המאמר הבא לקוח מתוך הספר "עשר צעדים להיות עצמך הטוב ביותר" ( Ten Steps to Being Your Best), שהוא ספר שמוקדש לנושא של פיתוח הערכה-עצמית. זה הפרק של הצעד השביעי מתוך העשר (לא לבלבל עם הצעד השביעי של 12 הצעדים).
[אגב, מי שיכול לקרוא באנגלית: [b]ספר מומלץ מאוד[/b], שמכיל תובנות ותרגילים לכל שלב במסלול לפיתוח ערך עצמי מוצלח יותר.]
מה שרלוונטי לגבנו הוא שיש כאן תובנה עצומה לגבי הצעד הרביעי של 12 הצעדים. חובה לקרוא!
©©©
Reproduced from "Ten Steps to Being Your Best" by Rabbi Abraham J. Twerski with permission of the copyright holders, ArtScroll / Mesorah Publications, Ltd.
משוכפל מתוך "Ten Steps to Being Your Best" מאת הרב אברהם טווערסקי באישור בעלי זכויות-היוצרים, הוצאה-לאור ארטסקרול/מסורה, בע"מ.
©©©
הצעד השביעי / הרב אברהם טווערסקי
קובץ להדפסה
אפילו שאני רואה את עצמי כלא מוכשר, מיותר ולא ראוי, המציאות היא שיש לי יכולות וכישרונות ואני יכול להחשיב את עצמי כבעל ערך.תנו לי לשתף אתכם במשהו. כשהכרתי את תוכנית 12 הצעדים לאלכוהוליסטים, הרגשתי שכדאי לי לעבוד את התוכנית בעצמי כך שאוכל להבין טוב יותר מה המטופלים שלי חווים. הצעד הרביעי דורש לעשות "חשבון נפש נוקב וחסר פחד." כתבתי את מה שהחשבתי כמדויק ונתתי את זה לוותיק עם 30 שנה ב-AA לבדיקה. הוא החזיר לי את זה ואמר, "זו התחלה טובה. תעשה את זה שוב ותהיה קצת יותר כנה."
כשהוא קרא את הגרסה השנייה שלי, הוא אמר, "זה לא חשבון נפש. זה ניקוי ארובה. ניסית לשלוף כל טעות או מעשה רע שאי פעם עשית. כשאתה בודק את החשבונות של עסק שאתה רוצה לקנות, אתה לא מסתכל רק כמה כסף העסק חייב. אתה רוצה לדעת מה הנכסים ושטרות החוב שלו. תעשה בדיקת מלאי אמיתית. ספר לי את כל הדברים הטובים על עצמך, את חוזקות-האופי ואת נכסי האישיות שלך."
אני חייב לספר לכם שזה היה יותר קשה מאשר למצוא את חסרונותיי.
בתורה ישנו תיאור מפורט של מה שהגמרא קוראת לו וידוי. בשנה הרביעית ובשנה השביעית של מחזור השמיטה האדם חייב לומר את הוידוי הבא:
"בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי, לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי. לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ, וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא, וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת, שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹקי. עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי." (דברים, כ"ו, י"ג-י"ד)
שימו לב. בוידוי הזה האדם לא מתוודה על חטאיו. להיפך, הוא מצהיר על כל מעשיו הטובים. גם זה הינו סוג של וידוי.
אופייני לאנשים עם הערכה-עצמית נמוכה לנטות להתמקד בכישלונות שלהם, מאשר במעלותיהם, כאשר הם עושים חשבון נפש כנה. אסור לנו להתעלם מחולשותינו, אבל אסור לנו גם להתעלם מחוזקותינו.
זה ממש מעורר תדהמה שאדם יכול להיות לגמרי לא מודע למעלותיו. למטופלת אחד, רופאת ילדים מוסמכת, היה ערך עצמי מאוד נמוך. כשביקשתי ממנה לתאר חלק מחוזקות האופי שלה, היא לא הצליחה לחשוב על שום דבר לומר. הפניתי אותה למידע שבגיליון המידע שלה, שציין שהיא סיימה מכללה בהצטיינות יתרה ושהיא קיבלה את פרס הפאי בטא קאפא להישגים אקדמאים יוצאי-דופן. "לכל הפחות," אמרתי, "יכולת לומר לי שאת חכמה. אי אפשר להכחיש את זה. לא נותנים את פאי בטא קאפא למטומטמים." המטופלת נאנחה. "כשנתנו לי את הפאי בטא קאפא, היא אמרה, "ידעתי שהם עשו טעות."
