מחברים לא דתיים ואפילו גויים דרך ארץ ומידות טובות. וממילא גם אם האיש שייסד את התכנית הוא מאמין בנצרות, לא אומר שאין לי אפשרות ללמוד דרך ארץ ממנו, הדגש בתכנית הוא על העבודה שלי על עצמי, אבל הקשר עם אלוקים זה בא ממילא, אין שם תכנים של אמונות ודעות.
(בשיתוף האישי של "אביהעובד" משתמע שהוא בתכנית הצעדים על דעתו של אותו גדול שעימו התייעץ). קטונתי לגמרי מכל הרבנים המסתייגים, אבל בנפשי אני מרגיש שנושבת כאן רוח בריאה, רוח שמחה המעודדת עבודה עצמית, אווירה חברית והכלה רבה.

דבר נוסף שהבנתי הוא, שאין בתכנית הצעדים את היומרה על הבלעדיות, ולדעתי הדלה מי שטוען ככה זה בד"כ חברים שלא דייקו בהגדרות.
מוסכם שלדעת "תכנית הצעדים" יש צורך בחוויה רוחנית כדי לצאת מהאובססיה, אבל אין בלעדיות לצעדים. ככה ראיתי שכתבו בשרשור מלפני כ5 שנים שצירפתי קישור שלו. 
כמו כן יש הוכחה שאפשר בלי, החבר "אלי" מספר שהוא נקי בלי הצעדים (מעניין שגם בשרשור מלפני 5 שנים הוא כתב כך, אז כנראה שזה מחזיק לו).

דבר נוסף שהבנתי, כאדם שגדל בישיבה וקרא ספרות קודש בנושא שמע שיעורים וכו' - אין שום דופי בדברי חכמינו ותורתנו על כללי ההתמודדות עם יצר הרע, הכל נכון, אבל אני חולה לצערי הרב, במשך כעשרים שנה מחיי השתמשתי בתאווה נגד רצוני, רציתי מאוד מאוד להפסיק ולא הצלחתי, להיפך רק התחפרתי יותר בבוץ. והמחלה הזו גורמת לי שאני לא מצליח לקלוט נכון את דברי התורה, (הרי דרך ארץ קדמה לתורה וכשמנסים לקפוץ שלבים - הכל נראה בהתאם) הדברים חלפו לידי, אך כיוון שאני שקוע בריכוז עצמי וכו' רעיונות הקודש של התורה לא מסוגלים לרומם אותי. התכנית של הצעדים תפקידה - לייצר לי סוג של מכשיר שמיעה (כך הגדיר זאת יפה "אסירותודה" בפוסט שלם שעסק בזה) כדי שסוף סוף אוכל להיות דתי באמת, שאוכל לספוג אל תוכי בענוה את דברי ה'.

זה דברים שלמדתי כאן לאחרונה, במקביל היום התחלתי להשתתף בקבוצות הטלפוניות. אני מקווה לעבוד על עצמי ברצינות, כדי להיות מאמין יותר בהשגחת ה', כדי להיות פחות מרוכז בעצמי וכדי לחוש בנח עם עצמי בלי סודות טינות כעסים ופחדים. 
למען הכנות אני משתף שהכרתי את הצעדים לפני כ4 שנים, אך לא עשיתי דבר מלבד לקרוא, וגם פעם אחת שיתפתי חבר במעללי, גם אשתי יודעת (המזל שלי שבהתחלה היא חשבה שאני מתכוון שאני מסתכל בפרסומות לא צנועות, ועד שהיא הבינה באמת למה התכוונתי כבר עבר הרבה זמן וזה היה לה קשה אבל פחות).
היום גם אמא שלי שמעה ממני על זה כי היא שאלה, האמת שהיא קצת נלחצה שהגדרתי את עצמי "חולה", ושאני רוצה להשתתף בקבוצה להחלמה, היא כבר התחילה לשאול אותי איזה טינות יש לי עליה, ממש הזוי....

זהו לעת עתה. אשמח לשמוע מכם חברים חדשים גם ישנים.
מודה לכם מעומק הלב
אוהב אתכם.

אתה בדרך הנכונה,
רק באהבה, תתחיל להתמקד בהחלמה, ולא לחפש אישורים שהצעדים זה בסדר.
זה מקום לא בריא, מצאת פתרון קח אותו.

