רובין הוד, 

זה מוסכם על כל המחקרים ש"פעם מכור - תמיד מכור". גם מי שלא קיבל את הסם שנים, הוא רק מכור לא פעיל, אבל כשהוא יחשף לסם שוב - הוא יתנהג כמו מכור. לכן מכורים רגילים להציג את עצמם כ"מכור בגמילה", "מכור בהחלמה" או "מכור נקי", אבל לעולם לא "מכור לשעבר". 

זו התניה שנחקקת במוח ולעולם לא תמחק. בבחינת "כל באיה לא ישובון". 

אז מי שנחשף לפורנו והתמכר - ממשיך להיות מכור גם אם אין לו מחשב שנים. 

דרך אגב, אני לא חושב שלא היו מכורים בעבר. נכון שלא לפורנו, אבל בטח לאלכוהול, לסקס (ראה בגמרא על רבי אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה בעולם שלא בא אליה. זו ודאי התמכרות) או לאוכל. אם הייתי חי לפני מאתיים שנה, אני לא רוצה לחשוב למה הייתי מתמכר, אבל מסתבר שהייתי מכור למשהו (כאמור לעיל, ההתמכרות היא רק הפתרון לבעיית "העולם גדול עלי" שלי, וכל אחד מוצא למה לברוח. מבחינה זו אין הבדל משמעותי בנפש ביני לבין מכורים מסוג אחר). 

אגב, בדקתי. הפסיכולוגיה כיום יודעת להסביר ולתאר התמכרות. היא יודעת לזהות קבוצות סיכון להתמכרות. היא לא יודעת להסביר למה אחד מכור לחומר זה ואחר לחומר אחר. 

חבר ותיק אמר משפט שאני משתדל לזכור אותו ולחיות איתו 'ברגע שמלפפון הופך להיות מלפפון חמוץ, הוא אף פעם לא יחזור להיות מלפפון רגיל'.
אני לא יודע למה אני מכור, זה לא רלוונטי. אני יודע שאני חסר אונים מול תאווה, אין לי את הכוח עליה. ואני אסיר תודה לכוח העליון שלי שעושה בשבילי את מה שאני לא יכול לעשות בשביל עצמי. 
זהו זה, פשוט. 

בשבילי 12 הצעדים עבדו. עובדה.

לרובין הוד היקר שאלת שתי שאלות.
1. אם הייתה לי ילדות מצויינת אז איך יש לי התמכרות?
התמכרות יכולה להגיע מכמה סיבות להלן כמה עיקריות (לקוח מפורטיפיי):
1. נפילה באינטרנט. 
2. הערכה עצמית נמוכה (כלומר תמיד נפילות גורמים הערכה עצמית נמוכה אבל יש כאלה שהתחילו ליפול בגלל הערכה עצמית נמוכה).
3. התעללות מינית פיזית.
4. אדם שראה מעשים מיניים לאו דווקא הכי גסים. שתבין עד כמה זה נפוץ, להלן אחוזים ש'סוד הכניעה' הביא בפורום PA:

• שניים מכל שלושה ילדים בישראל נחשפים לתוכן פורנוגרפי לפני גיל 13. 71% מהילדים.
• 20% מהילדים נחשפים לפורנו בגילאי 9-11.
• 24% מהילדים בגילאי 12 נחשפים לפורנו.
• 39% מהילדים בגילאי 13-14 ו-21% מהילדים בני 11-12 ענו שהם מעוניינים לחקות את ההתנהגות הפורנוגרפית שצפו בה.
• 53% מהבנים בגילאי 11-16 ו-39% מהבנות בגיל הזה, הודו שהם תופשים את הפורנוגרפיה כתיאור אמיתי של יחסי מין (מתוך סקר של NSPCC, האגודה הלאומית למניעת אלימות בילדים באנגליה 2016).