7.01 מי אתה בנקודה הזאת, אנא הנח את הספר, ולפני שתמשיך לקרוא, אנא השג עיפרון ונייר. אני הולך לבקש ממך לספר לי על עצמך. קח את הזמן, ותאר לי את עצמך. אחרי שתסיים, אתה יכול להמשיך לקרוא. |
באחד הפרקים הקודמים ציינתי שאנחנו מושפעים מאוד מתפיסת הערכית הפרודוקטיבית השוררת בעולם. אם תבקש מאדם שיספר לך על עצמו, סביר להניח שהוא יתחיל בלומר, "אני רופא", או "אני עורך-דין", או "אני בעלים של עסק". לא סביר שהוא יאמר, "אני אדם רחמן", או "אני אדם מאוד סובלני", או "אני אדם חסכן". ערכי הפרודוקטיביות גרמו לאנשים לחשוב על עצמם יותר באמצעות מה שהם עושים מאשר מה שהם הינם.
שמתי לב שכאשר אדם מחלים מאלכוהוליזם, לעיתים קרובות הוא עובר שינוי אופי ניכר, משום שאלא-אם-כן הוא יעשה שינויי אישיות משמעותיים, סביר להניח שהוא ימעד אל השתייה שוב. אנשים שהם לא אלכוהוליסטים עשויים לחשוב שהם לא צריכים לעשות משהו בנוגע לשיפור תכונות האופי שלהם.
ביקשתי מאלכוהוליסט מחלים לספר לי משהו על עצמו. הוא אמר, "אני בעל ואבא. אני פרסביטריאני, בוגר של אוניברסיטת ביג-טן ורפובליקאי. אני אדם חברותי. אני משוגע על היסטוריה ואני אוהב בעלי-חיים. אני תושב-פרברים, ואני נוהג בוואן, לא ב-SUV. אני רואה-חשבון של פירמה פינאנסית." הדהים אותי שהוא נתן את המקצוע שלו אחרון ולא ראשון. יכולתי רק להסיק שהוא הבין שהדברים האחרים שהוא אמר על עצמו היו מרכיבים יותר חשובים של האישיות שלו.
עכשיו, הסתכל במה שכתבת. איפה, בתיאור של עצמך, כתבת מה סוג העבודה שאתה עושה? בהתחלה או לקראת הסוף?
אין איש מקצוע שעובר את כל חייו ללא כישלונות. אם תחושת הערך-העצמי של האדם תלויה במה שהוא עושה, אז כישלון זה מכה קשה להערכה העצמית שלו. עורך-הדין שהפסיד תיק או הרופא שאיבד מטופל יכולים לחטוף קשה אם הזהות העיקרית שלהם היא עורך-דין או רופא.
במכתב לבחור שהחשיב את עצמו חסר-ערך משום שהוא גילה שהוא חושק בדברים לא-ראויים, ר' יצחק הוטנר כותב, "אתה מסתכל על החפץ חיים ואתה מבין שהוא היה צדיק גדול. אך האם אתה חושב על המאבקים שהיו לחפץ חיים במשך חייו שמהם הוא נהייה הצדיק שהוא היה? האם אתה מבין כמה עליות וירידות רוחניות הוא חווה? האם יש לך מושג כמה פעמים הוא נכשל בלעמוד בציפיותיו וערכיו? עבורו, כמו כל הצדיקים הגדולים, החיים זה מאבק מתמשך, עם התקדמויות ונסיגות."
אל לנו לקבוע את הערך האישי שלנו לפי הישגים חברתיים. אבל אפילו בחיים המוסריים והערכיים שלנו, אנחנו צריכים להבין שהתקדמות בחיים היא סדרה של עליות וירידות. אנחנו תמיד יכולים להיות טובים יותר, ואנחנו צריכים להרגיש טוב עם עצמנו בגלל שאנחנו יכולים להיות טובים יותר.
