לא יודע מה איתכם, אבל כמה שאני מבין, אני מבין שאני לא יודע כלום!!!
אני לא יודע מה זה אהבה!
אני לא יודע לדבר עם בחורה בלי לחשוב על הגוף שלה... - הכל תלוי בזה ונגמר בזה וכל השאר זה סתם בולשיט, הכל הצגה, כדי לנסות להרשים אותה...
אחרי מאות פנטזיות ודמיונות (שהושפעו מסרטים), איך שאני אוהב אותה, ואיך שטוב לי איתה, ואיך שהיא מושלמת, והכל תחת הכותרת 'אהבה', - אני מרגיש שאני יודע לאהוב, אני מרגיש שאני יודע לתת, אני מרגיש שהיא צריכה אותי, - אני כבר הייתי בכל המצבים שיכולים להיות בנישואים, שהיא עייפה, שהיא עצובה, שהיא שמחה, שהיא הלכה למקווה, וכו' וכו' והכל נגמר בזה שאני איתה במיטה, וכ'כ ''אוהב'' אותה - ובתכלס, אני רק מספק את תאוותי, ואת החוסר שיש לי -
הכל זה בולשיט, שום דבר זה לא ככה, ואם אני הולך ומתחתן בלי להוציא לפני את כל השקר הזה, בלי לעשות שטיפת מוח של חיים אמיתים (אולי יתחילו לעשות סרטים על גדולי ישראל), אז בסופו של דבר זה התפוצץ, ולא משנה כמה נמשכתי אליה בהתחלה...והנה הרסתי לה את החיים, בלי שהיא בכלל תבין מה קורה...
גם מתי שאני חושב שכביכול אני בוחר בה בגלל שהיא ככה וככה, וזה מתאים לשאיפות וכו' וכו'.... זה שקר!!!
אם זה השאיפות שלי,- בית של תורה, של נתינה, בית יהודי... אז למה עכשיו זה לא קורה ?
אולי באמת אלו הם השאיפות, זה קיים איפשהו במוח, אבל זה רק במוח, במעשים אני לא מסוגל להחזיק מעמד בכלום...
פשוט לראות סיפורים של אנשים שכבר עברו את זה, וטעו...
אפשר להילחם בתאווה - אבל כשכל השקר והתרבות המעוותת נמצאת לנו בראש, בלי אפילו שנבין שזה שקר - אנחנו סתם טוחנים רוח...