כמובן שיש עוד כמה אבל מה שהבאתי הם סיבות עיקריות ככה שיכול להיות שהייתה לי ילדות מצויינת וזה לא קשור להתמכרות כי ההתמכרות הגיעה מסיבות 1 או 2 או 4

לגבי שאלתך השניה אם אדם הפסיק לראות פורנו הוא היה אמור להפסיק את ההתמכרות?
בהתמכרות לפורנו יש בעצם שתי התמכרויות וכמו שהגדירו את זה שPA (בהקדמה 'מהן ההגדרות של נפילה ונקיות')

1. עבורנו, לב הבעיה היא עוררות מינית מכוונת כתוצאה מכל סוג של תכנים מיניים (כולל סרטים, תמונות, התכתבויות, סיפורים, שיחות טלפוניות ועוד). מתוך מודעות לאפשרויות הרבות הקיימות, אנו מכנים את כל תכנים אלו ודומיהם בשם הכולל: ‘פורנו’.

2. עבורנו כל פעילות מינית כפייתית, או פעילות מינית שלא נעשית כחלק מפעילות אינטימית בריאה, מהווה סימפטום של מחלתנו, בין אם היא לבד או עם שותף, במציאות או בצורה וירטואלית.

כלומר יש את ראיית הפורנו שגם בזה המוח מפריש חומרים שזה רק מי שרואה פורנו.
ויש את המשותף לכל האנשים שחולים במחלת מין שהיא הוצאת שז"ל שזה לא קשור לראיית פורנו עובדה שאפשר להוציא גם בלי ראיית דברים אלא רק ע"י פנטזיות (וד"ל ואין להאריך)

לכן גם מי שהפסיק עם הראיה כיון שהוא כבר מכור לשני פרטים אז הוא צריך להפסיק את שניהם ואין אחד תלוי בשני.

חשוב טוב יהיה טוב כתב on 03 יולי 2018 14:06:



תראה, זה נראה כאילו אתה מדקלם נתונים. אז מה ? הנתונים רק מחזקים את טענתי.

מה בדיוק מוכיח העובדה שכך וכך ילדים נחשפים לפורנו, וכך וכך רואים אותה בגיל כך וכך ?

אני יגיד לך מה זה מוכיח - שאפילו שיש כמויות עצומות של אנשים שנחשפים לפורנו, עדיין לא כולם מתמכרים. 

ל-מ-ה ????????
למה רק חלק מתמכרים ?

את התשובה לשאלתי השנייה לא הבנתי - ההתמכרות מחולקת ל2 חלקים וכל זה, לא הבנתי מה הנקודה שלך.

מצד אחד, אני מתייחס להתמכרות כעובדה, כמו מחלה. לא יודע למה אני חולה והוא למה. למה לאחד יש סכרת ולשני לא? גם הרפואה לא יודעת.

אז מכיוון שאני לא חוקר, מה שרלוונטי בשבילי הוא להכיר בעובדה שאני חולה, להבין איפה זה מתבטא, מה התרופה - והעיקר: לבצע החלמה. 

מצד שני, מאוד מסקרן אותי להבין מה גורם, כי אני מפחד שהילדים שלי יגדלו לזה והייתי רוצה למנוע את זה. או שזה מסלול שהם חייבים לעבור בעצמם? תוהה. 

הרב אקשטיין מרטורנו בהרצאה שפורסמה במייל אמר שצריך 3 דברים כדי לעזור שהילדים לא יתמכרו: 

הכלה - לקבל באהבה את הילד בכל מקרה בלי שיפוטיות. 
הקשבה - כדי שהילד יוכל לפרוק אצלנו ולא יצטרך לברוח להתמכרות. וזה מתחיל מהקשבה לשטויות היומיומיות שלהם. 
חיבוק - פיזי. כדי שלא יצטרכו לחפש חיבוקים במקומות אחרים... 

למרות שנראה לי שזה רק מקטין את קבוצת הסיכון ולא הבטחה מאה אחוז, 
אני תליתי את זה בפתק על המקרר ומשתדל ללכת עם זה. 

