תודה רבה על התגובות... ותודה רבה לאנשים שיכולים לתת מעצמם לאחרים.. הלוואי וגם אני יוכל...

כל העצות שראיתי באתר, או שכבר עשיתי אותם בעצמי בצורה כזו או אחרת, או שאני מרגיש שזה יעזור אולי לשבוע...

בקיצור: יש לי חוסר ענק בפנים, וזה צועק... ואני לא מסוגל להתמודד עם זה....
אני יודע שכל מה שאני עושה לא עוזר לחוסר הזה, אלא זה רק בריחה ממנו...
אני חושב על הרבה דברים שאולי הם ה'חוסרים' שלי, כמו אהבה, חברים אמיתיים, אמא ואבא שאוהבים ועוזרים, חופש, רוגע, וכו' וכו' כל מה שיש לבן אדם שגודל נורמלי... בלי שאיפות מוגזמות, ובלי בעיות מיותרות...
אבל אין מצב שאני יוצר לעצמי את כל זה, אפילו לא חלק מזה, בכל דבר יש איזה בעייה אחרת באישיות שלי שהורסת ולא נותנת...
ונוסיף לזה שאין לי בכלל אפשרות למצוא את ה'חוסר' האמיתי והמדויק בעצמי, כי אני כל כולי מבולבל, ומושפע מאין סוף שטיפת מוח של תרבות שיקרית שהרסה כל דבר שיכול להיות אמיתי בעולם הזה.

אם הייתי שואל רב, הוא היה אומר לי שהנשמה שלי מתגעגעת לבורא שלה.. ואז הייתי שואל אותו מה לעשות, והוא היה אומר לי 'התבודדות' 'תפילה' 'לימוד תורה' 'שירה' וכו'...
בתכלס (כך אני חושב) הוא צודק, זה באמת חסר לי, ואני כ'כ רוצה יום ולילה לבכות לבורא שלי, להיות רק איתו... לסמוך רק עליו

אבל כמו שאני מכיר את עצמי,  זה בטח יתן לי כוח לחזור לשיגרה,  והשיגרה שוב פעם, תרחיק אותי ממנו... אז מה עשינו ?...

תת-לחץ,
השעה עכשיו מאוחרת ואני רוצה ללכת לישון  , אז אני לא אאריך,
אבל כן הייתי רוצה לומר לך שתדע שאני כ"כ מזדהה איתך. אתה לא לבד, גם אם אתה חושב שאתה לבד וגם אם אתה חושב שאתה במצב כזה מיוחד שאנשים אחרים לא חווים ולא יכולים להבין.
לכולם יש חוסרים בחיים, לפעמים גם כאלה כמו שאתה מציין, אבל אין מה לעשות, כמו שאמרת, התאווה לא באמת ממלאת את החוסרים, זה רק בריחה מהם.
בוא נתפלל לאלוקים שיתן לנו כוח להתגבר,
בתקווה לבשורות טובות,
קלמן

מה שכתב קלמן נכון מאוד - תפילה תפילה ועוד פעם תפילה.
אבל אם יורשה לי להוסיף על דבריו, אולי במצב שלך שאתה יודע שיש לך חוסר, ואתה לא יכול לזהותה במדויק ובוודאי שלא למלאותה בעצמך, אולי כדאי שתיגש ל'מומחה' שיעזור לך 1. להכיר בחוסר. 2. לעזור לך וללמד אותך איך למלא את החסר.
וכוונתי בזה למומחה כמו אנשי מקצוע בתחום, אני לא יודע איך בדיוק קוראים לתחום הזה אולי מומחה בתחום הנפש וכדו', שפשוט יוציא ממך את החבוי בתת המוח, ולא מה שאתה מתוסכל ומתוסבך מחיי היומיום.
בקשר לרב, אני התייעצתי עם רב מסויים בענין איזה נושא והוא אמר לי כדברים האלה, שיש דברים שאתה צריך להפנות למומחה בכדי שיסדר לך את הנושא כמו שצריך.
אבל שרק תדע יש מקצוענים בתחום, ויש אנשים שהם חובבנים, ורק שומעים אותך ומנסים לסדר לך משהו שתרגיש טוב עם זה בהתחלה אך זה לא יחזיק לאורך זמן, לכן אתה חייב מומחה.

שלך
[color=red]משה

ב12 צעדים יש הרבא תרגילים שיעזרו לך למצוא את "החורים", וה, ימלא אותם עבורך.

פסיכולוג שאין לא נסיון באזשהו תחום של התמכרות (כולם דומים, פחות או יותר), תהיה עבורך רק בזבוז כסף.    בדוק ומנוסה.

התכוונתי לפסיכולוג הידוע בתחום - וגם היודע להצביע על תחום החסר.
תשאל אצל הגארדים יש להם רשימה של מתמחים בנושא זה גם פה בארץ.

תודה רבה על התגובות... לא חשבתי שלא יבינו אותי, ההפך, רק פה יבינו אותי.... והמצב שלי יחסית לסיפורים שראיתי, הוא עוד טוב...
ראיתי פה סיפורים על אנשים שנמצאים בתהומות פי אלף יותר חשוכים משלי....

