[מנסה ומקווה] בפגישות ואפילו בשנה הראשונה והשניה אין אהבה בין בני הזוג, לא במובן שאתה מתכוון אליו של חיבור.
האקט הפיזי הוא פיזי וההנאה ממנו היא פיזית, אתה רוצה "להלביש" על זה חיבור, סבבה אבל החיבור הזה מגיע מתוך היכרות עם האישה שלך ועם הרצונות הפיזיים שלה, ככה היא מרגישה שאיכפת לך שהיא תהנה גם וזה מה שיוצר את ה"חיבור" שהיא יודעת שאתה יכול רק לבוא ולקחת אבל אתה נותן, זה סוג של איכפתיות שהוא מאוד בסיסי בקשר זוגי, אזהרה, הרבה נשים, ובעיקר חרדיות אבל לא רק, לא יודעות לכוון אותך לכיוון של מה שיגרום להן יותר עונג, מכיוון שההתנסות שלהן גם עם עצמן מוגבלת מאוד.
אגב המגע שיוצר חיבור לא חייב להיות מיני, זה יכול להיות גם חיבוק או מזאג' לעשות לה נעים בלי שהיא תצטרך "להחזיר" לך, זה במקביל לקשר של חברות (שנבנה עם הזמן ומרכב גם המטעויות שאתה עושה) נותן את הקשר הזוגי הבריא הזה שנקרא חיבור.
עד כאן לא דיברנו על תאווה.
בתור מכור אתה צריך להכיר את עצמך ולדעת מה יעשה לך יותר טוב, הרבה נשים או אישה אחת...סתם אני כמובן צוחק, אבל אם נביט בפנימיות, האישה האחת הזו יכולה לספק אותך מינית כמו כמה נשים, ואז קראתי לה בצורה יותר צנועה "משתתפת פעילה" והכוונה הייתה שהיא רוב הפעמים תסכים ליוזמות שלך ביחסי אישות ואף תיזום בעצמה, ויש אנשים שזה יכבה להם את הצורך המיני לשבועיים של הנידה, כמחכה לך סעודת מלאכים אתה לא מפנטז על פרוסה על קוטג'.
ויש מכורים שעבורם ככל שיעוררו את היצר שלהם הוא יגבר ברמה שהיחסים כבר לא יספיקו להם, בבחינת משביעו רעב.
אז אתה צריך להכיר את עצמך ולחפש את בת הזוג המתאימה לך גם בפן הזה.
ואנחנו כולנו קראתו את הספר הגדול, והספר הלבן ויודעים שהתמכרות זו מחלה כרונית לכל החיים, אז זה לא יגמר מתישהו, וכמו שבעל התניא רושם בסיפרו (אני לא זוכר את המילים המדוייקות אבל הקטע הזה נגע בי), יש אדם שנולד רשע (לפי התניא רשע זה מי שיצר הרע שלו שולט במחשבה דיבור ומעשה שלו), אז אדם כזה יכול לוותר על המצוות ולהגיד לריבון העולם שהוא נוצר רשע, אז לא, למרות שהוא יכשל פעמים רבות בחייו המטרה שלשמה הוא נוצר זה בכדי להלחם עם יצר הרע, ובפעמים שהוא מנצח הוא משפיל את היצר הרע ומזה נוצר תענוג לריבון העולם.
הקטע הזה הזכיר לי אותי, כי אני יודע שאני יפול שוב, הרי גם בספר הגדול אלו שהמציאו את שיטת 12 הצעדים אז אחד מהם בסוף לגם, השתכר, ומת מהשתיה, אז זה רק עניין של זמן, אבל בינתיים אני משתדל לתת כמה שיותר נקודות של תענוג לריבון העולם.
[דייב 2]בכל מקרה, דחייה של השידוכים לדעתי רק גורמת לכך שהנדון צובר יותר נסיון מעשי בתחום השלילי, ולכן לדעתי להשאר רווק, למרות שזה יותר "קל" לדעתי זה לא נכון (ואני משתדל להגיד קל מאוד בזהירות כי זה לא קל בכלל).
ובקשר למבולבל, אתה יכול להיות 30 שנה מבולבל, ואז תסתכל אחורה ותגיד חבל על הזמן שעבר (אני אמרתי את זה חצי שנה לתוך הנישואין וזה היה במצב שלא רציתי לחזור הבייתה כי רבתי עם אשתי כל כך הרבה, בסוף הלכנו לייעוץ זוגי שעזר לנו המון)
אז השאלה היא לא מתי להתחתן אלא עם מי להתחתן, כי התשובה למתי (לדעתי) היא כמה שיותר מהר.
אתה לא נהייה תמים יותר או גמיש יותר בהתנהגות שלך או מכור פחות, ככל שהזמן עובר אתה נהייה יותר בעל נסיון (גם שלילי), נוקשה יותר בדרכיך, ויותר מוכה ע"י התאווה ולכן מכור יותר.
זו דעתי, קח או תשאיר, זה כבר אצלך