לרובין הוד!
לגבי השאלה הראשונה:
אתה אמרת מקודם שמי שמכור לא יכול להיות שהייתה לו ילדות טובה, אז עניתי לך שההתמכרות לא קשורה רק לילדות לא טובה אלא ישנם עוד סיבות כמו למשל שילדים קטנים נחשפים לפורנו.

לא ניסיתי להבין איך יש מי שראה פורנו ולא התמכר ויש מי שראה והתמכר, אין זה לי את היכולת להבחין בין כל אחד.
אבל כן יש סיבות איך מגיעה התמכרות וזה לא קשור רק אם הילדות שלי הייתה טובה או לא, אלא יש עוד סיבות, ויש אנשים שבגלל שהם ראו פורנו בגיל קטן הם הגיעו להתמכרות ויש כאלה בגלל שהייתה להם ילדות קשה הם הגיעו להתמכרות, אבל אין כאן כלל שכל מי שפה הייתה לו ילדות קשה.

לגבי השאלה השניה שלך אתה שאלת לכאורה אם יש אנשים שראו פורנו והתמכרו אז הם צריכים רק להפסיק לראות והם כבר לא יתמכרו.
עניתי לך שבהתחלה הם רק ראו פורנו ובאמת הם התמכרו רק לפורנו אח"כ הייתה להם עוד התמכרות שהיא התמכרות למין (הוצאת שז"ל) כך שגם אם הם הפסיקו את הפורנו הם עדיין נשארו עם עוד התמכרות שהיא הוצאת שז"ל.
כלומר בהתמכרות לפורנו יש שתי התמכרויות דומות שמביאות אחד את השני אך שונות וצריך לטפל בכל אחד בנפרד.

לבס"ד!
ההבנה מאיפה הגיעה ההתמכרות היא כן חשובה כי לו יצוייר שהתמכרתי בגלל התעללות מינית אז אני צריך גם ללכת טיפול פסיכולוגי, בנוסף להחלמה.
כלומר אני צריך לדעת לא רק בשביל הילדים שלי.

אבל בסופו של דבר אתה צודק לגמרי שהעיקר הוא לא רק התובנות שהם נפלאות,
אלא חייבים לבצע את ההחלמה בין אם מבינים בין אם לא.

לצערי עברתי התעללות מינית בגיל 8,
ניסתי לטפל בטראומה,
הלכתי, ולא קיבלתי כלום, מתוך שיחות והתייעצויות עם מומחים וחברים וותיקים, אמרו לי להתמקד בהחלמה, ולא להתעסק בעבר,
יבוא יום ואני יטפל בזה גם.

אני מצטער לשמוע.
לא אמרתי רק בטראומה, אמרתי בנוסף להחלמה.
כי עכשיו יש לך שתי בעיות אחת הטראומה ואחת ההתמכרות, אז צריך לטפל בשתיהן.
לו יצוייר שהיה לך רק טראומה אז היית רק מטפל בזה, ומכיון שיש לך גם את ההתמכרות וגם את הטראומה אתה צריך שני טיפולים.
אולי לא באותו זמן אבל גם טיפול בטראומה הוא חשוב ולא רק בשביל שהילדים שלי לא יגיעו למצב שלי

איש פלא כתב on 02 יולי 2018 01:31:

טוב אני יענה אך לא לפי הסדר.
אני שמח להיות מודע לעצמי ואני חושב שכדאי שכח אחד יהיה מודע לעצמו.
אני יתן לך דוגמא:
אדם שלא אוהב חריף הוא יזהר בכל מאכל שמכניס לפה שלא יהיה בו חריף.
עוד דוגמא.
אדם שנוהג בשעות מאוחרות של הלילה ויודע שהוא עייף הוא יעצור בצד הכביש יעצור לשתות משהו ולא ירדם על הכביש נכון?
יפה.
אז לפי ההבנה שלי זה לפני שאתה נכנס ל12 הצעדים אתה קודם כל צריך להיות מודע לעצמך.
אני יודע על עצמי שאם אני עושה משהו אני עושה אותו עד הסוף בכל דבר בחיים.
דוגמא:
קם בבוקר רוצה לבנות מחסן, מתכנן... ועד שלא מסיים לא הולך לישון ושוכח לאכול.
זה אולי נשמע טוב אבל זה גם חסרון גדול.
אתה שואל איך זה עוזר לי להפסיק את ההתמכרות?
אני יודע שאני מתחיל משהו ולא עוצר?
אז אני בכלל לא נכנס למצב הזה לכתחילה.
קשה לי להסביר לך במילים מה אני עושה בכל סיטואציה שלא תחשוב שקל לא בהתמודדות היומיומית אבל בהחלט זה עוזר.
כמובן אני בקשר מתמיד בפורום וכותב הרבה שזה בנוסף.
אם רק תחשוב מה מביא אותי להתמכרות זה לא יתן לך הרבה חוץ מהנהון בראש.
לא אני לא משתתף בשום תוכנית.
אני מדי פעם קורא מיילים וואצאפ ששולחים לי וזה ממש מחזק אותי.
לדעתי בסופו של דבר זה צריך להגיע ממקום פנימי.
תראה אני כבר 15 לפחות בפח הזה ונמאסס לי נמאס.
אני חושב שאתה צריך לחשוב מה הוביל אותך לזה ולסדר לך דרכי פעולה מעשיים ממש להשקיע מחשבה איך לוקח את התכונה הרעה ומשתמש בה לטובה.
אני לפני שבועיים קראתי כאן על אחד שהיה בתוכנית והיה נקי 3 שנים ואז הפסיק עם התוכנית וחזור לפורנו די מהר.
לכן אני חושב שאחרי 15 שנה המסקנה היא להגיע להבנה פנימית כמובן מצטרפת לה עזרה ותמיכה מהאתר המדהים הזה וכו...

robinhood כתב on 02 יולי 2018 18:13:

היי חבר יקר,

סליחה על האיחור בתגובה. אני חושב שהדיון כאן חשוב, והלוואי והיה לי מספיק זמן להגיב באריכות, אבל אנסה לפחות.

כן, היתה לי ילדות מצויינת, ואני אומר את זה לא מתוך הכחשה או הדחקה. עברתי ואני עובר טיפול פסיכולוגי במשך שנים, אני בתוכנית שבה מודגשת הכנות והפתיחות, ובכל זאת אני אומר לך שהיתה לי ילדות מצויינת. הייתי הילד המועדף על אימא שלי, היה לי בבית חום ואהבה, לא עברתי התעללות משום סוג שהוא, הצלחתי מבחינה חברתית - הכל בסדר. 

אז למה הפכתי למכור? לא יודע. והאמת? לא הכי מעניין אותי...

האם כל אדם שחולה בסוכרת יכול למצוא את הסיבה לכך? נלך צעד רחוק יותר - האם כל אדם שחולה בסרטן יכול למצוא את הסיבות לכך? 

שני אנשים שוכבים בבית חולים באותו חדר, אחד עישן כמו קטר כל החיים וחולה בסרטן, והשני אכל רק מאכלי בריאות אורגניים ויש לו את אותו סרטן. למה? ככה. האם מבחינה רפואית, כעת כשהם שוכבים שם, יש משמעות לשאלה למה? אני בספק. בודאי יש הרבה יותר משמעות לשאלה איזה טיפול הכי יעיל עבורם. 

אבל זה נכון לא רק לגבי מחלות, כי כשאומרים לך "התמכרות זאת מחלה" יש לך רתיעה (מובנת) להסכים עם כל משפט שמגיע בהמשך למשפט הזה. אז אפשר להחליף את זה בכל דבר אחר: למה אדם אחד היה מעורב בתאונה ואחר לא? למה שני אנשים שהיו מעורבים באותה תאונה אחד נפצע קשה ואחד יצא עם שריטות? למה אדם אחד נולד חכם מאוד ואחר נולד טיפש?

אני יכול להיכנס כאן להסבר מקיף על ההתמכרות כמחלה, ולהוכיח באותו ומופתים מדוע זה נכנס לתנ"ך של הפסיכולוגים כהפרעה נפשית, אבל אני לא בטוח שזאת הנקודה.

מה שבעיקר תפס אותי מתוך כל התגובה שלך זה דוקא השורה הזאת בה כתבת: "אני לא רוצה להיכנס לדקדוקים בקשר לשיטה הזאת, אני פשוט אומר ששיטות אחרות של כוח טהור לצאת מההתמכרות יכולים להיות יעילים וטובים אם יודעים איך להפעיל אותם".

אולי. הלואי. אבל מאז שהגעתי לכאן לפני שש וחצי שנים ראיתי הרבה שניסו את הדרך הזאת, אבל לא ראיתי את אלו שהצליחו. אני חייב לסייג את זה ולומר שראיתי הרבה שהתחילו את דרכם בתוכנית של הצעדים, ואחרי שהם הפנימו את הרעיונות וגם קיבלו כלים ליישום, הם המשיכו לבד ומצליחים להישאר נקיים. אבל אני יכול לספור על יד אחת את מספר המקרים של אנשים שהגיעו לכאן במצב של התמכרות והצליחו להחלים רק באמצעות כוח הרצון (וכנראה יישארו לי כמה אצבעות פנויות...).

יש הבדל עצום בין תיאוריה לבין פרקטיקה. בתיאוריה טיפול פסיכולוגי מהסוג שאתה מתאר נראה נפלא. ילמדו אותנו למה זה גרוע ואיך להתמודד ולהפעיל את כוח הרצון, והכל יהיה בסדר. במציאות זה לא עובד. כולנו ניסינו את זה אבל נכשלנו.

סוד הכניעה כתב on 05 יולי 2018 01:23:



שמע, להשוות סרטן או סוכרת או תאונת דרכים להתמכרות זה טיפה בעייתי בעיני.
אני לא רופא, לכן אני לא יכול לדעת סיבות לסרטן או סוכרת.
אני לא אלוקים, לכן אני לא יכול להתחשבן למה בזה נכנסה מכונית ובזה לא.
התמכרות זה מחלה של המחשבה - ואני בהחלט יודע הרבה מאוד מאוד מאוד על המחשבות שלי, על הנפש שלי. אני חווה אותם כל יום.

אבל אני חושב שאני מבין מה אתה רוצה לומר - וזה שההתמכרות פשוט הגיעה, ולהתעמק מאיפה זה בזבוז זמן. אולי אם היינו רופאים או נוירולוגים או פסיכיאטרים היינו יכולים לחקור במעבדה איך ההתמכרות מתנהלת וממציאים תרופה, אבל זה רחוק מאיתנו. אנחנו בני אדם פשוטים שלא יודעים הכול, אפילו שיש לנו ידע עצום על התודעה שלנו. 

למעשה, אתה אומר יותר מכך - אתה אומר שהגיעו למסקנה מאוד מפחידה בקשר להתמכרות שלנו, והיא:
שאנחנו צריכים פשוט לקבל את זה שאנחנו מכורים, (לא רק לקבל את זה שאנחנו נמשכים לפורנו, אלא גם לקבל את זה שאנחנו מכורים אליה). באמת לקבל את זה, לא להתחמק מזה ולא להגיד ש"זה לא באמת אני, זה איזה יצור אחר שמתקיים בגופי (בגלל שאבא/אימא/דודה לא חיבקו אותי בילדות או היסטוריה אחרת), ופשוט צריך להיפטר ממנו וה"אני האמיתי" שלי יופיע - זה שלא מכור, והכול יהיה בסדר"
כי זה באמת באמת אני. אני מכור. 
(ואחרי שהבנתי את זה, אז להתחיל את תוכנית 12 הצעדים).

