ראיתי באחד מסרטונים שכשמפסיקים להוציא זרע לבטלה המוח מחווט מחדש תמוח ואפשר להגמל , אבל בפועל כל יום שעובר הקושי נהיה גדול יותר , וחרמנות עולה ,הקושי גדל .השאלה מתי אפשר לצאת מזה ,ומתי אפשר להגמל לחלוטין מזה

מצטרף לשאלה

באחד השיעורים אמרו ששינוי במוח נשלם בין 21 ל250 (בערך, ככה זכור לי) ימים.
אבל גם מה שהוא הסביר שזה לא קורה בבת אחת, בהתחלה תרגיש קושי אולי אפילו הוא יעלה במהלך הימים הראשונים אבל באיזשהו שלב זה כמו גמילה מסמים או סיגריה הדחף יתחיל לדעוך ולדעוך עד שכבר לא תרגיש צורך בזה יותר.
אל תוותר!!! 
אם תתמיד בסוף תנצח!!
נ.ב אצלי שמתי לב שהדחפים שלי מופיעים בזמן שיעורים או עשיית שיעורי בית שבהם היה לי קשה והמוח רצה לברוח מזה. כאשר התחלתי ללמוד איך ליהנות מהרגע ולא להתרגש מהקושי כמות הדחפים ירדה לי משמעותית

שלום,
יש לי תחושה שהנושא של 90 יום או כל מספר אחר המוצג בסרטונים של האתר תופס משמעות לא פרופורציונלית אצל חבר'ה שעדיין לא הגיעו למספר ימים זה.
שיטת 12 הצעדים היא זו שעומדת בעיקרה מאחורי האתר הענק הזה. ושם מודגש פעמים רבות הנושא של "רק להיום". אני משקיע את כל המאמצים שלי על היום הזה. מחר? נדבר מחר.
קיים איזשהו תמריץ האומר למכור - נכון, היום קשה לך. אבל חשוב שתדע, יבוא יום ויהיה קל לך!
אבל אי אפשר לחשוב שהמטרה שלנו היא להגיע ליום ה-90. המטרה שלנו היא - היום.
אתה מסוגל לצפות אזורים רגישים ולא להכנס אליהם? אתה מסוגל להנות בחיים מעוד דברים חוץ מצפייה? [אפילו צפייה בתכנים כשרים יכולה בעקיפין לשרת נפילות]. 
במאמר המוסגר, את עיקר העבודה שלי [לבינתיים] עשיתי בזכות האתר ולא בזכות הצעדים. למרות זאת, אני סבור ששיתופים אקראיים בפורום [וגם לא אקראיים], לא יכולים להוות תחליף לעבודה.
אגב, את עיקר ההתקדמות שלי השגתי בזכות המעקב באתר ולא בזכות הפורום. כך הכנסתי את עצמי באופן מלאכותי לתחושה של הנשמה שלי העולה בכל לילה למסור דין וחשבון על מעשיה באותו היום. כך גם אני הייתי [ועודני] יוצר לעצמי מחויבות למסור דוח יומי על אופי היום החולף.
המון איחולי הצלחה, אחים יקרים ואהובים!

לא מובן לי מה שרשמת. זה לא ממש כמו סמים או התמכרויות אחרות. 
זה דחף טבעי לגמרי שאנחנו לא יכולים לכבות אותו. 
לשלוט בדחף זה דבר אחר מאשר לא להרגיש דחף

ודרך אגב. רוב הנפילות שלי זה בזמן שאני צריך לעשות שיעורי בית:confused:

מצטרף לשאלה

אני אענה לך בדוגמא:
א' רוב האנשים (גם אם אינם מכורים) אם יראו אישה לא צנועה סביר להניח שזה יעשה להם משהו. אבל, ההבדל ביננו לבין אנשים לא מכורים  הוא מה קורה שאין דבר לא צנוע אחר בסביבה שלנו. לנו הדחף (כמו לי) יכול לקפוץ באמצע היום בזמן שאנו מתעסקים בדברים אחרים שלגמרי לא קשורים בתאווה ובזה אין שום הבדל בין ההתמכרות הזאת להתמכרות לסיגריה ואלכוהול . ומהדבר הזה אנחנו מנסים להיגמל (אגב, על פי מחקרים הגדרה של התמכרות היא לא רק תלות בדבר חיצוני אלא תלות אובססיבית לכל דבר שחורגת מקוו הנורמה). (ברור שאי אפשר (וגם לא כדאי) לבטל את המשיכה שלנו ). אתה לא מנסה לשלוט בדחף במובן שתדע מתי להפעיל אותו ומתי לא.  אחרת יהיה לך מאוד קשה ומתיש (ומניסיון גם בלתי אפשרי) להשתלט עליו במובן הזה.  אלא בקשר לתגובה שלך כאשר התאווה מופיעה.
יש לך הרבה חברים שלא מכורים לתאווה הזאת. אם הם יראו אישה לא צנועה ברחוב האם זה יעשה להם משהו? כנראה שכן. אבל האם זה יגרום להם לדחף לרוץ לאונן או לצפות שעות בדברים לא צנועים. ברור לא!!
ולא רק זה, סביר להניח שהם יתו במהירות את ראשם לצד השני על מנת שלא לראות את האישה הזאת ושם אנחנו רוצים להיות וזה אפשרי.

