לדי דיינו היקר שלום.
אני מבין את המקום ממנו אתה כותב , גם אני בתקופה של השידוכים חיפשתי חיצוניות , והתעלמתי מהשאר.
(יותר מזה הרבה פעמים חשבתי לעצמי בתחילת הנישואין עם הקשיים בתאווה וכו' שאם הייתי יודע שכך יהיה לא הייתי מתחתן, וא-לוקים עשה איתי חסד ולו גילה לי . ולכן אני נשוי היום אב ל4 ילדים מקסימים שיהיו בריאים , יש צדדים יפים בחיים שלי )
אבל מצד שני מי ערב לך ולכל חבר בתוכנית שאוטוטו אתה מחלים ויוצא מהתאווה (מה שגם אנו יודעים שאין פה החלמה וזהו , אלא עבודה לכל החיים) זה שחבר יספור נקיון של 40 אומר שהוא כבר יצא מזה , לא . זה יפה וצריך להתמיד בזה.
בעצם מה שהתכוונתי לומר , ואולי לא שמתי מספיק דגש על זה , שרווק שמרגיש שהוא מכור , והתחיל לעבוד בתוכנית , שלא יחכה עד שיהיה "גדול הספונסרים" . בוא לא נשכח שבמגזרים מסוימים ככל שגילו של הבחור גדול יותר, ההצעות שהוא מקבל , לא טובות יותר אלא הפוך . ואף שדכנית לא יודעת איזה דרך ואיזו עבודה עשה הבחור עם עצמו בשביל להציע לו מה שמגיע לו.
**ועוד נקודה חשובה . הנשואין זה בית ספר ועולם חדש של נסיונות ועבודה למכורים.
ואי אפשר ללמוד אותה בתאוריה , אלא רק בנסיון .
אז לדעתי המודעות של רווק למצב שלו, ותחילת עבודה בתוכנית להחלמה, מספיקה , ולא צריך לעכב שידוך עד ש.................תבוא הגאולה ,