כתוב לי shabtaiafoon@gmail.com
ואז אני יעביר לך מס טלפון כדיי שתוכל לפתוח מעגל

אהבתי את ההשקעה הגדולה שלך במחקר ובניסיון ללמוד את התכנית, בשורה הסופית זה לא כ"כ עוזר לי שאני לומד, אלא כמו שכתבת שהתחלת להשתתף בקבוצות טלפוניות אז שאפו גדול על זה.
אני מאמין שתבין קצת יותר כשתמשיך לעבוד את התכנית, קצת יותר על עצמך וקצת יותר על התכנית.
מה שהכי חשוב הוא שאני עושה את מה שעובד לי, ולא את מה שעובד לכולם.

תמשיך להשתתף עוד יום איתנו בקבוצה
יום שפוי ונקי לכולנו.

אוהב

חבריי הוותיקים.

איני מבין את החשש הלא סמוי בלהתעסק בלימוד.
קצת מזכיר לי את האמירה "זרוק ת'שכל"
מנקודת מבטי, ההבנה מביאה הזדהות, וכשאין הבנה יש לי המון הסתייגויות.
שוב שוב יש בדברים של החברים את ההשתקה (מילה קצת חריפה אך לא מצאתי) של השאלות והדיונים, בנימוק שצריך לעבוד את הצעדים. (ובבדיחותא תרשו לי להוסיף: שזה מה שאמר פרעה "תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר"... ממש בצחוק!)
האם אנחנו אמורים לפחד שלמידה כנה תרחיק אותנו מהחלמה?
באמת אני סבור שהבנה תקרב אותי להחלמה בעז"ה, האם אני טועה?
ברורה לי חשיבותם של הצעדים ותודה לכם על ההדגשות החוזרות ונשנות.
אז למה זה כל כך לא טוב גם צעדים וגם לימוד ובירור.
אגב, לפעמים אני פותח שרשורים מהפורום לפני הרבה שנים ומתקיימים שם המון דיונים עמוקים ומחכימים.
הרבה מהם הביאו לי באופן אישי רוח החלמה ותקוה, תראו שם.

אשמח מאוד שלא תוותרו לי ואם אני טועה בעיניכם, העמידוני על טעותי.

ללמוד על הצעדים זה סבבה, זה אפילו תורם לפעולה עצמה.
אבל
הדרך הכי טובה ללמוד, זה באופן שעושים את הצעדים.

היו לי הרבה פעמים שחברים אמרו לי קודם לעשות ואח"כ להבין. בלי להמעיט את הערך של ההבנה, פשוט היא לא תמיד אפשרית או אופטימלית.


לא יודע איך נכנסתי שוב לויכוח הזה....
אוהב

ביקשת תגובה, תקבל,
כל הדיונים מבעבר בפורום, זה היו חברים ששאלו שאלות, ולא רצו לפגוע בהם, אז קיבלו תשובות נכונות,
ומנסיון אלו שהמשיכו להתפלסף על הנושאים חזרו לשימוש,
ואלו שסתמו את הפה והתחילו להקשיב החלימו,
האמת , שהדיונים לבסוף מביא תועלת לפורום, כי יש פה המון חומר,
אבל העקשנים שהמישכו לשאול, נפלו.
באהבה אמיתית.

אבי גולן כתב on 26 דצמ' 2017 09:19:

מה שנקרא בשפה שלנו "להוציא את הצמר גפן מהאוזניים ולהכניס לפה"

אני מסכים שהבנה תורמת להזדהות
הדבר המסוכן הוא להישען רק על ההבנה. כי ברגע שתצוץ איזו שאלה וההבנה תהיה פחות ברורה זה יהיה אחלה תירוץ להשתמש.
מנסיוני, אחד מהטקטיקות של המחלה זה לעורר בי כל מיני שאלות ותהיות על התוכנית בשביל להצדיק שימוש.
כך שאני חייב שתהיה לי את הידיעה הברורה מנסיוני האישי וממה שעבד לאחרים שהתוכנית עובדת כשעובדים אותה נקודה.
זה מה שעמד לי ביום פקודה, ברגעים של קושי
בהצלחה חבר יקר