אני נקי מיום ראשון בצהרים.
מאז נכנסתי לפורום, קראתי, הגבתי והרגשתי מחובר לחברים היקרים. זה עזר לי להימשך פחות "לשם"...
בימים האחרונים הרגשתי טוב, גם ברחוב כמעט ולא ענינו אותי מושאי תאוה, והרגשתי שאני לא רוצה תאוה בחיים שלי.
זכרתי את מה שכתוב בספר הלבן, שייתכן ובתקופה הראשונה נרגיש כאילו מישהו "כיבה את המתג", זה בגלל שאנחנו "שבעים" ונכנעים על "בטן מלאה".
זהו.
היום היא הגיעה שוב.
התחלתי "להתענין", בדברים שמסביבי, אמנם רק רצת, אבל אני מבין שהתאוה עומדת בדלת. לא דופקת, פותחת לבד.
אני מודה לאלוקים שאני מזהה את זה עכשיו, ומתפלל להמשך הנכונות לעשות את הפעולות כדי להשחרר מהאחיזה של התאוה.