הצדיק הגדול מצאנז היה רגיל לומר, "היום אני הולך לעשות תשובה אמיתית, לא כמו אתמול. למרות שאמרתי אתמול שאני הולך לעשות תשובה אמיתית ונכשלתי בזה, זה היה אתמול. היום אני הולך לעשות תשובה אמיתית." אנחנו יכולים לשאוף ללא הרף לשפר את עצמנו, ואסור לנו לתת לעצמנו להיגרר מטה ע"י מה שלהרגשתנו היו הכישלונות בעבר.
7.02 שקול-מחדש מי אתה בוא נחזור ונכתוב מחדש תיאור-עצמי, שמדגיש מה אתה ולא מה אתה עושה. עשה רשימה של התכונות והיכולות החיוביות שלך. רשום את שאיפותיך, מה אתה רוצה להיות. רשום את התכונות השליליות שלך, ושים לב שיש דרכים להשתפר בהן. |
לדוגמא, "אני בעל". זה חלק מהזהות שלך. אז תחשוב, "האם אני הבעל הטוב ביותר שביכולתי להיות? מה ביכולתי לעשות כדי להיות בעל טוב יותר ולשפר את הרכיב הזה בזהות שלי?"
עשה רשימה של תכונות האופי שלך, החיוביות והשליליות. חפש דרכים שבהם תוכל לחזק את החיוביות ולשפר את השליליות. לדוגמא, "אני אדם חברותי ולבבי, אבל לפעמים יש לי פתיל קצר. אני אדם אמין, ואני לא מתנער מתחומי האחריות שלי, אבל אם לא דורשים ממני, אני יכול להיות עצלן ופשוט לא לעשות כלום. אני אוהב ללמוד, אבל אני לא רוצה להשקיע הרבה מאמץ כדי לרכוש ידע."
תכונות האופי שלך מרכיבות את האישיות שלך. הן מה שאתה, לגמרי לא קשורות למה שאתה עושה.
הנה כמה תכונות להצעה:
- · חמלה
- · כבוד
- · ראוי לאמון
- · חסכן
- · מלא תקווה
- · סובלנות
- · אסירות תודה
- · סבלנות
- · רצון לעזור
- · חיבה
- · נכונות להודות בשגיאות
- · הערכה
- · סליחה
- · כנות
- · נדיבות
- · יושר
- · נימוס
- · תחושת חובה
אנו יכולים לתת לעצמנו ציונים על אלו, ואם אנו מוצאים את עצמנו חסרים, אנחנו יכולים להחליט לשפר אותם. החלטה
כזאת משפרת את הערך העצמי.
7.03 אני אוהב את עצמי - יותר או פחות? עשה רשימה של "אני אוהב את עצמי יותר כש..." ו"אני אוהב את עצמי פחות כש..." הרשימה תיראה משהו כמו זה: - · אני אוהב את עצמי יותר כשהשלמתי משהו בהצלחה.
- · אני אוהב את עצמי יותר כשאנשים מעריכים אותי.
- · אני אוהב את עצמי יותר כשאני מתנגד לפיתויים.
- · אני אוהב את עצמי יותר כשעשיתי משהו בשביל אחרים.
- · אני אוהב את עצמי יותר כשאני עצמאי.
- · אני אוהב את עצמי פחות כשאני מתפרץ.
- · אני אוהב את עצמי פחות כשאני נכשל במשהו.
- · אני אוהב את עצמי פחות כשאחרים מבקרים אותי.
- · אני אוהב את עצמי פחות כשאני נכנע לפיתויים לא-ראויים.
- · אני אוהב את עצמי פחות כשאני תלוי באחרים.
|
הבט בדברים שכתבת ובחן אותם. לדוגמא, האם כישלון במשהו הוא תמיד אשמתך? לפעמים זה בגלל דברים שמעבר לשליטתך. במקרים שהכישלון אכן היה באשמתך, מה יכולת לעשות אחרת? איך תנהג אם אותה סיטואציה תיקרה שוב? אם תתנהג בצורה שונה בפעם הבאה, אז למדת משהו מהכישלון. חווית-למידה אמורה להיחשב כהישג. בכך שאנו לומדים משגיאות, אנו יכולים להמיר את השלילי לחיובי.
