מוזס יקר
אני כל כך מבין את מה שאתה מרגיש
הרגשתי ככה עשרות פעמים בחיים
אחרי שכבר נשבעתי לעצמי שאין מצב שאני מגיע למקום כזה והנה שוב אתה שם.
בשלב מסוים החלטתי ללכת לטיפול אישי , נכון שזה עולה כסף וכן דורש לפנות זמן באמצע החיים, אבל אני מרגיש שמאז שאני בטיפול יש התקדמות ברוך ה'. קצב הנפילות ירד מאד, אופי הנפילות נהיה עדין בהרבה ממה שהיה, ובעיקר יש לי ספונסר שמלווה אותי צעד צעד.
האמת לא בקי בשיטת 12 הצעדים שהאתר מבוסס עליו, אבל אני חושב שאתה צריך להמשיך במאבק כי אין דרך אחרת. זה להיות או לחדול. מרגישים נאחס, וזה חלק מהתחושות הטבעיות אחרי נפילה, תדבר עם אבא, תבקש שוב באמת ובתמים שאתה רוצה להחלים להיות נקי, שאתה באמת רוצה טוב, שיקרב אותך אליו.
דבר נוסף שעזר לי זה לראות את האנשים שהיו שם פעם ויצאו מזה. זה מדהים אותי כל פעם מחדש, זה מוכיח שאפשר, יש תיקווה, יש אמונה , בסוף אתה תנצח, אם לא היה לך סיכוי לא היית מעלה את השאלה, השאלה מעידה שאתה בכיוון הנכון.
אחי מחבק אותך ואוהב אותך כי אני יודע בדיוק מה אתה מרגיש,
תן לעצמך חיבוק ותפנה לאבא הוא מקשיב תמיד.
כשהבת שלי מלוכלכת בגלידה וגם הבגדים והריצפה התלכלכו אני לוקח אותה נותן לה נשיקה ומקלח אותה.
זה שהיא הגיעה לגלידה זה כי המקפיא היה פתוח, לפעמים הבחירה שלנו קשה מאד, ואנחנו כמעט אנוסים, אבא מחבק אותנו ומנקה אותנו בתנאי שאנחנו באמת עושים צעדים להתקדם. ואתה עושה.
בהצלחה אחי:clap:
