אני רוצה לשאול מה עושים לבד בבית?
כל פעם גם שהלך טוב גם שפחות תמיד בלבד בבית מפיל אותי.
עכשיו מה אני אף פעם לא יוכל להיות לבד בבית החזקתי עכשיו שישה ימים אחרי תקופה ארוכה שלא (היו לי תקופות יותר טובות) קמתי בבוקר בצורה טובה הכל היה טוב ארוחת בוקר הכל ואז נהיה משעמם והעסקתי את עצמי עד שזהו די משעמם לי ואין מה לעשות ואז גם שאני לא רוצה אני נופל אני חייב עזרה מה לעשות לא להיות לבד? איך לשחרר את זה?
זהו פרקתי לא באמת חייב תשובה רק הייתי צריך לכתוב את זה אבל אשמח אם יש לכם תובנות/ עצות

אני ממש מבין אותך אחי. הלבד בבית זה אחד הטריגרים החזקים שלי.
אני חושב שהתובנה של כמה זה לא באמת גזירת גורל משנה הרבה. צריך לייצר תוכן לחיים הנפלאים שלנו, לא להגיע למצב של שעמום ואז עם הזמן בעז"ה גם כשלבד בבית אפשר לנצח, ואולי גם זה יהיה פחות ופחות קשה.
כמו שלומדים פה בקורסים המוח מחווט את עצמו לפי הפעולות שלנו, וככל שנרגיל אותו לנקיות, ככה הוא יפעל כברירת מחדל.
טיפ קטן שמאוד עוזר לי זה שגרת בוקר טובה, לקום מסודר לתפילה במניין ולא בצורה מרושלת נותן הרבה בוסט של יציבות למהלך היום.
בעז"ה שנצליח כולנו.

היי חבר, 
ממה שאתה כותב נשמע שהבעיה היא לא הלהיות בבית לבד, אלא יותר השעמום שבא ותוקף אותך.
אז דבר ראשון אפשר להמליץ לך למלא את הזמן במשימות, (נגיד ערב לפני לכתוב מה אתה רוצה לעשות מחר), להזמין חברים הבייתה, לצאת לטיול בטבע, ללמוד משהו חדש וכו'.

אבל יש הצעה נוספת שהיא תרגול אקסטרה - והיא לשהות בשעמום.
כמו שכתבתנו בחיזוק השבועי שבוע שעבר. 
האפשרות לעמוד בשעמום ולא לברוח ממנו.
לנשום עמוק, ולא לרצות ללכת. ללמוד להשתעמם. זה בסדר שאין אקשן עכשיו.
אפשר סתם לשבת על הספה ולבהות בתקרה.
זה באמת בסדר.

איך זה נשמע לך?
בהצלחה חבר

וואו אצלי יש בדיוק את אותה התמודדות, אני יכול תקופה ארוכה לא ליפול ואז ברגע שאני מגיע לבית כאילו שכחתי הכל ואני נופל, וגם אצלי אני זיהיתי שזה נובע מהשעמום. 
והאמת שמה שכתבו פה בתגובות ממש נכון, צריך להעסיק את עצמנו בצורה חיובית בזמן שאנחנו בבית, זה יכול להיות כל דבר, העיקר שנהיה עסוקים אפילו בסתם דברים שיעבירו את הזמן בצורה טובה (גם הקטע של לדעת להשתעמם קריטי כי בסוף אי אפשר למלא את כל החיים שלנו)אני גם עוד עובד על זה ואם יש למישהו עוד טיפים זה יהיה מצוין.