אוהבים אותך, גבראנונימי.
אם תחפש הודעות שלי מלפני 3 שנים, תמצא שהייתי שואל שאלות מסוג דומה מאוד.
מאז למדתי פנינה יקרת-ערך, ואספר לך אותה בתחילת הדרך שלך. מקווה שזה יחסוך לך זמן יקר.
לא באנו לכאן בשביל ספירת הניקיון. אני לא מגיע לקבוצות SA, ולא מבלה כאן בפורום כדי שאוכל להשוויץ שאני נקי X ימים. (או חודשים או שנים).
באנו לכאן בשביל להשתחרר מהאובססיה למין ולתאווה.
אשר על כן, הגישה צריכה להיות אפס סובלנות כלפי תאווה. לא רק שאני לא רוצה לאונן. אני גם לא רוצה לפנטז. אני גם לא רוצה ללכת ברחוב וללגום עשירית השנייה של מבט... (וואו, נהייתי צו"ל!
) כל הדברים האלו 'מדליקים' את התאווה אצלי ולא עושים לי טוב.
יש אנשים שמגיעים ל-SA ושומעים שצפייה בפורנו לא נחשבת איפוס של הניקיון, אז אומרים "יופי, אני לא אאונן, אבל אמשיך לצפות בפורנו..." מה דעתך על חשיבה כזאת? (אני עצמי הייתי 'משחק' עם עצמי בלי להשפריץ כמה חודשים טובים, עד שהבנתי את זה...)
אם אני נוגע בתאווה, רע לי. מסקנה: לא לגעת בתאווה בכלל.
לא צריך לציין, כמובן, שנגיעה בתאווה גוררת עוד נגיעה, ועוד נגיעה, ועוד נגיעה. ולעיתים קרובות זה מסתיים בנפילה טוטאלית. אז הינה עוד סיבה לוותר על הנגיעה ה"מותרת" הראשונה בתאווה.
(אסייג את דברי, שספירת הניקיון יכולה להיות כלי מאוד חזק באבק באובססיה - "אני אפול עכשיו ואפסיד X חודשים/שנים של ניקיון!!". אבל חשיבה כזאת יכולה גם להפוך נפילה בודדת למפולת של נפילות - "ממילא נפלתי, למה לטרוח. אהנה עכשיו (זה הנאה???) ובעוד שבוע אתחיל לספור נקיון מחדש...")
עריכה: בסופו של דבר השאלה שאני צריך לשאול את עצמי היא איזו הסתכלות תקדם אותי, תרחיק אותי מהתאווה. ואיזו הסתכלות תקרב אותי לתאווה. וזו שאלה לא קלה, שמצריכה הרבה כנות עצמית...
בהצלחה!