אני די מפחד מפסיכולוגים שרק יבזבזו לי את הזמן והכסף... ושיכניסו לי את אותם מושגים ומטרות ושאיפות של שקר שמהם אני רוצה לברוח...
לכן אם היה רב כלשהו, שמבין בנפש האדם, ולהדריך אותי לפי התורה.. לא לפי מה שהסרטים אומרים שצריך.

ראיתי בספרו של הרב דסלר שהוא אומר, שבזמן המלחמה, שכל החלומות והשאיפות מתנפצים, ופתאום העתיד כבר לא ברור, ואין רצונות וכו'. בחורי הישיבות למדו הכי טוב! לא היה שום דבר שימשוך להם את הלב למקום אחר...

אז אולי על אותו משקל, צריך קודם למצוא איזה מחשבות ורצונות תופסים אותי, לפרוס אותם על השולחן ולגלות את השקר שבהם, ואז לחתוך אותם, ולזרוק אותם לים.. וכך לנקות את הלב מכל השקר שמושך אותו...
ואז כשהלב נקי, אולי יהיה אפשר למלאות אותו בדברים אמיתיים, בדברים  שאני באמת צריך...

אבל מי יוכל לעזור לי בזה ? לאיזה רב או אדם יהיה זמן באמת לחפור בנפשי מתוך אהבה ורצון לעזור, לא בשביל לסמן עוד שעה של עבודה...

תת לחץ, זהירות
עשיתי דבר דומה למה שאתה מציע (להפטר מהכל), אבל החיבור שלי לתורה לא היה מספיק חזק וגם הוא התערער.
אם אצלך הוא לא מספיק חזק תהיה זהיר. מה שאתה רוצה לעשות מאוד חזק אבל מאוד מסוכן- תשקול עד כמה מוכנה אצלך האלטרנטיבה כבר מתי שאתה מתחיל, שלא תשקע בתהומות של יאוש
יותר קל לבנות ואז לנער את האבק מאשר להרוס הכל ולבנות מחדש אז, לדעתי

אתה לא מבין עד כמה כל מילה שלך מובנת לי.... כאילו קראת לי את המחשבות

לפני שנה וחצי בערך, הייתי במצב שאני יכול להתנתק ועדיין לא להרוס שום דבר... ואז גם הצלחתי לאמת בליבי את אמיתות התורה ואת דרכי בעולם בצורה שכלית חזקה....
וזה היה כ''כ טוב, עד שחשבתי שאני יכול כבר לחזור לדרך האמצע... אבל עשיתי את זה לבד וזה חלק מהטעות שלי...

היום המצב כבר יותר מסובך, טוב שהזכרת לי שחלק מהתהליך הוא לאמת בליבי שוב את אמת החיים... וכמו שכתבתי, גם להסיר מליבי את שקר החיים...
ואז (כמובן בלי להרוס - סך הכל חופשה) להתחיל לעשות, ובלי טעויות...

אולי אני סתם הוזה, ואולי אני שוב מגשש באפילה...

אבל ביננו.... מה אני עוד יכול לעשות ?

שום דבר בעולם הזה לא מעניין אותי בפני עצמו, כמו שאומר הס.מ. ימח שמו 'בלי אהבה שום דבר לא שווה... '

אנסה:
נסה למצוא למה אתה מתחבר. בסופו של דבר, אף אחד שהוא לא אתה לא מכיר אותך טוב כמוך- אולי הוא מאוד מבין באנשים, אבל לגביך, אתה המומחה.
תתחיל לבנות מחדש לאט לאט- תמצא קטע בתפילה שאתה מתחבר אליו, או משהו שאתה אוהב לעשות ותעשה אותו.
תמצא משהו שמספק אותך- תהיה שמח, תאהב את עצמך.
אולי זה אישי, אבל פתאום תגלה את עצמך מחדש- תראה דברים נוספים שאתה אוהב, תהיה מסוגל להנות מדברים שאתה עושה. זה לא חייב להיות בכיוון דתי בכלל.

הרבה יותר קל לגשת לאחר מכן לבעיות שלך ולשנות דברים- אתה תבוא מתוך אמונה בעצמך וביכולת שלך לשנות את עצמך.

שוב, אני ממש מתנצל, אבל העזרה היחידה שאני יכול להציע היא מה שאני מכיר, ככה שאם זה לא רלוונטי לגביך, תתעלם לחלוטין.

לגבי מישהו שיעזור, נסה למצוא חבר. זה אמנם לא אידיאלי, אבל הוא יכול לעזור לך הרבה. מעבר לזה, לקנות לחבר יכול גם לספק אותך בזה שיש לך חבר קרוב- אתה ציינת את זה כמשהו שחסר לך.