כי ממה שאני מבין ממך, יש 3 רמות הדחקה:
1. אדם מכור, אבל מכחיש שהוא מכור, וחושב שהוא בסדר גמור ונקי.
2. אדם מכור, ולא מכחיש זאת, אך טוען ש"האישיות האמיתית שלו" לא מכורה, והוא פשוט צריך לקלף/לתקן את האישיות המכורה שדבוקה אליו על מנת למצוא את ה"איש האמיתי בתוכו" הפנימי שלו, שהוא לא מכור כלל וטהור.
3. אדם מכור, שיודע שבפנימיותו הפנימית הוא מכור עד לעצמות, ואם הוא יקלף ויקלף את השכבות של האישיות שלו עד לליבה הפנימית, הוא עדיין יגלה בליבה הכדורית הפנימית איזה גרפיטי ועליו הכתובת הבאה:
"אתה מכור ! ככה בראתי אותך ואת זה לא תשנה, על החתום - אלוקים"
(וזה בעצם אפס הדחקה ומאה אחוז קבלה).

וממה שאני מבין ממך וממה שאני מבין על עצמי, אני ברמה 2, ואילו אתה ברמה 3.


עד כאן השיטה שלך. ממה שאני מבין ממך, וממה שהסקתי בדבר מתוך דבר ממה שאמרת ומתגובות אחרות.
בבקשה תתקן אותי אם אני טועה והבנתי אותך לא נכון.

אחרי זה נוכל לדון הלאה.

סוד הכניעה כתב on 05 יולי 2018 01:23:



שלום.

בנוסף לתגובה ששלחתי לך על דבריך, רציתי לשאול אותך שאלה. היות ואנחנו דנים כאן כל הזמן בתובנות.

רציתי לשאול אותך שאלה קצת קומית - מה הגיוני בעצם בלהיות לא-מכור ?

הרי מבחינה רעיונית, זה כלי מצוין להעביר איתו את החיים האלה:
כדי להסביר את זה, נדמיין טקס קבלת פרס נחשב לאיזה מישהו, זה יכול להיות דוקטור, זה יכול להיות רב, זה יכול להיות פקיד, וככה ילך הנאום שלו, אם היה מנוהל בכנות מוחלטת:
" ועכשיו קבלו את זוכה פרס ההצלחה לשנת תשע"ח, מר מכור מכורוני !! "         *מחיאות כפיים מנומסות*
*מר מכורוני עולה לבמה*
*מר מכורוני מסדר את הרמקול*
"שומעים אותי ?" כולם עונים ב"כן".
מכור מכורוני ממשיך לדבר:     "דבר ראשון, רציתי להגיד תודה להתמכרות שלי 'לקבל הערכה ושבח ממכם בני האדם', ההתמכרות שדחפה אותי כל הזמן להשיג עוד ועוד שבח ממכם, כולל פרס זה, ותדחוף אותי לפרסים גדולים יותר *מחיאות כפיים*
כמובן, תודה לאשתי, שנתנה לי את גופה למשך כל כך הרבה זמן, כך שאני ייהנה ממנו, ותמיד עזרה לי להסיח את הדעת (בעזרת הגוף שלה) בזמנים קשים *מחיאות כפיים סוערות*, אשתי, אני פשוט מכור עליך. *לנשים עומדות דמעות בעיניים מהרומנטיקה באוויר*
תודה רבה להתמכרות שלי לאגור עוד ועוד חפצים ורכוש, מה שאפשר לי לצבור כסף רב, שאפשר לי להשיג את הפרס הזה.
תודה רבה להתמכרות שלי למכוניות מהירות, לקפה, לשוקולד ולטונה, מה שנתן לי את הכוחות ואת העונג להמשיך הלאה בזמן העבודה והלימוד שלי, *מחיאות כפיים*
תודה רבה להתמכרות שלי לסרטים למשחקים ולסדרות טלוויזיה, מה שנתן לי כוח, ריכוז ומיקוד בזמן הלימוד או העבודה המשעממים לחשוב על משהו מעבר לשגרה, וכך לעבוד וללמוד טוב יותר בשגרה *מחיאות כפיים סוערות*
תודה רבה להתמכרות שלי לאלכוהול, מה שנתן לי משמעות לחיי - והמשמעות היא, להפסיק להיות מכור לאלכוהול. 
אז תודה רבה, אלכוהול, שהצלחת לתת לי מטרה משמעותית שמתחברת לרגשות שלי *מחיאות כפיים סוערות*
ואחרון חביב, תודה רבה לאלוקים, שיצר את גן עדן, שבגלל גן זה אני מוסרי ודתי ולומד ומתפלל 3 פעמים ביום, כי אני יודע שאם אני יעשה את כל הדברים האלה, אני יקבל אחרי מותי, חוויה רוחנית עילאית שזריקת הרואין וקוקאין ו-1000 בחורות לא משתווה אליה. אז תודה רבה לאלוקים שיצר את ההתמכרות הכל כך טובה הזאת אחרי שנמות. אלוקים - רצונך יעשה ! אני אסיר תודה על ההתמכרויות הנפלאות שאתה נותן לי, ואני אסיר תודה ומצפה להתמכרויות בעולם הבא ! 
*מחיאות כפיים סוערות וממושכות*
הדובר: תודה רבה למר מכור מכורוני, ועכשיו יעלה לבמה..."


