שלום לך חבר חדש ויקר.

ברוך הבא .

את סיפורך האישי , והסיבה שבגללה הצטרפת ל"מועדון היוקרה" הזה אני לא יודע .
ואולי תספר לנו עליך קצת , שנכיר אותך ומה הביאך לכאן.
אבל דבר אחד בטוח אצלי , ואין לי צל של ספק .
אני "חולה".          לא נעים להגיד , אבל זה המצב , וידיעת המחלה חצי תרופה .
אם אתה חושב שאצלך זה בגדר יצר הרע , הווי אומר שיש לך את הכוחות להתגבר , מצוין .
  חבל לך להיות פה ,  אתה יכול חלילה להידרדר.
    כי לפה הגיעו אנשים שאבדה להם השליטה על חייהם,{ כמוני למשל , שעדיין מרגיש חסר שליטה }.
והתוכנית באתר באה לטפל ולכוון אנשים שחולים במחלת ההתמכרות הזאת , לחיות חיים בריאים יותר , ובכל תחומי החיים.



שיהיה לך לילה טוב ונקי
ובהצלחה
 

שרוף על ה',
למה להגדיר שאני חולה זו שנאה עצמית? לי זה נראה כמו קבלת הבעיה שלי כנתון, שאיתו צריך להתמודד. האם אתה חושב שחולה שמסביר שהוא לא יכול לרוץ מרתון כי הוא חולה, שונא את עצמו? או שאולי הוא בורח מאחריות?
נראה שאתה מבלבל בין התאווה הבסיסית, שכל אדם שותף לה, לבין רמה יותר עמוקה של תאווה, שעבורה מיועד הפורום - התמכרות. התמכרות פירושה שניסיתי כבר להחליט להפסיק עשרות פעמים ולא הצלחתי. אמרתי לעצמי אינסוף פעמים שזה יצר הרע, ורצתי למחשב. ואני לא, בפירוש לא, אדם רע או פוחח שלא אכפת לו מהקב"ה, בנושאים אחרים.
לי נראה בדיוק הפוך: שהדרך היחידה שלא לשנוא את עצמי, היא להודות שהבעיה שלי היא כמו מחלה. גם לחולה יש בחירה חופשית, אם ללכת לרופא ולקחת תרופה או לא. אולי בעבר גם היתה לחולה בחירה חופשית, אם לעשות את המעשים שגרמו לו להיות חולה. אבל בפועל כעת אין לחולה בחירה חופשית אם להיות חולה או בריא עכשיו. עכשיו הוא חולה. הבחירה החופשית מתבטאת בהחלטה להיכנס לתכנית ולהתמיד בה, ולא בבחירה לא ליפול.

אני מצטרף בחום לידידי היהודי השמח,

דווקא כאשר הבנתי שאני חולה הפסקתי את השנאה העצמית והגעתי - לראשונה בחיי - לתחילתה של שלווה. סוף סוף יכולתי לקבל את עצמי כמו שאני.

לשרוף,

אני שולח לך הודעה בפרטי. אודה לך אם תקרא אותה.

לשרוף,
אפשר להגיד שה"מחלה" שלנו שווה ל"דחפים לא נשלטים",
אפשר לקרוא לזה מחלה, אפשר לקרוא לזה חוסר שליטה. או כל דבר אחר.
העניין הוא, שנפנים שאנחנו צריכים לפעול על עצמנו, לקחת אחריות על מעשינו, ולא להזניח ולהדחיק שלכאורה יהיה טוב אם רק נעשה כך וכך.
צריך טיפול מהשורש, בזה אין ספק.

על המונח מחלה אפשר לחלוק, ואני בעצמי חולק על ההגדרה והקטלוג שלי כאדם חולה.

העיקר שתוכל לשלוט על חייך, ולקבל בחזרה את המושכות לידיך..

בהצלחה

מצחיק הדבר.
יש לי בעיות פיזיות שמונעות ממני לעסוק בתחומים שונים ואני לא מרגיש אדם פחות טוב בגלל זה.
להכיר ב'מחלה' הזו - קשה כקריעת ים סוף

משוש ויחיאל היקרים.
קשה לכם עם המילה "מחלה"?
בסדר גמור. בואו נקרא לזה "התמודדות" "תאווה" "חוסר שליטה" או כל שם אחר שאתם רוצים. שיקל עליכם.
עכ"פ לא זאת הנקודה. השאלה העיקרית היא. האם אתה מסוגל או לא מסוגל לצאת מזה לבד.
אם כן. בהצלחה. ושיהיה לך יום נקי. (אמנע מלהשתמש בביטוי "האתר לא בשבילך" כי אני לא אוהב לזרוק אנשים אבל תעשה לעצמך חושבים)
אם לא. קדימה. צא לדרך. הדרך בה צעדו וצועדים כל אלו שאיבדו שליטה.