ציטוט מהקונטרס של בני יעקב

אשמח לדעת האם יש למשהו הסבר על זה, תמיד הרגשתי שלאחר נפילה המצב רוח שלי הוא ירוד אך לא חשבתי שזה תוצאה ישירה מההתמכרות עצמה.. והפעם לאחר שנפלתי קראתי את המאמר הזה ומאוד תפס אותי..


לצערי לאחר 16 יום- נפלתי (תכלס מהיום 13 הנפילה התחילה להתבשל עד שבחרתי ליפול) , והרבה זמן לא הרגשתי איך שהרגשתי לאחר מכן/עכשיו:
 פשוט מצב רוח קיצוני של הסתגרות בתוך עצמי- שְׁתִיקָה רוֹעֶמֶת וכעס ענק שהוא מבעבע בפנים ונשאר שם. תכלס כרגע אשתי היחידה שסובלת מזה כמובן חוץ ממני , היא לא מבינה למה פתאום לא בא לי לדבר ואני מתהלך בשקט בבית שקט מכאיב כאילו אני כועס עליה וששואלת אותי על מה אני כועס ואני עונה כמו ילד קטן שאני לא כועס עלייך אלא אני כועס על עצמי כי לא טוב לי עם עצמי כרגע .זה לא נראה לה אמיתי (ובצדק)כי אם כן למה אני מתרחק ממנה למה אני לא רוצה מגע למה אני בורח. וזה גלגל עד שאני סוף סוף עוצר וחוזר לעצמי ומבקש סליחה על זה שפגעתי . 

ב. לאחר כ20 יום באתר אני רואה הרבה שבעד לספר לאשה על ההתמכרות וכאלו שלא 
שאלתי האם אשפר לספר חלקית לבן זוג כלומר במקרה שלי, אני מרגיש  שאם אני מספר לאשתי שיש לי התמכרות רק לאוננות זה יהיה קשה מבחינת אך יעבור ואולי אפילו תעזור לי והיה לי שוטף לזמנים הקשים
אבל על פורנוגרפיה אין מה לדבר האם זה מועיל לספר חצי או שזה יותר גרוע?

תודה רבה

אני חושב שבני יעקב התכוון שאנחנו מאוד אוהבים תנודות חריפות במצב הרוח שלנו - או שאנחנו בשמים, שמחים, מאושרים, רגועים. או שאנחנו עצבניים, מלאי טינות ומרירים.
המצב הסטטי - שיעמום - מפחיד אותי ברמה לא-שפויה. ככל הנראה זה קשור בצורה הדוקה לחוסר הערך העצמי שלי.

בנוגע ללספר לאישה, כתבתי לך כבר בתגובה לפוסט אחר:

עדיין עומד מאחורי זה, אבל חס וחלילה אם תספר לה עכשיו, כשאתה משומש מעל הראש.
זה לא יגיע מכנות אלא מרצון להשקיט את רגשות האשמה.
תספר לה, אבל אחרי שיהיו לך כמה חודשי ניקיון אמיתי - לא עשיית שריר.

בהצלחה!

א. מצב רוח ירוד אחרי נפילה, היא תופעה שלצערי מוכרת לי מאד מאד, אני חשבתי תמיד שההסבר הוא חוסר הערכה עצמית, חוסר ביטחון, תחושת תיסכול, וכדו', לא יודע אם זה ההסבר הנכון או לא.
ב. בקשר ללספר לאשה, אני באופן אישי הסתרתי במשך שנים, ולאחרונה לאחר ייעוץ ממישהו שמבין בתחום סיפרתי לה אבל לא פירטתי בכלל, לא אוננות ולא שום דבר אחר, פשוט סיפרתי שאני מתמודד עם התאווה וזהו פחות או יותר (כך הוא ייעץ לי לספר), למזלי אשתי קיבלה את זה בצורה טובה, ולא עשתה מזה יותר מדי עסק, אמרתי לה שהיא מוזמנת לשאול אותי כל שאלה שעולה לה בראש, אבל לא היו יותר מדי כאלה
כמובן שהכל תלוי במצב האישי והזוגי וכו',
מייעץ לך להתייעץ עם מישהו שמבין טוב בתחום, היות וכל מקרה לגופו 
בהצלחה