עכשיו אני מנסה לדמיין מישהו שעולה לבמה, מישהו לא מכור, ומקבל פרס ההצלחה לשנת תשע"ח.
אני לא מצליח לדמיין מה הוא אומר, תוכל לעזור לי לכתוב את הנאום שלו ?

אני יסביר מה כוונתי מאחורי כל זה, הרי ידוע וגלוי לפנינו, שההתמכרות לפורנו זה רע. 
עובדה - אנחנו מרגישים רע מזה, עובדה - אתר "שמור עיניך" הוקם, עובדה - כולנו רוצים לצאת מההתמכרות הזאת.
אבל הבעיה היא, שמבחינה רעיונית-אדיאולוגית, ההתמכרות בכללי, הגיונית הרבה יותר מאשר לא-להתמכר.
הבעיה היא, שכל פעם שאני שואל מישהו, "אז מה בעצם האינטרס שלי להתחתן/לעבוד את אלוקים/לעבוד/ללמוד, אם לא לספק את ההתמכרויות שלי" , אזי הוא מתחיל לגמגם ולפלוט סיסמאות
"לתקן עולם במלכות שדי"
"צריך לעשות את הטוב כי הוא טוב"
"צריך לעשות מה שנכון"
"אהבה זה הכי חשוב, אהבה זה... הכי חשוב, כי, אהה... כי, זה.. חשוב?"
"אלוקים ברא אותנו, אז תעשה כל מה שהוא אומר לך גם אם זה לא מוצא חן בעיניך, ואל תהיה כפוי טובה"
כל זה מילים יפות מאוד, אבל אני לא מתחבר אליהם, ואני מנסה להבין איך אני יכול.
להתמכרות קל מאוד להתחבר, זה כמו חשמל - אתה פשוט לוקח את המכשיר שאתה רוצה שיפעל, למשל, מכשיר שגורם לך לעשות כסף בעזרת העבודה, מחבר אותה ל"חשמל"-להתמכרות, וה"מכשיר"-אתה, עובד ומייצר לך כסף.
אם אני ירצה לקחת מילים יפות ואדיאולוגיות של לעשות מה שנכון כי הוא נכון, לאן אני יחבר אותם ? אין שקע בראש שלי למילים האלה, והמילים האלה הם לא מספיק תקע.


כתמיד, תודה על המענה.