7.04 להתגבר על הנקודה העיוורת שלנו עם ערך עצמי נמוך, התכונות החיוביות שלנו יכולות להיות בנקודה העיוורת שלנו, אבל אין לנו קושי לראות תכונות חיוביות באחרים. למעשה, אנחנו יכולים לקנא באחרים שיש להם תכונות ויכולות ראויות-להערצה שיש לנו אבל אנחנו לא מודעים להן. כשאתה שַם לב לתכונת-אופי חיובית באנשים אחרים, רשום אותה ביומן שלך. בסקירת הלילה, בדוק האם ייתכן שאכן יש לך את התכונה הזאת עצמה. לפעמים, בבדיקה מדוקדקת, אנחנו יכולים להתגבר על הנקודה העיוורת. הואיל והנקודה העיוורת יכולה להתעקש, הדעה של צופה אובייקטיבי יכולה לעזור מאוד, משום שהוא עשוי לראות מה שאתה לא רואה. לכן לתרפיה קבוצתית יש לעיתים קרובות תועלת גדולה יותר מאחד-על-אחד. |
זה כל-כך חשוב שאני רוצה לחזור על זה. חברי קבוצה שלא מודעים לנכסי האישיות שלהם, יכולים לראות את אותם הנכסים עצמם באנשים אחרים. זיהוי הנקודות העיוורות שיש לאחרים יכול לעזור לאדם להבין שגם לו יש נקודה עיוורת, והוא יוּכל להיות יותר פתוח לתבונות של אחרים כלפיו.
זו הסיבה שמוקדם-יותר המלצתי שמספר אנשים יפגשו וייצרו קבוצת "מימוש עצמי", שתיפגש כל שבוע או פעם בשבועיים. כל אחד יכול להעלות נושא לדיון. בהיעדר נושא ספציפי, חבר יקרא בקול מסֵפֶר כזה או אחר על הערכה עצמית, והקבוצה תדון בקריאה. זה יכול לעורר חילופי-דברים ערים על בעיות ערך-עצמי, וחברי הקבוצה יכולים לגלות בעצמם תכונות חיוביות שהם לא היו מודעים להן.
בהיעדר קבוצה, תוכל למצוא חבר נאמן שבפניו תוכל לחשוף את הרגשותיך ולבקש פידבק.
זה טבעי לרצות לקבל הערכה מאחרים, אבל תזכור למה שמנו לב בפרק הקודם: אין לך שליטה על איך אחרים מרגישים, ואסור שתחושת הערך העצמי שלך תהיה תלויה באחרים. מצד שני, ביקורת מאחרים יכולה להעיר את תשומת ליבך לחסרונותיך ואמורה להתקבל בברכה. כשהדוקטור מאבחן מה לא בסדר איתך, הוא יכול להמליץ על הטיפול הראוי שיגרום לך להרגיש טוב יותר. גילוי המגרעות שלנו לא אמור לגרום לנו להרגיש חסרי-ערך. להיפך, אנו צריכים לראות אותם כהזדמנויות לשיפור עצמי.
אם אתה לא אוהב את עצמך כשאתה יוצא מהכלים, אז חפש דרכים לשלוט בכעס שלך. יש שיטות להשיג זאת. הספר כעס (Anger) מאת הרב זליג פליסקין הוא מקור מצוין. ישנם מדריכים לשיפור שאר התכונות השליליות במגוון כתבי המוסר. עשיית החלטה רצינית לבצע שיפור-עצמי צריכה לשפר את ההערכה העצמית שלך.
בנעשה אדם (Let's Us Make Man) ציינתי שבאנו לעולם כ"חומר גלם", שממנו אנו יכולים לעצב את האדם שאלוקים רוצה שנהיה. עבודה לקראת המטרה הזאת היא מילוי מטרתנו בבריאה. מיותר לציין, אם אנחנו נחים ולא עושים כלום לממש את עצמנו, קשה לצפות שתהיה לנו הרבה הערכה-עצמית. רכישת הערכה עצמית דורשת עבודה, אבל זה שווה את המאמץ.
