יש מין תחושה כזו שאני קורא לה- "אולי אני מפסיד משהו".
זה פוגש אותי בהרבה מקומות ומקרים.
כשאני חוזר הביתה- ויש איזה אתר שאני משתמש בו קבוע וכבר זמן רב לא נכנסתי- "אולי אכנס, אולי אני מפסיד משהו". "אולי העלו איזה סרטון חדש שכדאי לי לראות".
וכשאני הולך ברחוב- אסתכל על הרחוב מסביבי כי- "אולי דווקא עכשיו תהיה איזו אחת שאסור לי לפספס. אולי כשאני לא מסתכל זה הפסד, אולי אני מפסיד משהו".
וכן במקומות יותר גרועים- "אולי איכנס? אולי אני מפסיד משהו?"
וכך אני הולך וחוזר לאותם מקומות שוב ושוב כי אם לא אז- "אולי אני מפסיד משהו?"
אולי יש משהו חדש ואני לא רוצה להפסיד אותו.
אבל לאט לאט. וברבות הניסיון והשנים אני מבין- אין חדש. זה הכול אותו דבר. ריגוש של איזה כמה רגעים- ואז- כלום. ריק. חרדה פנימית כזו. אין חדש. הדמויות מתחלפות. העלילה משתנה (קצת. שהרי הכול אותו עיקרון ותוך 2 דקות כל הסרטים האלה נראים בדיוק אותו דבר). אבל העיקרון אותו עיקרון.
ברגע הראשון יש מעין התלהבות של סקרנות כזו. של פריצת גבולות. של "זרימה" ואחרי רגע, אפילו תוך כדי השימוש, זה כבר נגמר וכול מה שנשאר זה צורך להגיע לריגוש של רגע השיא- שאחריו- כלום. נגמר. אין יותר משחקים והצגות. כל מה שנשאר זה ייאוש וחרטה. צער גדול. "למה עשיתי את זה?".
אז הפיתרון שעוזר לי לפעמים עם תחושת ה"אולי אני מפסיד משהו" זה פשוט לתאר לעצמי את מהלך העניינים- אני איכנס לאתר- אולי אפילו באמת יהיה איזה משהו שעדיין לא ראיתי- אתלהב מזה איזה דקה או שתיים- ואז- זה ישעמם- ואיכנס לאתר אחר- ואשוטט כמה שעות- עד שכבר לא אוכל לעמוד בזה ואגיע ל"שיא" ואז- צער, בושה, חרטה, כאב, דיכאון וכו'- אז מה אני מפסיד אם אוותר על זה?
אשמח שתכתבו עוד דברים שעוזרים כשבאה התחושה הזו.
למען האמת אני מרגיש את זה תמיד ואפילו בעצימות גבוהה יותר:
אני רואה למשל סרטון הדרכה ביוטיוב על משהו שקשור לעבודה שלי, הכי שטוח בעולם, בלי שום טריגר. אחר כך משוטט קצת בזהירות ממש כדי לא להפעיל טריגרים, נכנס בשלום ויוצא בשלום.
ואז מסכם את התחושה:
לא באמת נהניתי, אם הייתי רואה W$%&$ הייתי בטוח נהנה.
נכנס לאתר חדשות נקי, קורא קצת, אוהב פוליטיקה, רואה את ביבי נואם ואת בנט מצפצף - מסיים - וחושב לעצמי: לא באמת נהניתי. אם הייתי רואה W$%^$%^ בטוח הייתי נהנה.
כאילו:
כל האינטרנט הוא רק הקדמה מבחינתי.
לא מוצא הנאה, אפילו בסרטונים ממש מצחיקים או ממש מהנים, אני יכול להיקרע מצחוק או להיצמד למסך ולראות אפילו משהו קדוש - הרב אורי זוהר בשיחה עם נערים. מרתק!! מהנה!! מחכים!! אני מסיים - ואומר לעצמי: אם הייתי נכנס לאתר ההוא, הייתי נהנה יותר.
זאת המציאות שלי