עברתי על חלק גדול מהדיון הייתי רוצה להוסיף מנקודת מבטי בקצרה, מי שחושב אחרת יכול לחלוק על דבריי בכיף. 
מאחר וכתבתי בקיצור אזי הנני מקווה שדברי יובנו:

ההתמכרות היא לא לפורנו דווקא, הפורנו זמין אז הולכים לשם.
יש לנו מחלה, הנפש מחפשת הרגעה, במקרה מצאנו את הפורנו כמרגיע.
אם לא היה פורנו היינו הולכים למשהו אחר קרוב לנפשנו.

ביסוד, למה אני נדפקתי עם זה והאחר לא?
אז ככה, למעשה כל אחד מכור למשהו (אך שרמת ועוצמת ההתמכרות משתנת מאחד לאחד). ההתמכרות בשורשה היא ערוצים בחיים שאנו זקוקים להתחבר אליהם. הם בעיקר רוחניים. כשמכור מחובר לערוצים השייכים אצלו הוא כבר חיי חיים רגילים. 

אולי כדוגמא: כשאדם לא אוכל מה קורה לו? הוא מתעצבן! אבל למה הוא מתעצבן? הרי ראיתי אחרים שרעבים ולא מתעצבנים? כך הוא נברא, כל אחד והמזל שלו. זה בערך ההתמכרות. 

כמובן שיש כיום הרבה פתרונות. ולא כל אחד מכור גם אם הוא משוכנע לגמרי. 

הדיון נהיה יותר ויותר מעניין.. תודה רובין הוד, על ההגדרות והעומק. 

לגבי נאום זוכה הפרס: כשאנחנו מתרגלים לתאווה קשה לנו לדמיין שיש חיים פשוטים וטובים שכדאי לחיות אותם. בלי זריקות סם וכוכבים נוצצים. 

בשלב מסויים אנחנו מספרים לעצמנו בלב דימיון שאלו החיים האמיתיים, ואין משמעות באמת בחיים בלעדיהם. אנחנו מתביישים לומר את זה בקול, אבל בהחלט חושבים ככה. זה גורם לנו טינות על העולם שלא מבין ועל אלוקים שברא ככה. 

אני זוכר שהרגשתי שאין לי שום בעיה עם פורנו ואוננות. זה מרגיע אותי, עוזר לי לא להציק לאשתי, להרדם ומענג אותי. ובכלל, מה שווים חיים של מלחמה מול עצמי.. אז היו לי טינות על אשתי שחושבת שזה משהו נגדה, על אלוקים שהחליט שזה אסור ועל העולם שלא מוכן לקבל את זה. 

לוקח תהליך ארוך של התנקות, החלמה, אמונה, החלפת משקפיים והליכה רוחנית עד שמתחילים להבין שיש פשוט חיים. נורמלים. טובים. בגלל מה שיש בהם. בלי צורך בפיצוצי דופמין. פשוט לחוות את אלוקים איתי, חיים של מתנה ואסירות תודה. זה גן עדן עלי אדמות. מי שלא חווה לא יבין, ומי שחווה - הוא כמי שטעם יין הונגרי, עליו לא יצליחו לעבוד עוד ביינות פטישים זולים.. 

אני קורא עכשיו ספר של ד"ר טל בן שחר, שמגדיר אושר כשילוב האופטימלי בין הנאה למשמעות. 
הטעות שלנו כמכורים היא שהתמקדנו בהנאה בצורה מוגזמת. הדרך היחידה שלנו לחוש אושר היתה בהנאה שמצאנו בתאווה. וכשזה לא סיפק אותנו חשבנו שמה שחסר זה מינון גבוה יותר של הנאה, כשבעצם כל הזמן הזה מה שהיה חסר הוא המשמעות, ואנחנו חנקנו את המצפון והגדלנו את החור של האושר. 

אני חי חיי משמעות לא כי אני מפחד מגיהנום, ולא בתקווה לפיצוי בהנאה עצומה כמו 70 בתולות בגן עדן... אני רוצה חיי משמעות בשביל להיות מאושר. נקודה.