ומה אם החיים שיש לך, עדיין אפשר לסבול אותם?  יכול להיות
האם אתה מודה לאן כל זה יוביל אותך?          אולי לא קראת את הסיפורים שלנו, או שעדיין לא תורגמו ל\

כל מה שאתה מתאר זה נורמלי, להתמכרות לפחות. אני לא נביא ולא בן נביא, כל מה שמדברים אליך למדנו מניסיון. חלק נובע מניסיון עצמי, ועוד חלק לא הצרכתי להגיע עליו כי למדתי מאחרים בפורום (באנגלית). ואני מעוד מזדהה מכל מה שאתה מתאר, גם הייתי שם, וגם מצאתי שיש אפשרות אחרת לחיות. אפילו אתה יכול, לא לשנות, אלא לתת לכח מחוץ לעצמך לנצל אותך.

זה כן מעין אותך, אתה רק כל כך שקוע בבוץ, ששכחתה מה היה לך לפני הכל. אולי שבת חיזוק של שלהבת או משהו דומה יצור קשר בין הנשמה שלך לגוף. ואם תמצא משהו שכך מחזק את כוחות הנשמה, עד שתרגיש לכמה דקות כמו בן אדם, ויותר מזה כמו אחד מעם הנבחר במעלתם הרוחני.... אל תשכך לברך ברוך מחיי מתים. נראה לי שכבר הרבה זמן לא הרגשתה שום חוויה רוחנית, אבל גם אני כן. כבר שכחתה מזה חיים, וכל אתה מדמיין לעצמך  שאתה לא משתוקק לרוחניות. אתה כן רוצה, רק שכחתה!

5. שבירת המעגל
אנחנו חייבים להבין עד כמה ההתמכרות הזאת ערמומית, איך היא כל הזמן משקרת לנו, גורמת לנו שוב ושוב לפעול על התאווה. בכל פעם שאנו פועלים, אנו מקשים על עצמנו להחלים, בטווח הארוך. לכן עלינו לעשות כל שביכולתנו על מנת להשתחרר מהמעגל האכזרי עכשיו, על ידי נקיטה בצעדים המתאימים. כל עוד אנחנו עדיין נתונים במעגל ההתמכרות, איננו יכולים להתחיל להחלים. ובשל אופי ההתמכרות, איננו יכולים לצאת מהמעגל על ידי מחשבות, אלא רק על ידי פעולות שישנו את דפוסי החשיבה שלנו.
לעיתים קרובות חשבנו, שאם נזין את התאווה רק עוד קצת וניתן לה את מה שהיא באמת רוצה, היא תניח לנו. אבל ההפך הוא הנכון. חז"ל הבינו את אופי ההתמכרות, ואמרו משפט מסכם אחד לגבי התחום הזה, "איבר קטן לו לאדם. משביעו, רעב. מרעיבו, שבע". וכמו שאומרים, ככל שמזינים את זה פחות, כך זקוקים לזה פחות. על אף שקשה בתחילה להמעיט ואנו עלולים אפילו לחוות תסמיני גמילה למשך זמן מה, ככל שנמעיט לפעול על התאווה עכשיו, כך יקל עלינו לעשות זאת בטווח הארוך. ידיעת היסוד הזה יכולה להיות מאוד משמעותית.
עלינו להבין כי היצר הרע/ההתמכרות חומדת את נשמתנו, ולא שם בשביל לתת לנו עונג. אחרת, למה אלף פעמים לא מספיקות? תזכרו את המשפט הבא: "פעם אחת בלבד זה יותר מדי; אלף פעם זה אף פעם לא מספיק". אי אפשר לשאת ולתת עם ההתמכרות. חצי עבודה, בסופו של דבר, מייצרת כלום. מקרים בודדים של שליטה הם חסרי משמעות כשמדובר בהתמכרות. הדפוס הכללי הוא מה שקובע. להישאר נקיים, זו המטרה. אנחנו חייבים להבין שנהגנו בטירוף. זה מטורף לחזור שוב ושוב על התנהגויות של הרס עצמי. המאבק הזה, במובן הכי ברור שלו, הוא מאבק לחיים ולמוות על נשמותינו.

מה זה הכוח שמחוץ לעצמי ?

הלשון "כוח מחוץ לעצמי" וגם "כוח עליון" הם הלשונות העדינים של מחברי ה12 צעדים. לא רצו לכנס כלל לחילוקי דעות של דתות. בלשוננו זה הקב"ה. כך מסורה בידי מפי DOV, שעלינו לוותר על היצר הרע רק בגלל שזה ארס, והקב"ה ימלא לנו את ה'חור' שהתרגלנו למלאות ע"י תעבוט.    ה' הוא הכוח היחיד שיכול לעצור אותנו.

אז איפה עומדת הבחירה, או העשייה של האדם, במצב הזה, איפה הגבול ? הרי לא בראו אותנו כדי לפטור לנו בעיות, בראו אותנו כדי שנזכה בכוחות עצמנו...

בכוחות עצמינו לומדים היטיב את המדריך של GYE. מנסים במידה מה את כל העצות ששיכים אלינו (כפי הדרגה של התמכרות). ובכןחןת עצמינו עובדים אם הכלים שניתן לנו כדי להפתח חיים אחרים לגמרי.      ובכוחות עצמינו עובדים, יום אחר יום, אם הכלים שנמסרו לנו.