כואב מאוד ליפול לאחר זמן ממושך של ניקיון.
אך נותן תיקווה להמשך נקיות מהמקום שהופסק . תודה לך על החיזוק ובהצלחה בהמשך, ממש לא ברור מאליו הקבלה של ההתמכרות והרצון להמשך החלמה .
אוהבים

נהנתי לקרוא,
תודה

אני יודע שבהגדרה נפילה מתוך חלום אינה נחשבת נפילה, אבל אני אומר בכנות, שגם בתוך החלום הרגשתי שאני יכול לשלוט בזה. אז נכון שלא הייתי נופל אם הייתי ער ויותר קשה להתגבר בתוך חלום, אבל עם כל זה אני רוצה להיות כנה עם עצמי, שהיה אפשר לצפות ליותר. אני מוסיף שגם לפני שהלכתי לישון קצת רציתי ליפול ולבנות על זה שנפילה בתוך חלום היא לא נפילה ואין בה איסור הלכתי (למרות שיש איסור לעשות ביום דברים המביאים לקרי לילה אז זה מגוחך)...
אני במצב רוח טוב - לא אומר שאי אפשר לעודד, אבל שלא תתחילו עכשיו להגיד לי לא ליפול ליאוש :-)
רק רציתי למסור בפנכם ולקבל מכך כוח לא ליפול שוב, לא ער ולא ישן...

אוהבים אותך צורצור אתה שתמיד כל כך מחזק אותנו !
שתזכה לשבוע שלם נקי בעזרת השם (רק להיום !)
אולי יפסיקו לומר רק להיום ויאמרו רק להיום והלילה ואז התפילות שלנו יתקבלו גם ללילה וגם לחלומות !
כל טוב צדיק !!

תודה על השיתוף!

לא יודע מה לומר, רק כשהזכרת לי כמה וכמה חלומות בתחילת הדרך, שגם בהם לא התגברתי. כלומר: חלמתי שאני מול... ומתלבט אם להתקשר או לא, ונופל. 

יתכן שזה פשוט תופעת גמילה. שהראש חושב בלילה על מה שמעסיק אותי ביום. 

בכל מקרה, כמו שאמרת, זה לא משנה, פשוט ממשיכים הלאה. 

אוהבים! 

אוהבים,

כל הבוקר עלו לי דברים לכתוב כאן. מקוה שאצליח לתפוס את הכל.
קודם כל תודה לאלוקים (בדרך כלל אני משתמש בשמות אחרים של ה' והפעם זה מה שנשלף לי. החלטתי ללכת על זה כי כנראה זה משהו שהייתי צריך להביע. אולי את ההודאה דוקא למידת הדין שהופיעה) על הנפילה הזו, שהיא לא היתה נפילה כואבת אם בכלל היתה נפילה, ובכל זאת היא היתה נפילה שהביאה לעליה.
בעקבות הנפילה הזו היתה לי שיחה מבריאה עם - באופן מפתיע, עם אישתי. התביישתי ממש שהיא תדע, כבר לפחות חודשיים לא דיברנו על דברים כאלה. לפני כן יצא לנו פה ושם לדבר על זה שאני רוצה שהיא תעזור לי ושהיא גם רוצה לעזור אבל לא יודעת איך. היו תקופות שהשתדלתי לספר לה וגם היו פעמים בודדות שהיא התנדבה לשאול. בחודשיים האחרונים היא יודעת שאני בפורום וזה כן נושא שיחה בבית, אבל רק כ"הפורום" ולא על מה איתי ביום יום. אז גם על הנפילה של לפני חודש לא סיפרתי לה, ואם אתם שואלים, לא עושה לי טוב לחיות בבית עם מישהו שאני צריך להסתיר ממנו את הנפילות הייתי מעדיף לשתף אותה כל הזמן, כמו את החברים בפורום, והיו תקופות שניסיתי שזה יקרה...
אז אני חוזר לאתמול שהתבישתי. רציתי להסתיר את זה. איכשהו אולי לא הייתי היסטרי לעניין ובגלל זה לא הצלחתי להסתיר, ו... תודה ה', היא שאלה אותי. אז היתה לי שיחה ממש מחלימה. שיחה שנתנה לי כוחות. ובבוקר כשהחלטתי שהיום אני הולך לתפילה (החלטתי את זה עוד לפני השיחה המחלימה בערב, אבל בנתיים כבר היו לי שתי סיבות לבטל את ההחלטה) ביקשתי ממנה טובה (איזה חוסר אונים ובושה זה היה!, אבל גם איזה מחלים...) אמרתי לה שאני רוצה ללכת לתפילה ושאני צריך חיזוק חיובי ושהיא תעריך אותי... היא לא עשתה את זה נהדר, אבל לא נורא (היא הדגישה יותר מידי את מה שיקרה אחרי זה, שאי אפשר להתחייב לזה, ולא את המעשה עצמו). זה היה משמח לשנינו.
לבסד ובהשתדלותנו אני רוצה לענות שאני פחות מרגיש שהחלומות האלה נובעים מהגמילה, אבל אני מסכים שהם תסמין גמילה, כי בתקופה של נפילות לא מתרגשים מנפילות בלילה וכשמתחילה הגמילה לוקח יותר זמן עד שמקבלים עוצמות נפשיות מספיק כדי לא ליפול גם כשהנשמה נמצאת בבית דין של מעלה. זו פעם שניה שזה קורה לי מאז הנפילה של לפני חודש, ואולי הפעם הזו היתה יותר חריפה מהפעם שלפניה, אז אני צריך להזהר מהדרדרות, כי זה היה בבוקר שבת שהוא זמן מועד אצלי לפורענות וגם ככה אני לא יכול לקבל בו עזרה אלקטרונית. בתקופה הנקיה שלי אני באמת זוכר שלא הייתי נופל גם בחלומות. האמת היא שגם בחודש האחרון היו לי חלומות שהתגברתי לא ליפול בהם. הרבה יותר משניים...
ואני לא נזכר מה עוד רציתי לכתוב, וגם ככה הארכתי, וגם ככה בזבזתי הבוקר שעה וחצי לפחות על משחק מחשב (אבל לא ראיתי סרט למרות שממש רציתי - לא זוכר אם היה לי רצון כזה חזק בזמן האחרון), אז לא נורא אם אני אסיים כאן.

כיף לקרוא,
תודה

מנסיון של המון חברים,
האמת אתה מרוצה משיחה עם אישתך,
אבל עוד יום יומיים, הקושי שלה יעלה, ויבאו שאלות,
צריך המון זהירות בנושא של הפתיחות עם האישה,.ממליץ ללכת בעדינות, ולהתייעץ עם מי שמבין ק

ההערה שלך מעניינת, כי באופן טבעי אני לא מרגיש נכון לרדת לפרטים כשאני מדבר עם אישתי. יכול להיות שעוד הייתי הולך נגד ההרגשה יום אחד ועושה את הטעות שאתה מדבר עליה, אז אולי בזכותך אני אהיה זהיר יותר.
בכל זאת אני אגיד בקודים מה דיברתי איתה, לא כדי לקבל ממך אישור שזה בסדר, אלא כדי לשתף עת מה שעבד לי.
כשהיא שאלה אותי אמרתי לה תודה שהיא שואלת ושאני מתביש, ושנפסלתי כשישנתי (ולא פרטתי כלום מעבר) ומשם השיחה המשיכה בכלל לכיוון אחר: שטוב לי שהיא מתעניינת, שזה גורם לי להרגיש שאכפת לה ממני, שחסר לי יחס ממנה ולא טוב לי להרגיש כמו בדירת שותפים. סיפרתי לה על דברים שאני מעריך בה וכו' זה היה הכיוון.
יצאנו שנינו מחוזקים והיום היה לי יום הרבה יותר מחלים (גם לה).
לא יודע - אולי עזרתי למישהו.
ושוב, אבי, תודה.

אתמול בערב הייתי חייב לעדכן מה שלומי ולא היה לי כוח אפילו לעדכן בפורום בשתי מילים או להתקשר למישהו לחצי דקה. לא שהייתי בדרך ליפול או משהו כזה, אלא רק לעדכן שאין לי מצב רוח וכוחות לעדכן. למה? כי אני חושב שאני חייב שתמיד יהיה לי כוח לעדכן (אני לא מדהר על זמן - זה משהו אחר).
-----------________----------________
דוקא היום היו לי שני חלומות עם שתי מעידות כאלה עצבניות והפעם גם בחלומות הצלחתי לא ליפול! שמח לעדכן.
ופחות שמח לעדכן שרק עכשיו קמתי.
שמח לעדכן שאחרי שבוע של בטלה החלטתי היום לחזור קצת לסדר יום - ובאסה, בגלל הבחירות בירושלים כנראה שגם היום לא יהיה לי סדר יום - אבל אני כבר החלטתי.
שמח לעדכן שאתמול לפני המקלחת עשיתי 15 שכיבות שמיכה. תמיד יש לי תקופות של ספורט, ותמיד לא הצלחתי להתמיד לאורך זמן, וכשאמרו בפורטיפיי שצריך לשפר את השינה, הספורט והתזונה, אז אמרתי שאין לי סיכוי. שאלתי את עצמי, "למה, רק בגלל שאף פעם לא התמדתי?". הבנתי שזו אינה סיבה להתיאש, אחרת הייתי מתיאש גם מלהחלים...
גם בתזונה אני לא רואה את עצמי עושה שיפור, כשכל הבית שלנו מלא אוכל זבל (בפורטיפיי השוו את זה לאדם שמתדלק את הרכב בסירופ מייפל או משהו כזה), אבל אולי יעזור לי להגדיר שכל פעם שאני רוצה לאכול משהו שבשכל אני יודע שהוא לא טוב, אני צריך להפעיל קודם ספירה לאחור של דקה ורק אז לגשת לקחת אותו.
ולגבי השינה... גם חשבתי שאין לי סיכוי, אבל בעצם... משום מה נראה לי שדוקא בימים שאין לי סדר יום - רוב הימים אני לא ישן מספיק למרות שבהרבה ימים אני קם רק אחרי שנגמר הבוקר. דוקא נראה לי הגיוני לחזור מחר לסדר יום.