ישר כח גדול עשית לי סדר בראש 
תודה

בתחילה כתבת שההבדל בין מכור ללא מכור, זה מה קורה אצלו כשהוא לא נמצא כעת מול תאווה, ובהמשך הוספת שגם כאשר הוא נמצא על תאווה יש הבדל בין מכור ללא מכור.
לא כ"כ הדגשת בדבריך את שני הדברים הללו, אבל כך עולה מן הדברים. וזה ממש נכון לפי איך שאני מכיר את עצמי, ומכיר את ההתמכרות הזאת. ותודה לך על הדברים.
בספרות של AA יש מכתב של רופא שכתב כמה דפים על אלכוהוליסטים, ושם הוא מגדיר (לראשונה) ומדמה את ההתמכרות לאלרגיה, שאדם שאלרגי למשהו, אזי כשהוא נחשף אליו מתפתח אצלו משהו בגוף, כך זה בדיוק עם ההתמכרות, ולדוגמא כשאני רואה/ מפנטז קצת על תאווה, אם לא אפעל נכון מול הדבר הזה, ואעשה איזו פעולה שעובדת לי, אז זה יתפתח אצלי לעוד מבט ועוד פנטזיה, וכך זה יחמיר ויחמיר.

בהצלחה רבה

שלום לך, תודה על השאלה הזו, מי לא רוצה להיגמל בתוך איקס ימים?

כשאני שאלתי את זה בתחילת הדרך, הייתי בטוח שיש כאן קורס של כמה מפגשים, ובסופו אני מקבל תעודה עם חותמת נקי "נקי מוסמך", ויכול לחזור לחיים העצמאיים לחופשי...
אז.. מסתבר שזה לא בדיוק כך.... אני שואל את עצמי, האם היית רוצה להיגמל מללכת לשירותים כל כמה שעות ?
האם היית רוצה להיגמל מלהיות תלותי באוכל בשביל לחיות ?
מובן שלא.
.
אז מה קרה שבתאווה כן ? התשובה היא , שגם תאווה הוא צורך בסיסי של האדם בשביל קיום העולם וכו,, ואין בו דבר רע. הבעיה שלי מתחילה כשהתאווה לא מוווסתת נכון והיא יוצאת מכלל שליטה ובפורפורציות לא נכונות, ואז אני נאבד ומתחיל לצאת משפיות, ובצדק.

המקום פה מלמד אותי שאני לא מחפש להתנתק מתאווה באופן טוטאלי, לא. 
אני כן רוצה להיות במקום של שליטה , כמו כל בן אדם בצורה רגילה ונכונה, ולא להיכנס לדיכאון אחרי כל נפילה ולהתייאש מעצמי, ששוב נפלתי, אני לא שולט ולא מצליח, ואני אפס וכו...

לכן היום, אני רוצה להיות נקי רק להיום! אני לא יכול לשלוט על מחר, אני לא יודע אילו אתגרים יהיו לי מחר, אבל אני כן יכול לעשות היום פעולות שישמרו עלי בכוחו ורצונו של אלוקים נקי, ועוד יותר מיזה שפוי ומפוכח ! 

מקוה שקצת עזרתי,
אח יקר תמשיך לשאול, אתה לא לבד וכולנו פה לומדים כל יום מחדש
בהצלחה

אתה מזכיר לי שמישהו שאל פעם את אחד מגדולי הדור הליטאים ''איך נהיים גדול הדור?...''
הרב ענה לו ''קודם כל לא לחשוב מזה!!!...''
המטרה בלהיות נקי זה לא מתי אני ייצא מזה?...
הרעיון הוא להיות פחות חומרני ורדוד בדבר כה גבוה ונשגב